בימים אלה, כשישראל עולה בלהבות, קצת קשה לראות שגם בצרפת ישנן להבות. אלא שבמובנים מסוימים המחאה הצרפתית הפכה לקרובה מאוד לזו הישראלית, וגם בבסיסה עומדת, לדברי המפגינים, מלחמה על הדמוקרטיה, שהושגה כאן בדם ואש של המהפכה הצרפתית הגדולה וכמה מהפכות נוספות, ובחוקה של הרפובליקה החמישית מיסודו של הגנרל דה גול.

צרפת בוערת: המחאות מתרחבות, איומים על פוליטיקאים יהודים
"מכה קשה להנהגה": הצעת אי אמון הוגשה נגד ממשלתו של מקרון  

שלשום התקיים "יום המחאה" הארצי העשירי שבו נערכו הפגנות ושביתות נגד הרפורמה של חוק הפנסיה בצרפת. ההפגנות, שהוציאו שוב מאות אלפי צרפתים לרחובות, לוו בהתנגשויות אלימות שאת רובן יזמה קבוצת המפגינים האנרכיסטים, אנשי "הבלוק השחור". המפגינים הבעירו, כרגיל, צמיגים, ציוד עירוני וערימות זבל שמצטברות ברחובות זה שבועות ארוכים בגלל שביתת עובדי הניקיון.

בנוסף, הם השליכו בקבוקי תבערה על השוטרים שתקפו אותם ברימוני הלם ובגז מדמיע. כדי להקל את הביקורת על האלימות הגוברת של המשטרה נגד המפגינים, נשלחו גם נשים מפקדות לשדה הקרב, שחילקו את הוראות הפריסה והתקיפה.

עשרות מפגינים נעצרו שלשום, אבל בניגוד להצהרתו של נתניהו על השהיית החקיקה, הנשיא הצרפתי מקרון עדיין מסרב בתוקף לכל אפשרות של ויתור, מלא או חלקי, על החקיקה. החוק החדש מעורר המחלוקת, שמעלה את גיל הפרישה מ־62 ל־64, הועבר בעזרת צו ממשלתי על בסיס סעיף שנוי במחלוקת בחוקה והובא עכשיו לאישורה של מועצת החוקה.

אומנם החוקה הצרפתית מאפשרת שימוש בצו ממשלתי במקרי חירום, אבל הממשל של מקרון עשה בו שימוש 11 פעמים במשך שנתיים. בינתיים מקרון דחה הצעה של מנהיג איגוד העובדים הדמוקרטי, לורן ברז’ה, להסכים לתיווך של ועדה כדי לדון בתיקונים אפשריים לחוק. עם זאת, חלק משותפיה לקואליציה של ממשלת מקרון, שבראשה עומדת ראשת הממשלה המושמצת אליזבת בורן, הביעו תמיכה בהצעה של ברז’ה.

מחאת הפנסיות בצרפת  (צילום: רויטרס)
מחאת הפנסיות בצרפת (צילום: רויטרס)


בעקבות המחאה האלימה נאלץ הנשיא מקרון לבטל ברגע האחרון את ביקורו המלכותי, הראשון מחוץ לגבולות ארצו, של מלך בריטניה צ’רלס השלישי, שהיה אמור להיערך בצרפת השבוע. למלך צ’רלס הוכנה סעודת מלכים בארמון ורסאי, מקום מושבם של מלכי צרפת, אך מפגינים בצרפת איימו כי "ראשו ייערף בגיליוטינה, יחד עם זה של מקרון, כמו של לואי ה־16 ורעייתו מרי אנטואנט שהתגוררו שם".

כמו כן, עובדים סירבו לפרוש את השטיח האדום שעליו המלך צ’רלס היה אמור לצעוד. במהלך סוף השבוע הוצתו גם שערי עיריית בורדו, שם עמד לבקר המלך שלשום. בעקבות זאת, המלך צ’רלס יערוך את הביקור המלכותי הראשון שלו דווקא בגרמניה. מקרון נאלץ להסביר בצער: "אני חושב שלא נהיה רציניים והגיוניים אם נציע למלך ולמלכה לערוך ביקור ממלכתי באמצע ההפגנות".

