נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, יתקבל בחום כאשר ינחת מחר בנמל התעופה בן גוריון, כיאה לידיד ותיק של ישראל ולמנהיגה של בעלת הברית החשובה ביותר של המדינה. אולם באותה שעה צפוי להתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן שיראה כי האינפלציה ממשיכה להשתולל ויספק תזכורת לצרות שמלוות את ביידן, שגם נמצא בשפל היסטורי בתמיכה הציבורית בנשיא עם ספקות לגבי האפשרות שהוא יהיה המועמד הדמוקרטי גם בבחירות 2024.
סקר של הניו יורק טיימס שפורסם ביום שני הראה כי רק 33 אחוז מבעלי זכות הבחירה בארה"ב מעניקים ציון חיובי לתפקודו של ביידן, הנתון הנמוך ביותר מאז כניסתו לתפקיד בינואר 2021. 77 אחוז מהנשאלים ציינו שהם מאמינים שארה"ב מתקדמת בכיוון הלא נכון.
על פי שקלול הסקרים השונים, אחרי 538 ימים בבית הלבן, רק 38.5 אחוז מהאמריקאים תומכים בתפקודו של ביידן מול 56 אחוז שחושבים באופן שלילי על התנהלותו של הנשיא. מדובר בתוצאה הנמוכה ביותר עבור נשיא אמריקאי בנקודת הזמן הזו מאז הארי טרומן שקיבל 33 אחוז בשלהי 1946. לשם השוואה, קודמו של ביידן, דונלד טראמפ, זכה ל-42.3 אחוזי תמיכה אחרי מספר ימים דומה.
יותר מכך, הסקר של הניו יורק טיימס הראה כי רק 26 מהמצביעים של המפלגה הדמוקרטית רוצים שביידן יהיה המועמד גם בבחירות הבאות, וזאת על אף שהוא הצהיר כי הוא רוצה להתמודד לכהונה שנייה. 33 אחוז מתוכם ציינו כי הסיבה היא הגיל של ביידן (79 כיום), הנשיא המבוגר בתולדות ארה"ב, בעוד ש-32 אחוז הסבירו כי הסיבה היא התפקוד שלו ו-12 אחוז ציינו כי הם רוצים מישהו חדש. רק שלושה אחוזים התייחסו ליכולותיו המנטליות של ביידן.
יסיים כמו בוש האב?
איך קרה שביידן, אחד הנשיאים המנוסים ביותר בתולדות ארה"ב, שכיהן עשרות שנים בסנאט ועוד שמונה שנים בתפקיד סגן הנשיא, ואשר החליף נשיא שערורייתי וקיצוני, הופך לאחד הנשיאים הגרועים בהיסטוריה, לפחות מבחינת הסקרים? האם גם ביידן יסיים בתור נשיא של כהונה אחת בלבד כמו ג'ורג' בוש האב, הנשיא האחרון שהגיע לבית הלבן עם ניסיון עשיר במוסדות השלטון בוושינגטון?
חשוב לציין, ביידן רשם גם הישגים מאז כניסתו לתפקיד. הוא הצליח לייצב את הטיפול הפדרלי מול מגפת הקורונה וכיום החיסונים זמינים לכל אחד מגיל חצי שנה, על אף שחשוב לציין כי נוספו עוד מאות אלפי קורבנות. הוא גם הצליח להעביר את רפורמת התשתיות החשובה ביותר מאז הניו דיל של פרנקלין דלנו רוזוולט ואת המינוי של השופטת השחורה הראשונה בבית המשפט העליון, קטנג'י בראון ג'קסון. הוא גם שיקם את קשריה של ארה"ב עם בעלות בריתה מעבר לים וכעת הוא מוביל את הסיוע הצבאי והכלכלי לאוקראינה במלחמתה נגד הפלישה הרוסית, אם כי אחרי לא מעט שבועות של היסוס ביחס לאמצעי הלחימה שהוא מוכן להעביר.
אבל כמו שביל קלינטון אמר בקמפיין מול בוש האב בבחירות 1992, גם הפעם "זו הכלכלה, טיפש". השלכות המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה, אחת מספקיות האנרגיה החשובות בעולם, הזניקו את מחירי הנפט וכעת לא מעט אמריקאים רואים את הכיתוב "חמישה דולרים לגלון" כאשר הם באים למלא את הדלק במכונית הפרטית שלהם, נתון שכבר פגע בחופשות של יום העצמאות האמריקאי בשבוע שעבר ומאיים גם על חופשות הקיץ הנוכחי.
