מקצה לקצה: כאף מובילה את המהפכה בתחבורה הציבורית

בעולם בלתי יציב, שהמציאות בו משתנה מיום ליום, נדמה שאחד הדברים שאינם משתנים הוא בעיית פקקי התנועה שהשתלטה על כל חלקה טובה. כל נסיעה מנקודה א’ לב’ תתנקז בסופו של דבר לאותה השיחה - איך הייתה הדרך, כמה גרועים היו הפקקים, ומתי העניין ייפתר. בדיוק בלב הבעיה הזו, בתוך שוק התחבורה המשתנה במהירות, CAF ישראל, חברת בת של ענקית הרכבות הספרדית, ניצבת בחזית השינוי, עם פרויקטים רחבי היקף שמתמקדים בהקמת רשת תחבורה ציבורית אמינה ויעילה בשני המטרופולינים הגדולים של ישראל.

מיקי רביב, מנכ”ל החברה מאז הקמתה בשנת 2020, רואה את העתיד הישראלי בהווה האירופי: “אנחנו לא צריכים כדור בדולח ולנסות לנבא את העתיד”, הוא אומר. “יש מספיק מטרופולינים בעולם שכבר פועלים בהם כל אמצעי התחבורה שאנו מייחלים לערי ישראל: רשת של קווי מטרו, רכבות פרבריות, רכבות קלות ואוטובוסים חשמליים. בהינתן אלטרנטיבה יעילה לכלי הרכב הפרטיים, רואים יותר ויותר נהגים שמשאירים את רכבם בחניה, ויש בכך הקלה משמעותית בבעיית הפקקים, במצוקת החניה, בנגע תאונות דרכים ובצמצום הזיהום הסביבתי.

“כשאני מסתכל על הפקקים בנתיבי איילון”, מוסיף רביב ומצביע על החלון שמאחוריו, “אפשר לראות בבירור שב־90% מהמכוניות המשתרכות שם יושב רק נוסע אחד, הנהג”. בכנס התשתיות הקרוב של ה"ג’רוזלם פוסט" צפויה חברת כאף לשתף מניסיונה ולדון בתרומה המשמעותית של פרויקטי התחבורה כאן, להקלת עומסי התנועה והמעבר לשימוש בתחבורה ציבורית בישראל.

חזון ארוך טווח

מאז שהחלה לפעול בישראל, כאף בונה כאן שני מיזמי תשתית מרכזיים שנועדו לשנות את פני התחבורה הציבורית במטרופולינים הישראליים הגדולים – גוש דן וירושלים. יחד עם שפיר, שותפתה הישראלית, כאף בונה את הקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן, שיחבר אזורים חשובים כמו יהוד, אור יהודה, אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן ותל אביב.

רביב מסביר: “הקו הסגול הוא חלק מתפיסה הוליסטית של יצירת רשת תחבורה ציבורית מסילתית יעילה, שתקל על התנועה בתוך המטרופולין ותאפשר לציבור הנהגים לנטוש את השימוש ברכב הפרטי”. בירושלים, כאף מאריכה את הקו האדום הקיים ובונה את הקו הירוק – קו הרכבת הקלה השני של העיר. עבור כאף, פרויקטי הרכבת הקלה כאן אינם קצרי טווח - לאחר השלמת בנייתם, עתידה החברה לנהל את תחזוקת הקווים והפעלתם למשך שנים רבות.

כחלק בלתי נפרד מהצלחת פרויקטים תחבורתיים בקנה מידה כזה, כאף ישראל מתמודדת עם האתגר המורכב של מצאי כוח האדם הרלוונטי. “בישראל קיים מחסור בעובדים בעלי ניסיון בתחום הרכבות”, חושף רביב. “מספר הפרויקטים רק הולך וגדל, אך כוח האדם עם ניסיון או היכרות עם עולם הרכבות הופך להיות מצרך די נדיר, מה שבסופו של דבר משפיע עלינו ועל קבלני הביצוע שלנו”.

