שנת 2000, תחילת המילניום הנוכחי, הייתה שנת אופוריה לתעשיית התיירות והמלונאות בישראל. בחודש מרץ אותה שנה ערך האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקור מתוקשר בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית, שכלל קיום תפילות במקומות הקדושים לנצרות. בישראל כבר נערכו לקלוט את מיליוני המבקרים והצליינים מרחבי העולם שיגיעו לארץ בעקבות הביקור ההיסטורי, אולם כגודל הציפייה - גודל הנפילה.
בהמשך אותה שנה פרצה האינתיפאדה השנייה, שהייתה הארוכה והאלימה ביותר בתולדות המדינה, וזרם הטיסות אל ישראל פסק כמעט לגמרי. מי שהוצרך להתמודד עם המצב הקשה הזה שהונח לפתחו היה אבי אלה, המנכ"ל ומבעלי רשת המלונות המשפחתית "קיסר פרמיום", שרק שנה קודם לכן מונה לתפקיד נשיא התאחדות המלונות בישראל.
"משבר תיירותי ענק מלווה בפיגועים ללא הפסקה, שחייב אותנו לקבל החלטות גורליות כדי להציל את הענף מקריסה מוחלטת", מתאר אלה את התקופה הסוערת ההיא, "אם בתחילת המילניום ציפינו לארבעה מיליון תיירים ואף יותר בשנה, ושהעולם הנוצרי יציף את מדינת ישראל, ירדנו בשנת 2002 לרמה של 800 אלף תיירים בשנה, רבים מהם אנשי עסקים או יהודים מצרפת שבאו לתמוך במדינת ישראל.
"ההפסדים של המלונאים היו עצומים וגררו גם פיטורי עובדים. מלונות רבים נסגרו אז או שהוסבו למרכזי קליטה. זה חייב אותנו לפתוח במאבק גדול לשימור ולהחייאה של מערך המלונאות בישראל. ידענו שהתעשייה הזו לא נכשלה ושהיא רק קורבן של המצב הגיאופוליטי, שיכול להשתנות לטובה בתוך כמה שנים. אבל אף אחד לא יכול היה אז להגיד לנו מתי זה יסתיים".
ומה היה צריך לעשות כדי להציל את המערך המורכב כזה?
"היינו חייבים לשלב החלטות לטווח קצר והחלטות לטווח ארוך. ברמה המיידית ביצענו מספר מהלכים חשובים בשיתוף ההסתדרות - הוצאנו עובדים לחל"ת, וספגנו חלק מעלויות השכר תוך שמירה על התנאים הסוציאליים. הגענו להסכם עם חברת החשמל על הסדרי תשלומים מיוחדים, ועם הרשויות המקומיות והמדינה על הפחתת תעריפי הארנונה.
"המטרה הייתה להקטין את עוצמת המכה, כדי שנוכל לעבור את המשבר ולהתאושש יותר בקלות. מאוד עזרה לנו העובדה שהמדינה העמידה לנו קרן הלוואות ללא ריבית לטווח ארוך למימון ביניים. אני וחבריי בהתאחדות המלונות שבנו וטענו כל הזמן כי ענף התיירות הוא גורם כלכלי שההתאוששות שלו תהיה חשובה מאוד למדינה".
ואיך זה התקדם?
"הצלחנו למנוע קריסה של הענף, אבל העתיד היה מעורפל. בשלב הזה ניצלתי את הניסיון שלי מהתקופה שבה שימשתי יו"ר התאחדות המלונות באילת בתחילת שנות ה־80, בתקופה של כניסת חבילות הצ'רטר לענף התיירות. היה לי ברור שאנחנו צריכים לאפשר לכל חברת תעופה שרוצה לטוס אלינו לעשות זאת. כלומר להוריד את החסמים ולבטל את השליטה המוחלטת בתחום של אל־על, חברת התעופה הממשלתית.
