אמצע הדרך: ארבע שנות כהונה של הנשיא הרפובליקני, דונלד טראמפ, הסתיימו בכתם על הדמוקרטיה האמריקאית. המון זועם סירב לקבל את תוצאות הבחירות, הסתער על סמלי השלטון הדמוקרטי בארה"ב ב-6 בינואר 2021, וגרם להרס רב. שבועיים לאחר מכן, המעצמה החזקה בעולם התעוררה לבוקר חדש, כאשר ג'ו ביידן, אז בן 78, הושבע לנשיאות ארה"ב ותפס את מקומו כמנהיג העולם החופשי.
השנתיים הראשונות לכהונתו של ביידן בבית הלבן היו רכבת הרים. כבר בימיו הראשונים כנשיא, ביידן ניסה להציג את עצמו כניגוד המוחלט לקודמו בתפקיד. כך, ביידן ביטל את ההגבלות על איסור ההגירה ממדינות מוסלמיות, הביע תמיכה פומבית בקהילה הלהט"בית, ואף חתם על צו נשיאותי שיסייע להבטיח למספר רחב של נשים לצאת ממדינתן ככל שיעלה הצורך כדי לבצע הפלות.
באשר לפן הכלכלי, תחת ממשל ביידן נוספו למשק האמריקאי יותר מ-10 מיליון משרות חדשות, והאבטלה הגיעה לשפל חסר תקדים ב-53 השנים האחרונות. במקביל, הנשיא הדמוקרטי גם השקיע כטריליון דולר בחיזוק התשתיות ופעל להגבלת החזקת הנשק.
עם זאת, הכלכלה האמריקאית הגיעה לשיא באינפלציה, שעמד על 7.1%, הנתון הגבוה ביותר מאז הנשיא קרטר בסוף שנות ה-70. לכך, ניתן להוסיף את החוב הלאומי שגדל ביותר מ-4 טריליון דולר, הכישלון להנמיך את המתח הבין-גזעי במדינה ולהפחית את אירועי הנשק ההמוניים שהפכו למכת מדינה. הכישלונות בנושאים כה מרכזיים בציבור האמריקאי, באו לידי ביטוי בסקרים שפורסמו לקראת בחירות האמצע הכהונה בארה"ב והצביעו על ירידה חדה בתמיכה בנשיא בדמוקרטי. בסקר שנערך על ידי Issues & Insights/TIPP אף הצביעו 64% כי הם מודאגים מבריאותו הנפשית של הנשיא.
לצד זאת, האירועים המרכזיים שהתרחשו בזמן כהונתו של ביידן, הם ללא ספק המלחמה באוקראינה, שהחלה בחודש פברואר האחרון, הביקור הרשמי בישראל וההתמודדות עם מגפת הקורונה.
המלחמה באוקראינה
מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ממשל ביידן הצהיר מעל כל במה אפשרית על התמיכה האמריקאית הבלתי מסויגת בנשיא זלנסקי. ארה"ב העבירה לאוקראינה סיוע כלכלי, צבאי והומניטרי ביותר ממאה מיליארד דולר. במהלך הביקור ההיסטורי שערך זלנסקי בוושינגטון לאחרונה, נאם בקונגרס והודה אישית לביידן על תמיכתו במדינה. זאת, לאחר שלאחרונה ממשל ביידן העביר לאוקראינה סיוע חירום בסך 45 מיליארד דולר.
הכספים שהעבירה ארה"ב לבת בריתה במזרח אירופה, שימשו למגוון מטרות, ובהן תמיכה כלכלית בפליטים אוקראינים, סיוע ביטחוני וסיוע מודיעיני. הסיוע האמריקאי זכה עד כה לתמיכה דו-מפלגתית גורפת, אך לאחרונה קבוצה של רפובליקנים מהימין הקיצוני, איימה לחסום את עתיד הסיוע לאוקראינה.
בחודש אוקטובר האחרון, נאם ביידן באו"ם והצהיר כי מדינתו תעמוד לצד אוקראינה נגד התוקפנות הרוסית. הנשיא הרוסי במהלך כל ימי הלחימה, לא חשש מעימות פומבי עם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, והצהיר כי "מדובר במלחמה של אדם אחד". כמו כן, הסכומים האסטרונומים שעברו תחת ממשל ביידן לאוקראינה פתחה גם פתח לסיוע מצד מדינות נוספות במערב, שסיפקו לאוקראינה רשימה ארוכה של משוריינים, טילים נגד מטוסים ומערכות מכ"ם מתקדמות.
במקביל, ביידן פעל רבות נגד רוסיה במישור הכלכלי והטיל עליה סנקציות לא מעטות. חלק מהסנקציות הוטלו על ארבעה מהבנקים הגדולים ברוסיה, בנוסף לשני מוסדות פיננסיים. ביידן אף הדגיש כי "כל נכס רוסי הקיים בארה"ב יוקפא". בנוסף, ביידן לא חשש גם להתעמת עם האליטות ובעלי ההון הרוסים, והטיל סנקציות על מספר רב של אוליגרכים.
