הטלטלה הפוליטית בבריטניה: כשלוש שנים לאחר החלה כהונתו, הודיע היום (חמישי) ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על התפטרותו בהצהרה פומבית, זאת על רקע שרשרת התפטרויות בממשלה ובפרלמנט בטענה כי הוא אינו כשיר עוד להמשיך בתפקידו.
ראש הממשלה שהקריירה הפוליטית שלו הוגדרה ברצף של שערוריות שרד כנגד כל הסיכויים, אך גם נפילתו מהשלטון הייתה מלאה בדרמה ומחלוקות כמו עלייתו.
תחילת הדרך
בוריס ג'ונסון נולד בניו יורק ב-1964, ובילה את השנים הראשונות לחייו במעבר בין מדינות עם משפחתו, כאשר אביו סטנלי ניהל קריירה בינלאומית מגוונת. הוא למד ב-Eton, והמשיך לאוניברסיטת אוקספורד ב-1983 כדי ללמוד קלאסיקות בבאליול קולג'. הוא אף הפך לנשיא איגוד הדיונים של אוקספורד, וכן חבר במועדון הבולינגדון הידוע לשמצה.
לאחר שסיים את לימודיו הוא החל את הקריירה שלו בעיתונאות, והצטרף ל"טיימס" שמתחמה לפני שפוטר בגלל שהמציא ציטוט בסיפור. בגיל 25 הוא הפך לכתב של ה"דיילי טלגרף" בבריסל, ושמו ככותב נקשר עם מאמרים מפקפקים ומלעגים לחוקים והנחיות מהנציבות האירופית.
כשחזר ללונדון חמש שנים מאוחר יותר, ג'ונסון הפך לבעל טור קבוע בטלגרף והחל לכתוב ב-The Spectator. בערך בזמן הזה התחיל ראש הממשלה העתידי להופיע בתוכנית החידון של ה-BBC Have Got News For You. ההופעות הכירו אותו לקהל רחב יותר ונחשבת לתחילתה של פרסונת "בוריס" בתודעת הציבור הרחב.
ב-1999 קיבל על עצמו את העריכה של The Spectator, תפקיד שניתן לו על ידי הבעלים קונרד בלאק בתנאי שיוותר על המאמצים להיכנס לפרלמנט. אבל שנתיים לאחר מכן הוא נבחר לפרלמנט למושב השמרני הבטוח של הנלי באוקספורדשייר.
כיוון גבוה
למרות שכיוון לתפקידים גבוהים, תחילת הקריירה הפוליטית של ג'ונסון הותירה אותו מתוסכל ומאוכזב. בשלב זה, ראש ממשלה, טוני בלייר, רשם את השני מבין שלושת ניצחונותיו בבחירות, והונו הפוליטי טרם נפגע במלחמת עיראק. ג'ונסון השתוקק לשלטון, אבל מפלגתו נראתה כלא מתפקדת במשך שנים רבות.
הוא מונה לשר אמנויות צל ב-2004 על ידי מייקל הווארד, המנהיג באותה תקופה, תפקידו הראשון בספסל הקדמי, אך הוא לא החזיק מעמד זמן רב בארון הצללים. הוא פוטר לפני שהשנה נגמרה בגלל ששיקר לגבי רומן עם פטרונלה וויאט, בעלת טור ב-The Spectator.
בשנת 2005 ג'ונסון התפטר מתפקידו כעורך של ה-Spectator לאחר שהוצע לו לחזור לספסל הקדמי בצל כדובר ההשכלה הגבוהה על ידי המנהיג השמרני החדש, דיוויד קמרון. אך המשיך בעבודתו כבעל טור ב"דיילי טלגרף".
לונדון קראה לו
ג'ונסון פרש מתפקידו בממשלת הצללים כאשר הודיע, ב-16 ביולי 2007, על הצגת מועמדותו לתפקיד ראש עיריית לונדון מטעם המפלגה השמרנית. ג'ונסון, שנבחר בבחירות לראשות עיריית לונדון ב-2008 מטעם המפלגה השמרנית, ניצח את ראש העיר המכהן מטעם מפלגת הלייבור, קן ליווינגסטון, והתפטר מבית הנבחרים הבריטי עם היבחרו. בשלב זה שמרנים רבים החלו לתהות: אם הוא היה יכול לנצח את הלייבור בלונדון, מה הוא יכול לעשות בכל שאר המדינה?
בקדנציה הראשונה שלו עזבו כמה בכירים בממשל שלו, בעוד שהוא ספג ביקורת על תגובתו למהומות ב-2011 בבירה. לצד זאת, הוא זכה בבחירות חוזרת ב-2012. בהמשך, ג'ונסון היה מנהיגו העיקרי של המחנה בעד פרישה במשאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי, והסתמן כמועמד מוביל להחליף את מנהיג המפלגה השמרנית, דייוויד קמרון, שהתנגד לפרישת בריטניה מהאיחוד והתפטר לאחר זכיית מחנה הפרישה במשאל העם.
