יש לי שתי ילדות, האחת בת 3.5 והשנייה בת 1.5. היחס שלי כרגע מופנה בעיקר לקטנה, והגדולה מנסה להשיג ממני יחס דרך התנהגות שלילית. ואני כתגובה, דוחה אותה ומתרחקת ממנה. היא אלימה ומקללת וזה משגע אותי! זה גורם לי להגיד לילדה שהיא לא הבת שלי או שהיא קוראת לי אמא אני אומרת לה 'אמא מתה'. מזהירים אותי מהתגובות האלה, אבל מה אני עושה?!?
יקירתי אני רוצה להודות לך על האומץ, להודות לך על כך שאת מהווה עכשיו שופר להמון הורים, גם אימהות וגם אבות, שיוצאות להם כאלה מילים מהפה. בעיתות כעס, כשאין כוח ולא יכולים יותר, אנחנו אומרים דברים איומים ואחר כך מצטערים עליהם, אבל לצערנו זה קורה שוב ושוב. כי נוצר פה מעין מעגל זדוני, זה כמו חוליה בשרשרת שמחוברת לחוליה שמחוברת לחוליה.
הילדה הגדולה בת השלוש רוצה תשומת לב כי היא מקנאה באחותה התינוקת הקטנה, ואז היא מתחילה לעשות דברים שליליים כדי למשוך תשומת לב והיא באמת מצליחה. היא מנסה להשיג את היחס ממך, את הקשר שלה איתך דרך התנהגויות שליליות. חשוב להבין שהתנהגויות שליליות של ילדים גורמות לנו לתגובה מאוד מהירה ומאוד עוצמתית, כי להתנהגויות טובות לא תמיד אנחנו מתייחסים ושמים לב באותה מידה.
וכך נוצר המעגל שבו הילדה עושה משהו רע, ואת מגיבה ואז שוב היא עושה משהו יותר גרוע ואת מגיבה יותר חזק, וכך היא מצליחה להשיג תשומת לב ותגובות עוצמתיות ממך - היא עושה ואת מגיבהוכך שוב ושוב. בסוף זה מגיע לעוצמות כה גדולות שנוצר כדור השלג שבו בעצם הילדה הולכת לאיבוד בתוכו. ואת מרגישה את זה שהילדה הולכת פה לאיבוד ועל כך אני מוקירה אותך, כי זה מזכיר לי את הבדיחה - מה ההבדל בין אימא טובה לאימא רעה? אימא טובה רוצה לזרוק את הילדים מהמרפסת ואימא רעה זורקת אותם!
צילום: ingimage/ASAP
כולנו יכולים להזדהות עם התחושות האלה של חוסר האונים וחוסר המוצא של ההורה - אלו מצבים שפעם, הסבים והסבתות שלנו היו מגיבים בהם על ידי מכות - הם היו מכים את הילדים מחוסר האונים, תקופה שבה גם מורות היו מפליקות עם סרגלים לתלמידים סוררים. למזלנו התקופה הזו מאחורינו, אנו כבר לא עושים את הדברים האלה, אבל אז אנחנו מוצאים את עצמנו באותו מעגל זדוני שקשה לצאת ממנו.
כדי לצאת מהמעגל אני מציעה לך קודם כל להקל על עצמך - תראי איך את יכולה למצוא לעצמך הקלה בשעות אחר הצהריים - להשאיר את התינוקת בבית עם בייביסיטר לשעה ולרדת למטה עם הגדולה, רק שתיכן. תראי אם את יכולה למצוא דרך להביא חברה של הגדולה הביתה ולמצוא עוד פתרונות כיצד להקל ולעשות הפרדת כוחות בבית. אבל דעי שבתך תמשיך לעשות את מה שהיא עושה כי היא כבר שבויה בתוך ההתנהגויות של עצמה. באופן לא מודע היא חושבת שכך נראה הקשר ביניכן, לכן זו הסיבה העיקרית שאת זו שצריכה לעשות את השינוי לטובת הילדה. השינוי יעזור כדי שהיא לא תגבש את זה כסגנון אישיות, שלא זה יהיה טיב היחסים שלכם.
נסי למצוא את המעגלים מסביב שיכול להקל עליך, חברים, קרובים בני משפחה, חשוב שתצאי גם בעצמך עם חברה יום בשבוע, את צריכה להקל על עצמך גם. כי החיים סביב הילדים כל כך שואבים ומתישים ולכן חשוב להבין שהקלה על עצמך זה גם אחד הפרמטרים שיקלו עליך מול הילדה.
עצה נוספת לי אלייך היא שתשבי יום אחד בשקט ותעשי רשימה של כל הדברים שהתפוצצת על הקטנה בגללם - ואז תחשבי על מה יש לך שליטה, על אותה התנהגות הקטנה שבו את יכולה לעשות את השינוי. אני ממליצה לך ללכת להדרכה הורית, כדי לצייד אותך בפרקטיקה של 'מה עושים כש...'.
חשוב שתדעי שזו בעיקר החלטה שאת אומרת לעצמך שאת צריכה לעשות איזהו מאמץ , לקבל החלטה לא לכעוס על הילדה זה בלתי אפשרי, אלא פשוט לנהוג ולהגיב אחרת ולעשות את השינוי, ואת זאת אפשר ללמוד בהדרכה הורית. הרי את אוהבת את הילדה הזו כל כך אבל את בסוג של אפיסת כוחות - לכן חשוב שתקלי על עצמך.