בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג הוציא בסוף השבוע צו מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בגין פשעי מלחמה. לפי הצהרת בית הדין, פוטין "אחראי לכאורה לפשע המלחמה של גירוש בלתי חוקי של ילדים ושל העברה בלתי חוקית של ילדים מאזורים כבושים באוקראינה לפדרציה הרוסית". על הנייר, משמעות הדבר היא שצו מעצר עומד נגדו ב-123 מדינות החתומות על אמנת רומא, אם ייכנס לשטחן. בפועל התמונה מורכבת מכך.
הסבירות שפוטין ייעצר בעודו מכהן כנשיא אינה גבוהה. לבית הדין הבין-לאומי אין סמכויות שיטור, והוא מסתמך על המדינות החתומות על האמנה להוציא לפועל מעצרים והליכי הסגרה. עם ארסנל גרעיני מאסיבי, פוטין כיום עדיין אחד האנשים החזקים בעולם, ומעצר שלו עלול להביא תגובה קשה מצד הקרמלין כלפי כל מדינה שתבחר להסגירו לבית הדין.
"פוטין לא יעזוב את רוסיה באקלים הנוכחי", הסביר פרופ' ביל בוארינג, מומחה לזכויות אדם בדין הבין-לאומי באוניברסיטת לונדון בריאיון למגזין Time. "אני לא רואה תרחיש שבו הוא ישלם מחיר אישי".
בית המשפט הבין-לאומי לא צפוי להעמיד את פוטין לדין ללא נוכחותו הפיזית בהאג, וכל עוד יישאר בתחומי רוסיה צו המעצר נדמה סמלי בלבד. אך להחלטת בית הדין ישנה משמעות לדעת הקהל העולמית. לאורך השנה האחרונה ניסה פוטין פעמים רבות לשבור את הבידוד המדיני שהוטל עליו באופן כמעט גורף מצד מעצמות העולם. צו המעצר עשוי לחזק את התמיכה באוקראינה מצד חברות נאט"ו, ולהגביר את הסיוע הצבאי מצידן.