ב-30 ביוני, לאחר שעמיתו לשעבר מייקל גוב הודיע אף הוא על התמודדות למשרה, הכריז כי לא יתחרה. תרזה מיי שנבחרה בסופו של דבר לראשות המפלגה ולראשות הממשלה, מינתה ב-13 ביולי 2016 את ג'ונסון לשר החוץ בממשלתה החדשה. ב-9 ביולי 2018, הודיע ג'ונסון על התפטרותו מהממשלה עקב חילוקי דעות על תנאי הפרישה מהאיחוד האירופי.
כיסא ראש הממשלה
במאי 2019 הודיעה מיי על כוונתה לפרוש מהנהגת המפלגה השמרנית. ג'ונסון הודיע על כוונתו להתמודד לתפקיד באותו החודש, עוד לפני ההודעה של מיי. ביולי 2019 הוא נבחר למנהיג המפלגה השמרנית, לאחר שגבר בסיבוב האחרון על ג'רמי האנט. יום לאחר הבחירות לראשות המפלגה, ב-24 ביולי, קיבלה המלכה אליזבת השנייה את התפטרותה של מיי ומינתה את ג'ונסון לראש הממשלה ה-55 של בריטניה.
כבר בנאומו הראשון כראש מממשלה הבטיח ג'ונסון שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, גם ללא הסכם. ואכן, ב-9 בינואר 2020, אישר בית הנבחרים הבריטי את הסכם הברקזיט של ג'ונסון, וב-31 בינואר יצאה בריטניה באופן רשמי מהאיחוד האירופי.
שנה שערורייתית
בקדנציה השנייה לכהונתו מצא עצמו ג'ונסון נאבק במהלך השנה הגרועה ביותר בקריירה. בהודעת וידאו בערב השנה החדשה, ג'ונסון דחק בבריטים "להפוך את 2022 לשנה טובה", אך לשווא.
בחודש ינואר מנהיג הלייבור, קיר סטארמר, קרא לג'ונסון להתפטר לאחר שראש הממשלה הודה שהשתתף במסיבות והתכנסויות שונות של צוותי ממשל ושל חברי המפלגה השמרנית במהלך מגפת הקורונה ("פארטי-גייט). בנוסף לכך, משטרת המטרופולין, שסירבה לבדוק את ההאשמות עד כה, הכריזה לפתע על חקירה פלילית רשמית.
הדרמה ברחוב דאונינג עלתה מדרגה נוספת בפברואר עם התפטרותה של מונירה מירזה, ראש הלשכה המדינית של ג'ונסון ואחד מהעוזרות הקרובות והוותיקות שלו. עזיבתה של מירזה עוררה "ניקוי אורוות" של הצוות הבכיר, שכלל את ראש מערך הדוברות של ראש הממשלה ג'ק דויל, ראש הסגל דן רוזנפילד והמזכיר הפרטי הראשי מרטין ריינולדס, אולם גם זה לא עזר לבלום את גל החדשות הרעות.
באפריל, הסקוטלנד יארד החל לקנוס את מי שנמצאו אשמים בהפרת חוקי הסגר. גם ג'ונוסן ואשתו נקנסו בכ-50 פאונד עקב השתתפות במסיבת יום הולדת לא חוקית בחדר הקבינט ב-2020. ג'ונסון התנצל ושילם, ונשבע שהדברים ישתנו.
בחודש שעבר, ג'ונסון שרד את הצבעת אי האמון במפלגה השמרנית אחרי שקיבל 211 קולות, מול 148 חברי פרלמנט שהצביעו נגדו. שר החוץ לשעבר, ג'רמי האנט, שנחשב מועמד לרשת את ג'ונסון, הביע חשש כי אם ראש הממשלה יישאר בתפקידו, השמרנים יפסידו את הבחירות הבאות. ג'סי נורמן האשים כי הממשלה "נעדרת תחושת משימה" וכי "תכנון הגיוני הוחלף ברטוריקה חסרת תוכן". "אתה רק מבקש לשנות את הנושא וליצור קווי פילוג פוליטיים ותרבותיים לטובתך, כאשר הכלכלה נאבקת, האינפלציה גואה והצמיחה אנדמית לכל היותר", התריס.
הדרמה הגיעה לשיאים חדשים השבוע לאחר ששלושה בכירים במפלגתו השמרנית התפטרו מתפקידם, כאשר ביניהם: שר האוצר, רישי סונאק, שר הבריאות, סג'יד ג'וויד וסגן יו"ר המפלגה השמרנית, בים אפולמי. עוד קודם לכן, חבר מפלגתו התפטר לאחר שנתפס צופה בפורנו בבית הנבחרים וחבר נוסף נעצר בחשד לאונס ותקיפה מינית. מה שהוביל בסופו של דבר להודעת ההתפטרות של ג'ונסון מוקדם יותר היום.