הסכים להיוועד

במהלך ההפגנות בסוף השבוע שעבר, שהיו הגדולות והאלימות ביותר מאז תחילת המחאה, נהרסו ונבזזו בתי עסק בפריז בידי מפגינים. על פי הפרסומים, 457 מפגינים נעצרו, ו־441 מאנשי כוחות הביטחון נפצעו בהפגנות אלו. בסוף השבוע שעבר ניכר היה כי המשטרה איבדה את הסבלנות והחלה לגלות אלימות מצדה.

כך למשל, אצבע של מפגינה נעקרה מרימון הלם שהושלך לעברה. בעקבות זאת, מועצת אירופה קראה למשטרת צרפת להימנע משימוש לא מידתי בכוח. באופן אירוני, אפילו ממשלת איראן הצטרפה לדרישה לכבד את זכויות המפגינים. אומנם מקרון הבטיח חקירה כי "חריגות יכולות לקרות בתנאי לחץ", אך הביע תמיכה בכוחות הביטחון שלו.

עוד לפני ההפגנות ניסה מקרון לשדר בראיון לאומה נחישות וביטחון עצמי. הוא אמר שלא ייסוג מהרפורמה וכי אין לו עניין להיות פופולרי כי ממילא לא יעמוד לבחירה נוספת. לדבריו, ברצונו ליישם את חוק הארכת גיל הפרישה כי הוא חיוני.

עם זאת, הוא הבטיח שיאט את קצב קבלתם של חוקים אחרים על הפרק, כמו חוק ההגירה. "יש יותר מדי חקיקה", הודה מקרון. בין היתר, הוא דיבר נגד "שליטת ההמון" והאשים את המפגינים באיומים על חייהם של מחוקקים, טען שיתגבר את אמצעי הביטחון והסדר הציבורי, כולל תוספת מאה תחנות משטרה, ובמקביל יפעל להגברת התעסוקה ולחזרה לתיעוש לאחר שתעשיות רבות הועברו מחוץ לגבולות המדינה.

כמו כן, הוא הודיע כי ראשת הממשלה אליזבת בורן תישאר בתפקידה, אך עליה לפעול להרחבת הקואליציה. במהלך פסגת האיחוד האירופי, מקרון כבר הסכים להיוועד עם ראשי האיגודים המקצועיים לגבי החרגות בחוק החדש למקצועות שוחקים.

עמנואל מקרון (צילום: רויטרס)
עמנואל מקרון (צילום: רויטרס)


בינתיים את ימי המחאה מאפיינים המונים, זקנים וצעירים, לעתים קרובות משפחות שלמות, שצועדים בערים השונות לצלילי מוזיקה ועל רקע מיצגים נגד הממשל והנשיא מקרון. "אין לי מילים, בא לי לבכות", אומרת סטודנטית באחת ההפגנות. "אבל יש תקווה, אנחנו אזרחים, אם מקרון לא יקשיב לנו, נצא למלחמה". "נראה לו שלא מעבירים חוקים כשאתה במיעוט", אומר מפגין אחר. "אני לא ארצה להיות הסבתא של תלמידיי", אומרת מורה מפגינה.

"דיברו על רפורמה חברתית צודקת ורואים שהיא בלתי צודקת לחלוטין, היא נועדה להפריד בין אנשים", אומרת פעילה חברתית. "אני לא רוצה לעבוד עד גיל 64", אומר פועל צעיר בתעשיית המתכת. "הם נותנים כל מיני הבטחות, אבל לא ברור איפה זה ייעצר. יותר טוב להילחם עכשיו במקום לאבד את הישגינו".

"לאנשים נמאס, הם עייפים וראו סביבם חברים שלא הגיעו לגיל הפרישה הנוכחי", אומרת אחות. "אז איך לחשוב שיגיעו לגיל 64?". המחאה כוללת כיום, מלבד המוחים המסורתיים שרוקדים ושרים נגד חוק הפנסיה ולצדם אנרכיסטים חמושים, גם סטודנטים, תלמידי תיכון ונוער שיוצאים נגד הדיכוי שאותו מפגין לדעתם הממשל. ריחות מרד מאי 1968 עולים באוויר.

