אני זוכרת את השיחה ההיא היטב. א’, אם לבת 8, ישבה וחלקה את הרהוריה. “לנטע יש יומולדת, ואני ממש לא יכולה להרשות לעצמי להתחרות בכל המסיבות הפומפוזיות”, אמרה בחצי זעף. “על מה חשבת?”, התעניין אחד האבות שהיה שותף לשיחה. “חשבתי לארגן כמו פעם, משחק ‘חפשו את המטמון’. יש לי המון רעיונות ממש נחמדים, עם משימות ועם פתקי הפתעה, ובסוף בסוף נחלק גם פרסים. נגיד, ארטיקים”, שיתפה. הסקרנות של ההורים התחלפה בהבעת ביטול. “עזבי, זה לא ילך”, הם אמרו לה. “הדור הזה לא מתעניין בכלום. לא יעבוד”.
ביום שישי האחרון חזיתי בקסם. הקסם הזה היה שורת פרצופים של ילדי כיתה ה’ שלא היו תחובים בתוך מסכים. כל מה שנדרש כדי שהקסם הזה יקרה, היה ארגון מדוקדק של אנשי המרכז הקהילתי השכונתי ונכונות להבין שאולי, רק אולי, יש גם אלטרנטיבה למה שנדמה כמו קרב אבוד מראש. לפני הכל, אני רוצה להשחיל הערת אזהרה: טור זה אינו מיועד להורים המתנגדים לפעילויות יזומות של מוסדות החינוך בימי שישי עם נוכחות הורית פעילה. וכעת, אחרי שעברנו את המשוכה הראשונה, ניגש לעניין ונחזור לקסם.
***
קבוצות קבוצות של תלמידי כיתות ה’ של בתי הספר בשכונת בית הכרם בירושלים התכנסו בשעת בוקר מוקדמת. כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבשו חולצות אחידות שהודפסו במיוחד לקראת המשחק.
הכללים היו פשוטים: המשתתפים התבקשו למצוא לפי רמזים מקומות בשכונה הוותיקה, למלא דפי עבודה ולהרכיב פאזל של מבנה בשכונה. וכך היה. “יש לי שאלה”, הזדעקה ילדה אחת, “מותר לשאול את גוגל כשלא מצליחים לפתור את החידה?”. “לא”, השיבה לה נציגת המינהל הקהילתי. אנחנו, ההורים המלווים, חיכינו לקולות מחאה, לזעקות שבר, למשהו. לא קרה כלום. אתם יודעים מה? להפך. הילדים טמנו את המכשירים הניידים שלהם בתיקים ויצאו
לדרך.
למה הם יצאו לדרך בלי קול מחאה? כי כולנו מחפשים את השקט הזה, את הניתוק מהמסך, קצת לחזור בזמן לתקופה נעימה שבה לא הכל היה פרוץ ולא הכל היה מיידי. שהחיים שלנו לא נראו כמו משהו שנוצר בהשראת סניף של AM:PM 24/7. ששאלנו שאלה והנחנו, אוטומטית, שצריך לחשוב כדי להגיע לתשובה. זה לא היה כל כך מזמן. הילדים של היום הם בדיוק אותם ילדים של פעם. הילדים של היום נהנים מאוד ממשחקים בחוץ, מטיול סתם ככה ברחוב, מחידות שנותנות בהם אמון.
אלה אנחנו, ההורים, שמחבלים בסקרנות שלהם. בלי להתכוון כמובן. אני חוזרת ליום ההולדת שארגנה א’ לבתה, כמשל. היא הבינה את מה שרובנו מתקשים להפנים: יציאה עם הילדים לגן גדול שבו אפשר לחפש את המטמון – זו השקעה, ולא סתם השקעה: אחת עם תשואה בטוחה.
עיתונאי קטן שלי/ יאיר ויץ (בן 11)
להורים שלי יש כמה חברים עם תינוקות. כל פעם שהם באים אני שומע שהם מדברים על נושאים שלי נראים משעממים. איזו משחת החתלה היא הכי טובה, האם צריך למרוח לתינוק קרם, וכאלה. זה תמיד אותו דבר, עד שאחת החברות של אמא דיברה על SeboCalm BABY, שזו סדרה חדשה של תכשירים היפואלרגניים לתינוקות, אבל הכי עניין אותי שהיא אמרה: “אני משתמשת בקרם גוף טיפולי ובקצף ניקוי טיפולי של הסדרה לעור אטופי”. שאלתי מה זה, והיא הסבירה לי שלאחד מתוך חמישה ילדים יש אטופיק דרמטיטיס, שזה גרד ויובש של העור עם פריחה. לפי מה שאני שומע, זה עוזר מאוד. כמובן שאמא רצה לקנות את הקרם פנים של התינוקות לעצמה. היא אמרה: “אם זה בלי חומרים משמרים, מה שטוב להם, טוב גם לי”.
*סבוקלם בייבי לאטופי קצף ניקוי טיפולי: 84.90 שקלים ל־100 מ”ל. סבוקלם בייבי לאטופי קרם גוף טיפולי: 89.90 שקלים ל־100 מ”ל
המלצת תרבות
פסטיבל ישראל 2016 יוצא אל לב לבה של ירושלים ומציג את הפרויקט “כיכר העיר”, שיתקיים במשך שבוע בכיכר ציון, הכיכר שידעה את הכי טוב ואת הכי רע של הישראליות. בכיכר הוקם מתחם תרבות חדש וזמני שייפתח מדי יום בשעות הצהריים ויארח תוכנית אמנותית. שימו לב למופעים בשיתוף תיאטרון הקרון המיתולוגי עוד בחייו: “לופט גשפט”:
מופע להטוטים וליצנות לכל המשפחה (29.5, 31.5 16:00־18:00); מופע התיאטרון המוזיקלי “הנהג שהפך לתזמורת” (30.5, 2.6 16:00־18:00); ומופע הלהטוטנות “הכל במזוודה”, שמציע ג’אגלינג ואימפרוביזציה בלי מילים (1.6 16:00־18:00)