אסתי, בת 61, חוששת להזדהות בשמה המלא. ״גם ככה קשה למצוא עבודה ואני לא רוצה שיחשבו שאני מתבכיינת״, היא מספרת. עד לפני שנתיים היה לה עסק משלה - מרכז קטן לחוגים לילדים, שאותו ניהלה ביד רמה, אבל מאז שיצאה לפנסיה היא נאלצת להסתפק בפחות. הרבה פחות, אם בכלל.
״אני עובדת כי אני אוהבת לצאת מהבית״, היא מספרת, ״אבל זה פשוט לא קל למצוא עבודה. ברגע שמעסיק מתלבט ביני לבין מישהי צעירה, תמיד יעדיפו את הצעירה. זה מתסכל. אני, עם כל היכולות הניהוליות והעסקיות שלי, מסתפקת בעבודה אדמיניסטרטיבית שמשעממת אותי. אני יודעת שאין מה לעשות, כי אין עדיין פתיחות בקרב המעסיקים להעסקת מבוגרים".
ריבי בלר, מנכ״לית עמותת והדרת, מנסה לשדך בין מעסיקים לבין מחפשי עבודה מבוגרים, ומכירה את התופעה מקרוב. ״אלה שיצאו לפנסיה נמצאים קצת בפוסט־טראומה״, היא אומרת, ״אנשים שמרגישים שהם כלום. התרגלו לקום בבוקר ולעבוד, וזה נעלם להם. לכך צריך להוסיף גם את העובדה שההכנסה שלהם ירדה בחצי. הם שואלים את עצמם 'מי ירצה אותי? אני זקן'. ואז, כשהם מתאוששים, הם מחפשים באינטרנט עבודה, שולחים קורות חיים ואף אחד לא עונה. הם לא מבינים שזה לא אישי״.
בלר מפרטת את הקשיים שיש דווקא למחפשי עבודה מהדור השלישי. ״הם ממלאים שלושה עמודים של קורות חיים לפחות. מנהלי משאבי אנוש רואים את זה וישר מעיפים לפח. היום הסינון הראשוני הוא ראיון טלפוני, והם לא יודעים מה זה ואיך להתמודד עם זה.
מצד המעסיקים, יש שיקולים אחרים, כמו איך אתן הוראות למישהו מבוגר; ואם הוא לא טוב, איך אפטר אותו; איך הוא יתמודד עם טכנולוגיות ומה מבחינה חברתית. דעות קדומות. המסר שלי הוא לא להתייאש. להמשיך לנסות עד שמצליחים״.
אסתי היא לא היחידה. הקושי מתבטא בשטח בצורה נרחבת. לאחרונה קמו אתרי אינטרנט רבים המנסים לשדך בין מעסיקים לבין עובדים, שכבר יצאו לפנסיה ורוצים לחזור לשוק העבודה. לדוגמה, אתר ״סבא בא״, שהוקם לפני כארבעה חודשים, ושותפים בו איתמר חזן וחנן מסר, המתגוררים כיום בשווייץ.
מסר מספר מה עמד מאחורי ההקמה. ״דלת האמבטיה בבית שלי בשווייץ ניזוקה, ואשתי, בלי להסס, פנתה לאתר הגמלאים בחיפוש אחר בעל מקצוע״, הוא נזכר, ״הופתעתי שיש אתר כזה. הדבר הראשון שחשבתי הוא שמדובר ברעיון נהדר ושעלי להקים אתר ישראלי דומה שישרת את הגמלאים בארץ״.
״המיוחד באתר הוא שהגמלאים ממתינים בו למעסיק או למקום עבודה שיפנה אליהם. הם נרשמים לאתר ומציגים את עצמם, את כישוריהם, את ניסיונם, במה ברצונם לעסוק ומהו השכר שאותו הם מבקשים. אנו משמשים רק כפלטפורמה מקשרת ואין לנו כל נגיעה במה שקורה בין הצדדים, אבל אנחנו רואים את הפניות הראשוניות שנעשות, כך שבוודאות אני יכול לומר שישנן פניות ובקשות. אני גם מכיר אישית גמלאים שקיבלו עבודות פרטיות דרך האתר ויודע על מקומות עבודה שפנו והעסיקו גמלאים״.
הווה מול עתיד - ירון קיסר, מנהל אזור הנגב של בנק הפועלים
פער ההולך וגדל בין תוחלת החיים לבין מועד הפרישה שנקבע בחקיקה, הן לגברים והן לנשים, מחייב את הפורשים לגמלאות לממן את עצמם, לזמן ארוך, באמצעות פנסיית הזקנה שלהם. האם הפנסיה מספיקה למימון כל הוצאותינו השוטפות בעת פרישה לגמלאות? האם נוכל להמשיך לסייע לבני משפחתנו גם כשנפרוש לגמלאות?
האתגרים הפיננסיים והאחרים שאיתם נתמודד בזמן פרישה, מחייבים מחשבה ותכנון מוקדם עוד היום. האתגר הראשון הוא איזון בין ההכנסות להוצאות - המטרה היא למנוע פער בין רמת ההכנסה להוצאות השוטפות. האתגר השני הוא בקרה על ההוצאות וניצול ההטבות הקיימות כפנסיונר: קניות מחושבות, הנחות בארנונה, בתחבורה הציבורית, בתיירות, בתרבות וכו'. האתגר השלישי הוא הגדלת ההכנסה.
כאן ניתן לחלק את פעולתנו לשני מועדים. בהווה ניתן לשריין חסכונות פיננסיים כגון תיק חיסכון פיננסי לטווח ארוך, ואי פדיון קרנות ההשתלמות, ולשמור אותם לעת זקנה. בעת פרישה לגמלאות ניתן להישאר במעגל העבודה בסוג משרה והיקף המתאים ליכולות ולצרכים שלנו כפנסיונרים, אף על פי ששוק העבודה בישראל אינו מקל על שילובם של בני הגיל השלישי בשוק העבודה.