במהלך עשרת ימי האבל בעקבות מות המלכה אליזבת, שהובאה אמש למנוחות, נרשם רגע אחד סמלי במיוחד שמגלם בתוכו את הפרידה מהאישה שהייתה כה מזוהה עם בריטניה המיושנת והטקסית.
בפינה ומאחור: ההשפלה שספגו הנסיך הארי ומייגן מרקל במהלך הלווית המלכה אליזבת'
"הבריטים עשו חזרות במשך כ-20 שנה לטקס ההלוויה של המלכה אליזבת'"
שלשום בערב, בדיוק ב־20:00 בערב, בעת דקת הדומייה שנשמעה ברחבי המדינה, דמם לפתע השעון הוותיק ופעימותיו לא נשמעו כלל. הרשויות ניסו להרגיע וטענו כי מדובר "בתקלה טכנית קלה". ואכן אתמול, במהלך טקס הלווייתה של המלכה, כבר חזר הביג בן להשמיע את צליליו המוכרים, אך בעוצמה, כך נדמה, חלשה יותר. מצבה של האימפריה הבריטית מזכירה את מצבו של הביג בן, ונאחזת בשארית כוחותיה בזיכרונות מימיה הגדולים, כמו פעם, כאשר המלכה עוד שלטה ביד רמה בממלכה.
כך או כך, אתמול, בזמן טקס ההלוויה של המלכה, היו לא מעט אלפים שהתעקשו לנהור לכיכר הפרלמנט ולצפות בהעברת ארון הקבורה לכנסיית ווסטמינסטר. התחושה ברחובות במהלך אותן שעות לא הייתה של אבל או עצב. הציבור קיבל בהשלמה ובהבנה את מותה הצפוי של המלכה, שנפטרה בגיל 96 לאחר 70 שנות כהונה.
6,000 החיילים שצעדו והשתתפו במצעד התקבלו במחיאות כפיים סוערות, וכאשר בכנסייה הושמע ההמנון "אלוהים, נצור את המלך!", היו מעטים ברחוב שהצטרפו למילים. המלך ובנה של המלכה צ'רלס ובני משפחתו התקבלו במחיאות כפיים מנומסות, שהתגברו מעט למראה הנסיך וויליאם ומשפחתו.
הנימוס והאיפוק הבריטי הופגנו לאורך כל היום. גם המזמורים הדתיים ששודרו ברמקולים רבי־עוצמה בקרנות הרחובות לא עשו רושם רב מדי על הקהל הממתין בצד המסלול.
הבריטים לומדים מההיסטוריה. ב־1901, כאשר נערך מסע הלווייתה של המלכה ויקטוריה, ארונה נישא על גבי סוסים שנבהלו, איבדו שליטה וטלטלו אותה. הפעם, ארונה של המלכה אליזבת נישא על ידי שמונה חיילים של משמר הגרנדירים של המלכה. המראה היה מרשים, והציבור הגיע בחלקו פשוט לצפות בהצגה הטובה, לא רק בעיר, אלא בעולם כולו.
הלבוש היה בהתאם. חלק מהצופים הגיעו לבושים בבגדים ספורטיביים ונוחים, אבל רובם התגנדרו לרגל האירוע. הגברים לבשו בגדי ערב, חלקם ענדו על חזם מדליות שקיבלו על שירותם הצבאי. הנשים לבשו שמלות מהודרות ונעלו נעלי עקב והמתינו בסבלנות רבה כבר משעות הבוקר המוקדמות לארון.
"ודאי שזה עבורי רגע חגיגי", אמרה ל"מעריב" אישה מבוגרת שנראתה נרגשת, בתסרוקת מוקפדת, עונדת שרשרת זהב לצווארה. "מעולם לא הייתי קרובה למלכה כמו עכשיו", היא הוסיפה. כמה צעירים טיפסו על אדן החלון ברחוב והניפו כרזה שעליה נכתב "לעולם לא נשכח אותך". תיירת מטייוואן שמצאה את עצמה עם נחילי הסקרנים הביעה פליאה שאף אדם לא לובש מסכה. "למרות זאת גם אני פה", היא הסבירה. "זאת הפעם הראשונה שאראה את המשפחה המלכותית מקרוב".
לאחר שעות ארוכות של עמידה בתור והצטופפות ברחובות בניסיון לתפוס מבט חטוף לעבר השיירה המלכותית, ניתן לומר במידה רבה של ודאות כי אלמלא המשמעת הבריטית הידועה כל כך, ספק רב אם היום היה מסתיים ללא תקריות לא נעימות.
המשטרה, שסגרה כבר בבוקר את אזורי הצפייה המורשים והותירה רבים אחרים בחוץ, ידעה אומנם ליצור דרכי גישה ליתר הרחובות, אך ניכר היה כי הארגון היה מאולתר במקרה הטוב. אנשים רבים נאלצו להמתין שעות ארוכות על מנת להיות מסוגלים להמשיך בדרכם לבתיהם.
ההתנהלות המקוממת הזאת הגיעה לשיא, כאשר בשלב מסוים לאחר הטקס בווסטמינסטר, נסגרו לפתע וללא כל אזהרה מוקדמת הגשרים בין שתי גדות התמזה. כל מי שרצה לחזור הביתה או למלון שלו נאלץ להמתין ולהמתין בלי קבלת הסבר מהמשטרה או צפי לבאות.
רק לאחר שרכבי המכובדים שהשתתפו בטקס עזבו את המקום, נפתחו מחדש הגשרים.
לא כל הלונדונים נפרדו אתמול מהמלכה. צעירים רבים העדיפו לשבת באחד מבתי הקפה והפאבים שהיו פתוחים, וחלקם אף ביקשו לראות תוכניות ספורט או בידור במכשיר הטלוויזיה במקום השידור הישיר של טקס ההלוויה. אחד מהם הסביר: "המלכה אומנם הפגינה אחריות מלכותית וסיפור חייה ראוי להערכה, אבל היא לא הוציאה אותנו מהמצב הקשה אחרי הברקזיט", סיכם וחזר ללגום מכוס הבירה שבידו.