כמו בישראל, המחאה נגד הרפורמה בחוק הפנסיה בצרפת הפכה למשבר משטרי, כשהמרכז וחלקים בימין מאשימים את השמאל והימין הקיצוני בניסיון להפיל את מוסדות הרפובליקה החמישית. הפרלמנט הצרפתי דן בשתי הצעות אי־אמון בממשלה שהיו עשויות לבטל את קבלת החוק החדש, אך שתיהן לא עברו. ההצעה הראשונה, שהוגשה בשם מספר סיעות מהשמאל, המרכז והימין, נדחתה ברוב של תשעה קולות בלבד בפרלמנט בו 577 צירים. ההצעה השנייה הוגשה על ידי מפלגת האיחוד הלאומי בראשות מרין לה פן וזכתה לקולות הימין הקיצוני בלבד.

מחאת הפנסיות בצרפת  (צילום: רויטרס)
מחאת הפנסיות בצרפת (צילום: רויטרס)


חברי סיעתו של הנשיא מקרון בלטו בהיעדרם, מה שהיווה איתות של מחאה כלפי הנשיא וראשת הממשלה. על פי סקרים, 68% מהצרפתים תמכו בהצעות אי־האמון, ואותו שיעור מתנגד להמשך כהונתה של הממשלה הנוכחית בראשותה של אליזבת בורן.

האופוזיציה והאיגודים המקצועיים הבהירו כי המחאות ושיתוקה הגובר של צרפת הם תולדה של הכעס הגובר של הצרפתים על מה שהם רואים כסכנה לדמוקרטיה, לחירויות הפרט ולרווחתם. מנהיג האופוזיציה משמאל, שנכשל בבחירות לנשיאות, ז’אן לוק מלנשון, האשים את מקרון ב"שקרים ושחצנות", והוא ממשיך לקרוא להקמת "הרפובליקה השישית". "זהו אירוע גדול בתולדות הרפובליקה. התגייסות חברתית שלא נראתה כמוה מזה 30 או 40 שנה", הצהיר מלנשון. לדבריו, מדובר בעימות ישיר בין העם לנשיא מקרון, והוא קרא לו לפזר את הפרלמנט או להביא את חוק הפנסיה למשאל עם.

ראשת סיעת השמאל הצעירה שירשה את מלנשון, מתילד פאנו, תקפה בחריפות את מקרון והשוותה אותו לדמות הקיסר הרומי קליגולה, שמינה, כזכור, את סוסו לסנאטור. "כמוהו הוא מבלבל בין הנצח לגיחוך, כאילו שלזרוע פחד ותיעוב בארץ זה משהו מקורי", אמרה פאנו. "כמוהו הוא מבלבל בין הכוח לשפלות, כאילו שלפגוע בנשים ובחלשים ולוותר לעשירים זה משהו אמיץ. באותה ציניות הוא אומר: כולם גנבים, אבל חשובה הצורה, אני אגנוב בכנות".

ויכוח חריף

בינתיים הקהילה היהודית בצרפת נקרעת בין המשבר בישראל למשבר המקומי. העימות הפוליטי והאלימות הגוברת העלו גם את מספר התקריות האנטישמיות בצרפת. חברי פרלמנט יהודים שתומכים ברפורמה קיבלו איומים אנטישמיים על חייהם, ובראשם נשיאת האסיפה הלאומית, יעל ברון־פיבה, שקיבלה מסר של איום. מנגד, גם שוטרים השמיעו הערות גזעניות כלפי מפגינים, אך כשראו את שמה היהודי של אחת מהן, אמרו: "אנחנו עלולים להסתבך עכשיו".

מחאת הפנסיות בצרפת  (צילום: רויטרס)
מחאת הפנסיות בצרפת (צילום: רויטרס)


בתוך הקהילה היהודית החצויה התפתח ויכוח חריף בין תומכי נתניהו ומתנגדיו ובין תומכי מקרון ומתנגדיו. כך למשל, בעוד נשיא הקרן הסוציאלית של יהודי צרפת, אריאל גולדמן, הביע דאגה לגורל הדמוקרטיה הישראלית עם פיטוריו של השר יואב גלנט, ציר הפרלמנט לשעבר מאיר חביב, ממקורביו של נתניהו, קרא לו לכבד את הכרעת הבוחרים בישראל ולעסוק בענייני המחאה בצרפת.