"באיזה סידורים הם מתפללים, איזו גמרא הם לומדים, ובאיזה ספרי מוסר וחסידות הם מעיינים?" תוהה הרב הקשיש, שיצא לא מכבר לגמלאות אחרי כמעט יובל שנים בראשות בית כנסת גדול ומרכזי בברוקלין. לאחר מכן הוא משתתק, מרכין ראשו ולוחש כאילו לעצמו: "אני לא יכול ולא מסוגל להבין איך זה שיהודים חרדים וחסידים אוהדים את טראמפ, הצביעו בעדו ועוד גאים בכך".
אין ספק שאחד המראות המפתיעים שיישארו איתנו מהמרוץ יוצא הדופן לנשיאות ארצות הברית הוא זה של יהודים שומרי תורה ומצוות, שזקנים ופאות מעטרים את פניהם, וציציות משתלשלות ממכנסיהם, מספרים בגאווה כיצד הצביעו בעד המועמד הרפובליקני הנבחר לנשיאות, דונלד טראמפ. המראה הזה הוגדר בפי בכירים יהודים כ"חור שחור" ו"כתם בל יימחה" של הקהילה היהודית בארצות הברית.
לפי תוצאות הבחירות, כ-71% מהיהודים הצביעו לקלינטון, ואילו כ-24% הצביעו לטראמפ. לפי ההערכות, שיעור גבוה בקרב החרדים והחסידים בברוקלין ובשכונות בערים הגדולות בארצות הברית הצביעו לטראמפ, אף כי כנראה לא תרמו כלל לניצחונו. זאת משום שלפי סקרים מעודכנים, הזרם האורתודוקסי, הקטן ביותר מבין שלושת הזרמים הדתיים ביהדות ארצות הברית (בנוסף לקונסרבטיבי והרפורמי – ש"ש), מהווה רק 10%. בהקשר זה יש להבדיל בין האורתודוקסיה בקהילה, שבחלקה היא מודרנית ורבניה אימצו שינויים מהותיים בבתי-הכנסת ובסדרי התפילה, לבין החרדים והחסידים, ששומרים בקפדנות על מסורת אבותיהם ועל נוסח היהדות שהיה קיים בפולין ובליטא לפני מלחמת העולם השנייה.
על אף גודלו, הזרם החרדי-חסידי מגלה נוכחות פעילה בקהילה והכתיר את עצמו כנציג האמיתי של היהדות בארצות הברית. לכן, גילויי התמיכה שהפגין כלפי טראמפ עוררו לא רק תדהמה, אלא גם ביקורת נוקבת מצד חלקים גדולים בקהילה. "אישה חרדית שפגשתי יוצאת מהקלפי ביום הבחירות אמרה לי שהיא אינה מאמינה לנשים שהתלוננו שטראמפ הטריד אותן מינית", מספר דב הייקינד, חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, המייצג אזור בחירה בברוקלין שכולל גם את שכונת בורו פארק, המאוכלסת כמעט כולה ביהודים דתיים, חרדים וחסידים. "לכן, לדבריה, היא הצביעה בעד טראמפ. שאלתי אותה אם היא מאמינה לכל מה שפרסמו נגד קלינטון, והיא השיבה: 'בוודאי. אני מאמינה לכל מילה'. אני 34 שנים בפוליטיקה, ואני נבוך ומבולבל מכך שאחרי כל מה שאנחנו יודעים על טראמפ, יהודים דתיים וחרדים הצביעו בעדו".
מה שבעיקר מעורר את כעסו הוא העובדה ש"אנשים דתיים חשו בנוח כל כך להצביע בעד מועמד שעמדותיו מנוגדות לכל ערך ולכל צו ביהדות". הייקינד אף מספר כי שאל אנשים: "אם בתך או אחותך היו קורבן להתעללות מצד טראמפ, בוודאי לא היית מצביע בעדו. אז מדוע כשנשים אחרות טוענות שזה קרה להן, לא אכפת לך? כיצד אתה קורא לעצמך איש דתי וחרדי?"
הייקינד, יהודי חובש כיפה סרוגה, נחשב פוליטיקאי מנוסה. הוא אמנם רשום כדמוקרטי, אבל דעותיו נחשבות ימניות, ואף בעבר ימניות קיצוניות. כבחור צעיר הוא היה מנאמניו של מאיר כהנא. "הדבר הגרוע ביותר בנוגע לטראמפ הוא ניסיונו ליצור עתיד חדש, המבוסס על השקפות מסוכנות שמהן אנו צפויים לסבול בשנים הבאות", הוא מספר. לדבריו, הוא נתקל בלא מעט יהודים דתיים שנזפו בו על הסתייגותו מטראמפ.
דואגים לאינטרסים שלהם
"טראמפ אינו אנטישמי", מבהיר מצדו אברהם פוקסמן, מי שעמד כארבעה עשורים בראש הליגה נגד השמצה. "אבל כל הארגונים האנטישמיים, כולל הקו קלוקס קלאן והתנועות הניאו-נאציות הפועלים בארצות הברית אוהדים את טראמפ, תמכו בו, פעלו למען בחירתו והצביעו בעדו".