האיום המשמעותי
מחר אחרי הצהריים צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש יוני וההערכות הן שצפוי זינוק חד נוסף באינפלציה, וזאת אחרי שבחודש מאי הגיעה האינפלציה לרמה של 8.6 אחוזים, שיא של 40 שנה. הממשל הפדרלי הקצה חמישה טריליון דולר כדי לסייע למשקי הבית ולעסקים בארה"ב להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הקורונה, אולם על אף שהכספים אפשרו לתושבים לרכוש מוצרים, הביקוש הגובר התנגש עם היצע נמוך כתוצאה מהבעיות המתמשכות בשרשרת האספקה העולמית ובשל המלחמה באוקראינה והיצרנים והספקים העלו מחירים. התוצאה היא אינפלציה גואה והעלאות ריבית חדות של הפדרל ריזרב בניסיון למנוע מיתון.
בשל כך, לא מפתיע שכאשר שואלים את האמריקאים מה הדבר שמטריד אותם יותר מכל כרגע, המצב הכלכלי והאינפלציה נמצאים במקומות הראשונים בפער ניכר, והם האיום המשמעותי ביותר על הנשיא והמפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר הקרוב. אפילו הנתונים המעודדים בתחום התעסוקה שפורסמו בסוף השבוע האחרון עם תוספת של 372 אלף משרות לכלכלה האמריקאית בחודש יוני, שהיו גבוהים משמעותית מהתחזיות המוקדמות, לא שיפרו את התחושה הציבורית כאשר המחירים ממשיכים לעלות.
בלי דרמות מיותרות
מלבד הכלכלה והאינפלציה, ביידן מתמודד עם לא מעט אתגרים נוספים. ההכרזות של ביידן עם כניסתו לתפקיד כי הוא יפעל לאחות את השברים בחברה האמריקאית נותרו על הנייר וארה"ב עדיין שסועה ומפולגת והאיום על הדמוקרטיה, שהגיע לשיאו ב-6 בינואר 2021, שריר וקיים. פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית ההפלות רק חידדה את קו השבר בין השמרנים לבין הליברלים ולנוכח הציפיות שהרוב השמרני בבית המשפט ימשיך לכרסם בזכויות ובחירויות, הקרע רק יתרחב. גם תקוותם של הדמוקרטים כי ביטול פסיקת רו נגד וייד יסייע להם לגייס את המצביעים כדי להגדיל את הרוב בגבעת הקפיטול בבחירות הקרובות נראית בינתיים כמו חלום רחוק כשהמצביעים מוטרדים מהכלכלה יותר מזכותן של נשים להחליט על גופן, והתגובה האיטית של ממשל ביידן לפסיקה אינה תורמת לאמון בו.
גם סוגיית הנשק – ששיאיה השנה היו הטבח בבית הספר היסודי ביובלדי שבטקסס, הפיגוע הגזעני בסופרמרקט בבאפלו שבניו יורק וההתקפה במצעד יום העצמאות בהיילנד פארק ליד שיקגו בשבוע שעבר – ממשיכה להעסיק את האמריקאים ונמצאת במקום גבוה בסוגיות שמטרידות אותן. אמנם הקונגרס העביר חקיקה ראשונה מזה שנים שנועדה להתמודד עם אלימות הנשק, אבל כל מקרה ירי המוני חדש מבהיר שהעבודה עדיין רבה. "אתה צריך לעשות יותר", קרא מנואל אוליבר, שבנו נרצח בהתקפת הירי בתיכון פארקלנד שבקליפורניה לפני ארבע שנים, לעברו של הנשיא ביידן בטקס שהתקיים בבית הלבן שלשום לציון החקיקה החדשה. בכך ביטא אוליבר תחושה שגם הנשיא שותף לה, אולם כל עוד הלובי החזק של ארגון הרובאים הלאומי ממשיך לשפוך כספים לקמפיינים של הפוליטיקאים, שינוי אמיתי לא נראה באופק.
עם אחוזי תמיכה בשפל, אינפלציה גואה ושלל צרות בלתי פוסקות, התקווה העיקרית של הנשיא ביידן ושל יועציו הקרובים היא לעבור את הימים הקרובים במזרח התיכון בלי דרמות מיותרות, ולחזור הביתה בשלום, אולי עם בשורות חדשות שיספקו תקווה לעם האמריקאי, ובמיוחד לדייר בשדרות פנסילבניה 1600 בוושינגטון הבירה.