"שאפתי כבר אז, באמצע האינתיפאדה, להתחיל לממש את מה שאנו קוראים לו היום מדיניות 'השמיים הפתוחים'. מה שנותר לעשות זה לשכנע את ממשלת ישראל שהמהלך הזה הוא הפתרון הנכון ביותר בטווח הארוך למשבר בענפי התיירות והמלונאות בישראל".
והצלחתם.
"היו כבר אז דיבורים על 'שמיים פתוחים', אבל הדברים היו מקובעים. שרי התחבורה חששו להתעסק עם זה, ושרי התיירות לא ראו את עצמם אחראים לתחום הזה. זה לקח זמן כי הממשלה הייתה אובדת עצות ולא ידעה איך לטפל במשבר שלנו. אבל קרה כאן מה שקורה במקרים רבים - הסקטור הפרטי נתן את הפתרונות, והממשלה אימצה אותם.
"הוקמו אז כמה גופי בדיקה עם משרד האוצר, במיוחד מול אגף התקציבים, שהבין שזה נושא קריטי שצריך לקדם אותו. השיא מבחינתי האישית הגיע בשנת 2006, כשממשלת ישראל קיבלה בעידודנו וביוזמתנו, לראשונה בתולדותיה, החלטה על הקמת ועדה שתבחן ותקדם את נושא פתיחת השמיים למדינת ישראל - ולדעתי השאר זה היסטוריה".
והיום, כשאתה מסתכל על הפריחה של ענפי התיירות והמלונאות בישראל - שיא של 4.5 מיליון תיירים בשנה החולפת, על מה אתה חושב?
"על זה שחלק נכבד מההצלחה הזו הוא בעיניי תוצאה של החזון ושל המהלך האסטרטגי המכונן הזה שנקטנו. אני לא אומר שהשינוי הזה לא היה קורה בלעדינו, כי אי אפשר היה להתעלם מזה, אבל אנחנו נתנו את ה'סטארט' הראשון והחשוב, וגם דאגנו שנהיה שם בזמן שזה קורה. אני חושב שהתוצאות של היום מראות עד כמה צדקנו אז".
עצות הזהב של אבי
למנהלים בתחילת דרכם אני ממליץ לא לפחוד לנסות, כי זה או שאתה מצליח או שאתה לומד. אין כישלון. ככה זה היה גם בעסק המשפחתי שלנו, שהקמנו אותו בעשר אצבעות על פי החזון, המעוף והיוזמה של אבא שלי. לא היו אז חברות ייעוץ, ומה שלא הצלחנו לימד אותנו מה אנחנו כן צריכים לעשות בהמשך".
הייתי גם מייעץ להם לפתוח עיניים בתקופה של משבר, כי זו גם התקופה הטובה ביותר לניצול הזדמנויות. וכשזה קורה, לא לפחד לחשוב בגדול ולטווחים הכי ארוכים. ההוכחה לכך מבחינתי הייתה כשמתוך המשבר הגדול של תעשיית התיירות והמלונאות באינתיפאדה השנייה, הנחנו את היסודות הראשונים למדיניות 'השמיים הפתוחים' שתורמת רבות לשגשוג הנוכחי של ענפי התיירות והמלונאות בישראל".
מנהלים מחליטים
ההחלטות הפיננסיות שמקבלים מנהלים ואנשי עסקים הן קריטיות להצלחת החברות שבראשן הן עומדים. להקשיב לבטן? להתייעץ? ועל מי לסמוך? "מעריב" בשיתוף בנק הפועלים במדור שחושף את ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות שקיבלו מנהלים ישראלים בדרך להצלחה שלהם ושל החברות, העסקים והסטארטאפים שאותם הם מובילים, גדולים וקטנים כאחד, לצד האתגרים שניצבו בדרכם – וגם את ההחלטות שהיו פחות מוצלחות, אך שמהן הם למדו והסיקו מסקנות חשובות.