הדלפת ענק חושפת כיצד ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, ונשיא צרפת, עמנואל מקרון, היו בין המנהיגים שסייעו לאובר להרחיב את פעילותה ברחבי העולם בעשור הקודם, כאשר החברה המפעילה את שירות הנסיעות השיתופית גם נהגה לעבור על החוק ולהסתיר מידע מהמשטרה.
הגרדיאן הבריטי קיבל מאגר של קבצים של אובר שכולל יותר מ-83 אלף תכתובות של מיילים, מסרונים של ווטסאפ ושל שירות המסרונים של אפל, מצגות פנימיות של החברה ומסמכים נוספים מהשנים 2013 עד 2017. הערב פורסם תחקיר מלא של העיתון יחד עם הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים ויותר מ-180 עיתונאים מ-42 כלי תקשורת שחשף את שיטות הפעולה של אובר בעת שהרחיבה את פעילותה.
על פי התחקיר, טראוויס קלאניק, ממייסדי החברה ששימש מנכ"ל עד שנאלץ להתפטר ביוני 2017 בשל הטרדות מיניות, אפליה נגד נשים והתנהגות שאינה הולמת, הוביל מדיניות שלא בחלה גם בהפרת חוקים. הוא אף עודד לכאורה אפשרות שנהגים של אובר יותקפו באלימות בהפגנה בצרפת וכתב "אני חושב שזה שווה את זה. אלימות מבטיחה הצלחה".
אחת השיטות שבהן השתמשו בחברה כדי להתמודד עם הפשיטות של הרשויות נגד החברה במדינות שאסרו על פעילותה הייתה "כפתור ההרג" - הוראה לאנשי הטכנולוגיה לחסום מיד את הגישה למערכות המידע המרכזיות של אובר כדי למנוע איסוף ראיות. הטקטיקה הופעלה בין השאר בצרפת, הולנד, בלגיה, הודו והונגריה. דובר מטעמו של קלאניק טען כי מדובר בשיטה מוכרת בעולם העסקי וכי היא לא נועדה למנוע שיבושים הליכים.
תכתובות של בכירי החברה הראו כי הם היו מודעים לפעילות הבלתי חוקית לכאורה. "לפעמים יש לנו בעיות כי אנחנו פשוט בלתי חוקיים", כתב נייר הורדז'יאן, מנהל התקשורת הבינלאומית של אובר. בכיר אחר כתב כי "הפכנו באופן רשמי לפיראטים".
התחקיר גם הציג את המעורבות של מנהיגים בכירים בסיוע לאובר להרחיב את פעילות החברה, כולל בישראל. על פי הפרסום של אורי בלאו באתר "שומרים", בשל התנגדותו של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, לכניסת אובר לישראל, קלאניק נפגש עם נתניהו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בתחילת 2016 ולאחר מכן התעמת עם ראש הממשלה לשעבר עם כ"ץ בישיבת הממשלה וקרא לו "לדאוג לתחרות". כ"ץ ענה כי "אין לי בעיה עם אובר, רק שיפעל במסגרת החוק".
עוד נכתב בתחקיר באתר "שומרים" כי אובר ניסחה הצעת חוק להסדרת פעילותה בישראל זמן קצר אחרי שפתחה את המשרד בארץ באמצע 2014, וכי ההצעה נדחתה בכנסת, ובפעם השלישית היא הועלתה בסוף השנה שעברה על ידי חברים בקואליציה. מנכ"ל אובר ישראל, יוני גרייפמן, כתב לעמיתיו בחברה כאשר נוסחה ההצעה כי היא "חשובה כי יש לה את הפוטנציאל להיות הבסיס לשינויים רגולטוריים עתידיים ולדיונים תקשורתיים".
צרפת הייתה אחת הזירות המרכזיות של מאבק נהגי המוניות, אולם המסמכים הראו כי הנשיא עמנואל מקרון, בעת ששימש שר הכלכלה, היה בקשר שוטף עם קלאניק ועם בכירי אובר ואף טען בפניהם כי הוא השיג הסכם סודי עם מתנגדי אובר בממשלה. מקרון גם הפציר ברגולטורים "לא להיות שמרנים" ולפרש את חוק המוניות באופן נרחב יותר כדי לאפשר את פעילות אובר.
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ביקש לקיים פגישה עם קלאניק בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בעת ששימש סגן הנשיא ב-2016. כאשר ביידן איחד לפגישה, קלאניק זעם וכתב במסרון כי "הנחיתי את אנשיי להבהיר לו שבכל דקה שהוא מאחר, יש לו דקה פחות להיות אתי". אחרי שביידן הגיע, קלאניק הציג את החזון של אובר לשינוי הערים, ובעקבות זאת ביידן הילל את החברה בנאומו בכנס.
גם ראש ממשלת אירלנד לשעבר, אנדה קני, ונשיא אסטוניה לשעבר, טומאס הנדריק אילבס, היו בין המנהיגים שסייעו לאובר. מנגד, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, פעל נגד הלובי של אובר בעת ששימש ראש עיריית המבורג, ובשל כך אחד ממנהלי החברה כינה אותו "קומיקאי אמיתי".