לא רק ישראל בוערת: מה עומד מאחורי מחאת הפנסיה בצרפת?

בימים אלה, כשישראל עולה בלהבות, קצת קשה לראות שגם בצרפת ישנן להבות. אלא שבמובנים מסוימים המחאה הצרפתית הפכה לקרובה מאוד לזו הישראלית, וגם בבסיסה עומדת, לדברי המפגינים, מלחמה על הדמוקרטיה, שהושגה כאן בדם ואש של המהפכה הצרפתית הגדולה וכמה מהפכות נוספות, ובחוקה של הרפובליקה החמישית מיסודו של הגנרל דה גול.

צרפת בוערת: המחאות מתרחבות, איומים על פוליטיקאים יהודים
"מכה קשה להנהגה": הצעת אי אמון הוגשה נגד ממשלתו של מקרון  

שלשום התקיים "יום המחאה" הארצי העשירי שבו נערכו הפגנות ושביתות נגד הרפורמה של חוק הפנסיה בצרפת. ההפגנות, שהוציאו שוב מאות אלפי צרפתים לרחובות, לוו בהתנגשויות אלימות שאת רובן יזמה קבוצת המפגינים האנרכיסטים, אנשי "הבלוק השחור". המפגינים הבעירו, כרגיל, צמיגים, ציוד עירוני וערימות זבל שמצטברות ברחובות זה שבועות ארוכים בגלל שביתת עובדי הניקיון.

בנוסף, הם השליכו בקבוקי תבערה על השוטרים שתקפו אותם ברימוני הלם ובגז מדמיע. כדי להקל את הביקורת על האלימות הגוברת של המשטרה נגד המפגינים, נשלחו גם נשים מפקדות לשדה הקרב, שחילקו את הוראות הפריסה והתקיפה.

עשרות מפגינים נעצרו שלשום, אבל בניגוד להצהרתו של נתניהו על השהיית החקיקה, הנשיא הצרפתי מקרון עדיין מסרב בתוקף לכל אפשרות של ויתור, מלא או חלקי, על החקיקה. החוק החדש מעורר המחלוקת, שמעלה את גיל הפרישה מ־62 ל־64, הועבר בעזרת צו ממשלתי על בסיס סעיף שנוי במחלוקת בחוקה והובא עכשיו לאישורה של מועצת החוקה.

אומנם החוקה הצרפתית מאפשרת שימוש בצו ממשלתי במקרי חירום, אבל הממשל של מקרון עשה בו שימוש 11 פעמים במשך שנתיים. בינתיים מקרון דחה הצעה של מנהיג איגוד העובדים הדמוקרטי, לורן ברז’ה, להסכים לתיווך של ועדה כדי לדון בתיקונים אפשריים לחוק. עם זאת, חלק משותפיה לקואליציה של ממשלת מקרון, שבראשה עומדת ראשת הממשלה המושמצת אליזבת בורן, הביעו תמיכה בהצעה של ברז’ה.

הסכים להיוועד

במהלך ההפגנות בסוף השבוע שעבר, שהיו הגדולות והאלימות ביותר מאז תחילת המחאה, נהרסו ונבזזו בתי עסק בפריז בידי מפגינים. על פי הפרסומים, 457 מפגינים נעצרו, ו־441 מאנשי כוחות הביטחון נפצעו בהפגנות אלו. בסוף השבוע שעבר ניכר היה כי המשטרה איבדה את הסבלנות והחלה לגלות אלימות מצדה.

כך למשל, אצבע של מפגינה נעקרה מרימון הלם שהושלך לעברה. בעקבות זאת, מועצת אירופה קראה למשטרת צרפת להימנע משימוש לא מידתי בכוח. באופן אירוני, אפילו ממשלת איראן הצטרפה לדרישה לכבד את זכויות המפגינים. אומנם מקרון הבטיח חקירה כי "חריגות יכולות לקרות בתנאי לחץ", אך הביע תמיכה בכוחות הביטחון שלו.

עוד לפני ההפגנות ניסה מקרון לשדר בראיון לאומה נחישות וביטחון עצמי. הוא אמר שלא ייסוג מהרפורמה וכי אין לו עניין להיות פופולרי כי ממילא לא יעמוד לבחירה נוספת. לדבריו, ברצונו ליישם את חוק הארכת גיל הפרישה כי הוא חיוני.

עם זאת, הוא הבטיח שיאט את קצב קבלתם של חוקים אחרים על הפרק, כמו חוק ההגירה. "יש יותר מדי חקיקה", הודה מקרון. בין היתר, הוא דיבר נגד "שליטת ההמון" והאשים את המפגינים באיומים על חייהם של מחוקקים, טען שיתגבר את אמצעי הביטחון והסדר הציבורי, כולל תוספת מאה תחנות משטרה, ובמקביל יפעל להגברת התעסוקה ולחזרה לתיעוש לאחר שתעשיות רבות הועברו מחוץ לגבולות המדינה.

כמו כן, הוא הודיע כי ראשת הממשלה אליזבת בורן תישאר בתפקידה, אך עליה לפעול להרחבת הקואליציה. במהלך פסגת האיחוד האירופי, מקרון כבר הסכים להיוועד עם ראשי האיגודים המקצועיים לגבי החרגות בחוק החדש למקצועות שוחקים.

ויכוח חריף

בינתיים הקהילה היהודית בצרפת נקרעת בין המשבר בישראל למשבר המקומי. העימות הפוליטי והאלימות הגוברת העלו גם את מספר התקריות האנטישמיות בצרפת. חברי פרלמנט יהודים שתומכים ברפורמה קיבלו איומים אנטישמיים על חייהם, ובראשם נשיאת האסיפה הלאומית, יעל ברון־פיבה, שקיבלה מסר של איום. מנגד, גם שוטרים השמיעו הערות גזעניות כלפי מפגינים, אך כשראו את שמה היהודי של אחת מהן, אמרו: "אנחנו עלולים להסתבך עכשיו".