הילרי קלינטון בצרות. המועמדת הדמוקרטית לנשיאות היא נורמלית, היא אופטימית, היא תכליתית והיא מציגה פתרונות לבעיות. קלינטון כמו פוליטיקאים לא מעטים אינה מופת לחיקוי. היא אנושית, החסרונות שלה הם נורמטיביים. אבל בדיוק בגין תכונות אלה הילרי במצוקה. בעיני אמריקאים רבים, המעלות האלה הן "סחורה ישנה", הן לא "נסחרות בבורסה הפוליטית". הניסיון העשיר שיש לקלינטון כמי שמילאה תפקידים בכירים בשירות המדינה והציבור הוא בדיוק מה שגורם לאמריקאים לא מעטים לעקם את אפם.
אלה, במיוחד בקרב רפובליקנים, שחשבו או קיוו כי אחרי שיקבל את המועמדות לנשיאות דונלד טראמפ ישתדל לאמץ תדמית נשיאותית, יגלה קצת התאפקות בהתנהלותו ויחשוב חצי רגע לפני שהוא משחרר אמירה, אינם יודעים לאן להוליך את חרפתם, מבוכתם ותדהמתם. דווקא כמועמד רשמי לנשיאות, פלט טראמפ הצהרות הזויות שנשקו לטירוף דעת ושחשפו כי קוטר לוע הפה הגדול שלו רק גדל והתרחב. ראשית פנה לרוסיה והציע לה לבצע פרויקט ריגול ולחדור לאי מיילים של המפלגה הדמוקרטית. בסוף שבוע שעבר תקף בגסות הורים, מהגרים מוסלמים ששכלו את בנם, קצין צבא, במלחמה בעיראק. ואתמול הצהיר כי יש להסכים לקבל את סיפוח חצי האי קרים בידי רוסיה. נו אז מה? בסקרי דעת קהל מעודכנים שפורסמו בסוף השבוע נוצר פער של 7% לטובת קלינטון. אבל דונלד טראמפ עדיין מקבל 37 אחוזי תמיכה.
במילים אחרות, ההתבטאויות והאמירות המקוממות שלו לא ערערו משמעותית את בסיס התמיכה שלו בקרב חלק מהמצביעים האמריקאים, במיוחד הרפובליקנים. עבורם, האופטימיות של הילרי קלינטון, התקינות הפוליטית שלה וניסיונה בתחום יחסי החוץ הם נושאים שבתגובה מאופקת מעוררים צחקוקים. מסקר משותף של NBC והעיתון "וול סטריט ג’ורנל" עולה כי 56% מהנשאלים אמרו שהם רוצים מועמד שיביא שינוי באופני התפקוד וההתנהלות של הממשל תוך ציון כי לא אכפת להם איך השינויים האלה יבואו לידי ביטוי. רק 41% אמרו כי הם מעדיפים מועמד יציב ותקני.
"זה בדיוק מה שמעניק לטראמפ עדיפות על פני קלינטון", כתב פרנק ברוני בטור ב"ניו יורק טיימס", "קלינטון היא מועמדת מאירה, אבל הזמנים הם סוערים. זה לא משום שדונלד טראמפ מדבר ומשמיע כל כך הרבה הבלים ודברי בלע אלא משום שהעולם היום מייצר ומספק סיוטים ופחדים בקצב שכל אחד נוגע בעקב של השני".
לא זכור בעשורים האחרונים מועמד לנשיאות בארה”ב שחייב להתמודד עם האתגר הניצב בפני הילרי קלינטון. בשבועות ובחודשים הבאים היא חייבת להבהיר, לשכנע בזכות הנורמליות. "הילרי חייבת לפחד מאופטימיות", כתב הפרשן רמש פונרו במאמר ב"ניו יורק טיימס", "הרטוריקה הדמוקרטית חשופה ופגיעה לאירועים נוראיים בדרך שטראמפ איננו חשוף לה".