באופן מפתיע, האהדה לטראמפ והפופולריות שלו בקרב הדתיים והחרדים בקהילה האמריקאית משתלבת באהדה שטראמפ זוכה לה, כאמור, מארגונים אנטישמיים או ניאו-נאציים. "מכעיס אותי שנוצרה ברית של אחווה בין יהודים חרדים לארגונים אנטישמיים. זהו משהו שנשגב מבינתי", אומר עסקן בקהילה ודמות מוערכת בחצר חסידית גדולה בברוקלין. "דיברתי עם חסידים בשטיבל שלי והסברתי להם שאם טראמפ ייבחר, יעברו חודשים אחדים ובערים בדרום המדינה ירביצו ליהודים ברחובות. אבל אני לא בטוח שהשפעתי עליהם לא להצביע בעד טראמפ".
פוקסמן עצמו משתדל להישמע מפויס. לדבריו, חרדים תמכו בטראמפ מכיוון שהרפובליקנים משרתים אינטרסים חשובים לזרם הדתי-חרדי, כמו תמיכה פיננסית בישיבות ובמוסדות חינוך תורניים ומתן פטור ממסים או הנחה להורה שמשלם את שכר הלימוד של ילדיו הלומדים במוסד דתי. לדברי פוקסמן, גם עמדתם של דתיים וחרדים נגד הומוסקסואליות זהה לזו של הרפובליקנים השמרנים. "אהדתם לטראמפ היא גם ביטוי להתנגדותם של דתיים וחרדים למה שהם רואים כ'ליברליזציה של התרבות האמריקאית'", אומר פוקסמן. הוא מציין כי גם בקרב רבים מהקתולים השמרנים ומהאוונגליסטים בארצות הברית רווחת התמיכה בטראמפ בדיוק מאותן הסיבות.
אך בסופו של דבר טראמפ אינו הרפובליקני השמרן המקובל. לטענת פוקסמן, "דתיים וחרדים שהצביעו לטראמפ נחשפו למעשה כמי שלא אכפת להם מישראל. הם יצרו לעצמם תדמית של מי שתמיכתם בישראל היא בראש דאגתם. אבל האמת היא שישראל משמשת להם כיסוי נוח למה שבאמת חשוב להם: האינטרסים החברתיים והבעיות הסוציאליות".
ציבור מיותם
בכירים יהודים גורסים כי אחד הגורמים לפופולריות של טראמפ בזרם הדתי-חרדי בקהילה הוא העוינות לנשיא ברק אובמה. "דתיים הצביעו לטראמפ כנקמה על שמונה השנים של נשיאות אובמה", אמר ראש ארגון יהודי. "הם מאמינים כי טראמפ יהיה נשיא טוב לישראל. זאת טעות חמורה הנובעת מחוסר ידיעה ומהיעדר עניין באופי האמיתי של היחסים ששררו בשנים האחרונות בין ממשל הנשיא אובמה לישראל".
בכירים יהודים טוענים גם כי במה שנוגע לצרכיה הביטחוניים והצבאיים של ישראל, בניגוד לנהוג לחשוב, לא היה נשיא תומך יותר מאובמה. עם זאת, לדבריהם, "כשאתה מדבר עם יהודים בשכונת קראון הייטס המאוכלסת בחסידי חב"ד או עם אורתודוקסים בקווינס, הם מתייחסים לאובמה כאויב הגדול של ישראל".
לדברי עסקנים חרדים, הסיבה לתמיכה בטראמפ היא העובדה שלזרם החרדי והחסידי המרוכז בשכונות בברוקלין ובקווינס אין בשנים האחרונות דמות רבנית מוסכמת על דעת הרוב. "בברוקלין פועלות חצרות של אדמו"רים, אבל אין אדמו"ר חסידי אחד שמשמש סמכות רוחנית עבור הרוב, ואפילו עבור חלק גדול בציבור החרדי והחסידי בשכונות", אומר עסקן קהילתי. "זהו ציבור מיותם מבחינת מנהיגים בעלי שיעור קומה. המנהיגים הרוחניים המיתולוגיים, כמו הרבי מלובביץ' והרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, נפטרו. כל מילה שהשמיעו, כל הוראה וכל השקפה דתית שהביעו ברבים התקבלה ללא עוררין גם בקרב יהודים מחוץ למעגל תלמידיהם ואוהדיהם".
לדברי סימור רייך, פרקליט ידוע בניו יורק שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים, "הציבור החרדי, ובמיוחד החסידי, הסתגר וכמעט אינו מתייחס לעולם החיצוני. אני נדהם לעתים מגילויי האטימות וההתנתקות שלהם מהסביבה ומהחברה. אני לא מתפלא שרבים מהם כל כך אוהדים את טראמפ והצביעו בעדו".
עם זאת, רייך מודה: "מה שמכעיס אותי הוא שהחרדים האמריקאים, שמדברים על נאמנותם לישראל כאילו הם היחידים הדואגים למדינה היהודית בחיזור שלהם אחרי טראמפ ובהתלהבות שבה הצביעו בעדו, הוכיחו שישראל אינה בראש מעייניהם, ושבעצם אין להם מושג מה ישראל צריכה מממשל אמריקאי. אם הם היו מודעים לצורך הזה, הם לא היו מצביעים בעדו".