שרידי הארוחה המבושלת העתיקה ביותר שהתגלתה אי־פעם מצביעים על כך שגם לאדם הניאנדרטלי בעידן האבן, לפני כ־70 אלף שנה, היו טכניקות בישול שאפיינו את בני האדם הראשונים.
החוקרים בדקו שרידים של אוכל צמחי שרוף, בני 40־70 אלף שנה, שהתגלו בשנים האחרונות במערות שאנידר שבהרי זגרוס באזור הכורדי בצפון עיראק, אתר ארכיאולוגי ידוע שבו התגלו בעבר שרידים של גברים, נשים וילדים ניאנדרטלים. במקביל נבדקו שרידי מזון שרוף, העתיקים ביותר באירופה, שהתגלו במערת פרנקטי שבדרום־מזרח יוון, שבה חיו ההומוספיינס הראשונים, בני האדם המודרניים, לפני כ־12 אלף שנה.
סריקה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים זיהתה כי המזון הצמחי כלל תערובות של זרעים שונים, קטניות בר, חרדל בר, אגוזי בר ועשבי בר. כמו כן, החוקרים הגיעו למסקנה כי על מנת להפוך את הצמחים לטעימים יותר השרו בני האדם הקדמונים קטניות בטעם מריר יותר, ואז טחנו אותן באופן גס או חבטו בהן באבנים כדי להסיר את הקליפה.
על אף הפער הרב בין שני המקומות, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת הזמנים וההתפתחות האנושית, המדענים הגיעו למסקנה כי הניאנדרטלים ובני האדם הקדמונים השתמשו באותם סוגי צמחים ובטכניקות בישול דומות כדי להכין את המזון שלהם, וזאת לעומת התפיסה כי הניאנדרטלים אכלו בעיקר מזון שמבוסס על בשר.