אם לא נתחיל לעזור להם בגיל צעיר, הם יגיעו למקומות בהם יכשילו אותם בלי להניד עפעף.
בעיקרון לכל הילדים יש בעיה בניהול זמן, אגון וסדר. אתם רואים את זה על החדרים שלהם, ולכן הטיפים האלו יכולים לעזור גם למי שאין להםADD או ADHD.
אז הנה דברים שהורים יכולים לעשות (או להפסיק לעשות) כדי לעזור לילדים לנהל את זמנם יעיל, מסודר ומאורגן יותר, בלי שאבא/אמא יעשו את הכול שוב.
שגרה. תקבעו יום אחד בשבוע בו הילדים משתתפים איתכם בעבודות בית ושכנעו (לדרוש, אבל בצורה נחמדה יותר) את הילדים להשתתף גם בתכנון של מה עושים. כשהילדים משתתפים בתכנון, זה מוציא מהם יותר אחריות וזה בעצם מכריח אותם לנהל בראשם את ימי השבוע. הרי כיום לא כל כך מעניין אותם איזה יום היום.
שבו איתם לפני השינה ותדריכו אותם איך לנהל את הזמן הפנוי ביום שלמחרת. עזרו להם להפוך את כל מה שהם רוצים וצריכים לעשות ללוח משימות ותנו להם (בהדרכתכם) לקבוע סדר עדיפות.
אם עברו כמה ימים של לו"ז או רשימת משימות יומית מוצלחת, עיברו איתם לתכנון לו"ז שבועי והפעם לא כמשימות, אלא ממש כלוח זמנים עם שעת התחלה ושעת סיום. מכיוון שלא מדובר בהדפסת עיתון או בצבא, לא צריך להחמיר איתם בעמידה בזמנים מדויקים כמובן.
בסיום השבוע, שבו איתם על השבוע החולף כדי להבין מה קרה, איך היה, ואיפה התקלקל. תנו להם להעריך את הזמנים החדשים שהם יתנו למשימות בשבוע הבא. נושא הערכת זמן היא חשובה ללימודים, אך גם לצבא ולעבודה. תנו להם לקבוע לו"ז למשך כמה שבועות עד שתגיעו ללו"ז שעובד כמו שצריך.
תבנו בבית לוח חודשי עם תאריכים. שם הילד יהיה חייב למלא ימי הגשה של עבודות, שיעורי בית, מבחנים ועוד פעילויות. הורים לילדי ADD ו-ADHD מכירים את ההודעה רגע לפני השינה "ומחר אני צריך להגיע עם חולצה לבנה ודגם של תיבת נוח עשויה מקלות ארטיק. אמרו לנו את זה לפני המון זמן." את זה צריך לנהל טוב יותר.
לא רק תאריכים סיום חשובים. בגלל האופי של ADD ו-ADHD אנחנו כבר יודעים למה לצפות ולכן קיבעו תאריכים או זמנים קבועים של ביקורת או מה שנקרא 'נקודת עזרה'. באותם זמנים או תאריכים אתם תשבו עם הילדים ותבדקו איפה הם עומדים, האם הם צריכים עזרה ולמען האמת, האם הם בכלל זכרו את המטלה הזו.
תנו להם כלים לחיים. צילום ING
אם לילדים שלכם יש כבר טלפון חכם, למדו אותם להשתמש בלוח השנה (של גוגל עדיף כי אפשר לראות אותו בכל מקום, כולל בטלפון שלכם). תנו להם למלא במקביל את הלוח שנה בבית וגם את זה שבטלפון/מחשב. דבר זה לא עוזר רק לניהול הזמן, אלא לעבודה בסדר תהליכי מסוים. כלומר כדי למלא ארוע חדש ביומן דיגיטלי, חייבים לעבוד לפי תהליך הכנסת מידע ולא סתם לקחת עט ולכתוב. היצמדות לתהליך מסודר גם תורמת לילדים.
כשהילדים מתבגרים קצת, תנו להם להתחיל להעיר את עצמם בבקרים. תוכלו לעזור להם עם בחירת שעון מעורר (אמיתי או דיגיטלי) ובחירת מיקום רחוק מהמיטה כדי שיאלצו לקום כדי לכבות אותו.
שוב, בגילאים בוגרים יותר, תנו להם להתחיל לעשות "סידורים" של מבוגרים. כמו לקבוע בעצמם תור לרופא, להכין רשימת קניות, ללכת לדואר וכו'. שוב, מדובר באימון של היצמדות לתהליכים ושלבים בלי לדלג בינהם.
שחררו. אל תרוצו להתלונן למורה או לדמות אחרת בכל פעם שהילד מאוכזב ממשהו. למדו אותו שיטות להתלונן או שיטות לספוג את האכזבה וללמוד ממנה. אם אתם תעשו את הכול עבורו, מה יעשה בגיל מאוחר יותר כשיאלץ לעשות דברים לבד?
שיעורי בית. בכל גיל – אל תישברו ותגידו את התשובה לילדים. נסו לגרום להם למצוא את הפתרון בדרכים אחרות, יצירתיות ודרבנו אותם לחשוב.
ילדים מרגישים כשהם מקבלים יותר מדי עזרה. הם יכולים להבין מכך שאתם לא סומכים עליהם וזה משהו שאתם לא רוצים שיקרה. הם צריכים להיות בטוחים בעצמם.
ותזכרו – ככל שתיתנו להם יותר, הם יוכלו לעשות יותר. אם לא תיתנו להם, הם לעולם לא ידעו.