במהלך השנה נולדו בישראל כ-181 אלף תינוקות, ואיתם נולדו גם כ-181 אלף אימהות וכ-181 אלף אבות. אבל איזה הורים הם הפכו להיות? "להיות הורים". נדמה שבכל שנה זה הופך להיות מורכב יותר. וכשאני חושבת על ההורים של 2016, זה קצת מפחיד,  כי הייתה להם שנה לא פשוטה. אנחנו מוקפים במסיחי דעת, והעבודה שוחקת ומוציאה את המיץ בעוד שמחירי הדירות ממשיכים לעלות. ובין לבין, כשחוזרים הביתה בשעה 19:00 בערב, רק אז מתחילים החיים באמת, עם הילדים.



אני רוצה להאמין שכל איש ואישה מנסים להיות הטובים ביותר עבור הצאצאים שלהם, ולתת להם את כל מה שהם צריכים, ולפעמים גם את מה שהם פשוט רוצים. ועדיין, גם השנה, נחרדתי לאור מקרים קשים של אלימות כלפי ילדים, של שכיחת ילדים באוטו (שהובילה בשמונה השנים האחרונות ל-22 מקרי מוות), של התעללות מינית בלתי נתפסת ושל טלטולים קשים של פעוטות.



היו גם מקרים בהם להורים לא הייתה הדרך להגן על ילדיהם. אחת הנשים הללו היא דפנה מאיר ז"ל, האישה הכל כך חזקה ומעוררת השראה בחייה ובמותה, שנרצחה בתחילת השנה כשהגנה באומץ ובלי מורא על שלושת ילדיה בעת שמחבל (בעצמו ילד, רק בן 16) נכנס לביתם שבעתניאל ודקר אותה למוות.



הלב לא יכול היה להישאר אדיש גם למקרה של עמרי ניר ז"ל, אביו של עילאי ניר ז"ל, שקפץ כדי להציל את בנו שנפל במהלך טיול משפחות שהם קיימו בנחל צאלים. האירוע הנוראי הזה, שהתרחש בתחילת דצמבר, הסתיים במוות טרגי של אב ובנו, שהיו חבוקים גם במותם. 



במקביל לכך צצו להן השנה פרשיות מזון מלחיצות כמו חשש לסלמונלה בקורנפלקס ובמוצרי מזון נוספים ואזהרות ממוצרי תינוקות שעלולים לגרום לחנק. תוסיפו לזה את הישגי תלמידי ישראל שנמצא כי הם נמוכים מהממוצע של ה- OECD והנה לכם התמודדות עם תפקיד כל כך מורכב – להיות אמא או אבא.


האם אפשר ללמוד איך לעשות את זה כמו שצריך?



איך עושים את זה כמו שצריך? צילום אילוסטרציה: אינגאימג



בקרוב אני אמא



באמצע המחצית השנייה של 2016 בישרו לי שני פסים על ההתרחבות הצפויה שלי. את השנה הזאת התחלתי כילדה בת 27, וב-2017 כבר אהיה "אמא". כהריונית מתחילה מצאתי את עצמי מספר פעמים בחדר המיון. באחת מהן, ממש לאחרונה, חיכיתי במשך שעה וחצי לבדי עד שבן זוגי עשה דרכו מהעבודה לבית החולים. ישבתי בגפי חסרת אונים, והאחות שהייתה בכוננות הסתכלה עליי ואמרה לחברתה לאחר ששוחחו על העומס שבמחלקה: "אני רוצה רגע לקבל את האישה החמודה הזאת ורק אז לצאת להפסקה". אבל אני ראיתי עליה, במבט שלה, את מה שהיא חשבה בלב: "אני רוצה לקבל את הילדה החמודה הזאת", אבל איך אפשר לקרוא לאישה בחודשה השישי להריונה "ילדה"?



וכנראה שרק אני הבנתי למה היא התכוונה.



ילדה שלי, בעוד שלושה חודשים וחצי בע"ה את תגיעי לעולם. אני מדמיינת כל כך הרבה פעמים איך את תהיי. למי תהיי דומה, מה תאהבי לאכול והאם השיגעונות שלי יעברו אלייך ויזרמו לך בדם, אבל אף פעם לא הצלחתי לדמיין איזו אמא אני אהיה. עד שתבואי ללמד אותי, אני מחכה לך כאן ב-2017.