היחסים עם ישראל
לאחר סיום כהונתו של טראמפ כנשיא ארה"ב, עלה חשש מסוים בישראל מכך שנשיא דמוקרטי יתפוס את כיסא הנשיאות בבית הלבן, במיוחד לאחר תקופתו של הנשיא אובאמה. טראמפ, שהיה אחד הנשיאים היותר פרו-ישראלים בבית הלבן, פעל לחזק את מדיניות החוץ הפרו-ישראלית. בזמן כהונתו ארה"ב אף פרשה מהסכם הגרעין, הכריזה על ירושלים כבירת ישראל ופעלה לכינון הסכמי אברהם. הסנונית הראשונה שרמזה על האכזבה בישראל מהניצחון הדמוקרטי, אירעה לאחר ההכרזה על תוצאות הבחירות, כאשר ראש הממשלה נתניהו התמהמה בברכתו לכבוד הנשיא.
למרות החשש הישראלי, ביידן הצהיר רבות כי הוא ציוני נלהב ואוהב ישראל. במהלך השנתיים הראשונות לכהונתו, תמך הנשיא במדיניות הישראלית נגד איראן, למרות שהדגיש מדי פעם כי הוא מעדיף שימוש בדיפלומטיה על פני כוח צבאי. בעקבות כך, ביידן תמך בחזרה להסכם הגרעין משנת 2015, אך הסתייג מעט ואמר כי "ארה"ב מחויבת לביטחון מדינת ישראל ותפעל כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני".
בצל החשש בישראל כי ארה"ב תחזור להסכם הגרעין, ממשל ביידן אף שקל להסיר את משמרות המהפכה של הרפובליקה האסלאמית מהרשימה השחורה של ארגוני הטרור. זאת, בתמורה להתחייבות פומבית של איראן להפחית את ההסלמה באזור. במקביל, בכירים בצבא האמריקאי יצאו נגד הרעיון, כאשר רמטכ"ל הצבא, מארק מילי, הביע התנגדות נחרצת והצהיר כי "אני לא תומך בהוצאתם מהרשימה".
בתוך כך, ביידן אף ביקר בשנתיים הראשונות לכהונתו בישראל, ונפגש עם ראש הממשלה דאז יאיר לפיד, שרי ממשלתו ובנימין נתניהו. הנשיא האמריקאי חתם על "הצהרת ירושלים" והדגיש את המחויבות הביטחונית של ארה"ב כלפי ישראל. עם זאת, במהלך הביקור בישראל, הדגיש גם את המחויבות שלו ותמיכתו בפתרון שתי המדינות, כאשר נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית ברמאללה, והדגיש כי "גם הפלסטינים ראויים למדינה משלהם".
מגפת הקורונה
לעומת קודמו בתפקיד, ביידן ראה בתקנות הקורונה ככלי חשוב להילחם במגפה. לצד תמיכה כלכלית בעסקים, הביע הנשיא הדמוקרטי תמיכה חזקה במבצע החיסונים הרחב ברחבי המדינה ובעטיית מסכות במקומות סגורים. כבר בימיו הראשונים בתפקיד, פרסם מסמך ארוך בן 198 עמודים ובו התכנית של הממשל להתמודדות עם נגיף הקורונה. כמו כן, חתם על צווים נשיאותיים, כמו החובה לעטות מסכות במקומות סגורים ובכל מבנה ציבורי במדינה.
בשיא המגפה שהשתוללה במדינה, חתם הנשיא על "תכנית ההצלחה האמריקאית", שכללה סיוע בסך 1.9 טריליון דולר. המטרה הייתה להגביר את ההתאוששות של המדינה מההשפעה של הקורונה על הכלכלה והבריאות. במסגרת התכנית, 415 מיליארד דולר הוקצו למאבק במגפה ולמבצע החיסונים ברחבי המדינה, טריליון דולר הועברו למשקי בית ו-440 מיליארד דולר הועברו לעסקים קטנים וקהילות שנפגעו כלכלית.
במקביל, ביידן המשיך לתמוך במבצע החיסונים הנרחב, והכריז על תכניות שונות להרחבת שיעור המתחסנים במדינה. כמו כן, תקף באופן נחרץ את מתנגדי החיסונים ואף חייב עובדים בממשל הפדרלי ועובדים בחברות המעסיקות יותר ממאה בני אדם להתחסן. לצד זאת, חתם על צווים שהגבילו כניסת זרים במדינה, כמו חובת בדיקות קורונה ובידודים.
בעוד שארה"ב המשיכה לספור את מספר המתים והחולים, זה לא הפריע לנשיא המכהן לעורר סערה כשהכריז בחודש ספטמבר האחרון כי "מגפת הקורונה הסתיימה". בריאיון שערך לרשת CBS הוסיף כי "אנחנו עדיין עובדים הרבה על הטיפולים בווירוס, אבל המגיפה הסתיימה. אם תשימו לב, אף אחד לא לובש מסכות. נראה שכולם במצב די טוב, ולכן אני חושב שזה משתנה". עד כה, מאז פרצה המגפה, מעל מאה מיליון אמריקאים נדבקו בנגיף ו-1.1 מיליון נפטרו כתוצאה מסיבוכים.