אולם האתגר אינו רק בגיוס עובדים מיומנים. מורכבות בירוקרטית מקשה על הביצוע בשטח, ככל שהפרויקטים מורכבים. “פרויקט הקו הסגול למשל, עובר בשטחן של שש עיריות ורשויות מוניציפליות שונות, כשכל אחת מהן דורשת מהתייחסות ייחודית”, מתאר רביב. “אני חושב שבסופו של דבר, עם רצון טוב מצדם של כל השחקנים המעורבים - המוניציפליים, הממשלתיים ואפילו מהציבור עצמו - הסבלנות של התושבים שחיים בעיר שהיא מעין אתר בנייה גדול, היא קריטית להצלחת הפרויקטים”.

מי צריך רישיון נהיגה?

התושבים עולים כגורם משמעותי פעם נוספת, היות שרביב מאמין כי המעבר לתחבורה ציבורית יעילה בישראל מצריך לא רק שיפור בתשתיות אלא גם שינוי תודעתי בקרב הציבור. בעוד ערים רבות בעולם, כמו לונדון ופריז, מפעילות תחבורה ציבורית מתקדמת כבר מעל מאה שנים, בישראל קיים צורך בחינוך הציבור לשימוש בתחבורה ציבורית. “יש דורות שלמים בישראל שלא גדלו עם תחבורה ציבורית יעילה”, מסביר רביב. “אנשים שהתרגלו לרכב פרטי לא מביאים בחשבון שיש אלטרנטיבות, אבל הדור הצעיר כבר מתחיל להבין את היתרונות של תחבורה ציבורית, וזה מעודד”.

רביב מספר בגאווה על בנו בן ה־19, שהתנגד בתחילה להוצאת רישיון נהיגה בטענה שישנם אמצעי תחבורה חלופיים, כמו אוטובוסים ואופניים שיתופיים. “’למה אני צריך רישיון, הוא אמר לי, ‘כשיש לי אמצעי תחבורה טובים וירוקים?’ והאמת שזה מאוד עודד אותי. הבנתי שהחינוך לשימוש בתחבורה ציבורית כבר קיים אצל הצעירים”.

על אף שרכבות הן אמצעי תחבורה מהמאה ה־19, רביב מדגיש שהתעשייה לא נחה על זרי הדפנה. “הרכבת המודרנית היא לא פחות מהייטק”, הוא אומר. החברה מתמקדת ביישום טכנולוגיות חדשות לשיפור היעילות והבטיחות של תחבורת הרכבות. כך, לדוגמה, רכבות חדשות של כאף כבר פועלות על סוללות נטענות, מה שמייתר את הצורך בכבלי החשמל העיליים שמכערים את הנוף העירוני. הסוללות נטענות תוך 20־30 שניות בכל תחנה, והרכבת ממשיכה לנוע ביעילות מקצה לקצה.

בנוסף, כאף מטמיעה את מערכת מובילאיי ברכבות שלה בישראל, המאפשרת זיהוי אנשים באזורי המסילה והגנה על הולכי רגל. “המערכת הזו מאפשרת לרכבת לבלום במידת הצורך, ומונעת תאונות פוטנציאליות”, מסביר רביב. עוד חידוש חשוב הוא השימוש בטכנולוגיה ירוקה למיזוג אוויר, שמזהה את רמת הצפיפות ברכבת ומתאימה את הפעולה בהתאם, מה שמוביל לחיסכון באנרגיה.

רביב ציין גם את מערכת Step Hear הישראלית, המסייעת לאנשים עם מוגבלויות – חירשים ועיוורים – להשתמש ברכבת ללא תלות במלווה. “מעבר למדיניות החברה, זה חשוב לי כישראלי – אני רוצה שהרכבות שאנחנו מפעילים כאן יהיו ידידותיות לסביבה וייתנו מענה אמיתי לכלל האוכלוסייה”, הוא אומר. כשאנו בונים רכבת עבור ישראל“, הוא הוסיף, “אני רוצה שהפרויקט יהיה הכי חדיש, הכי טכנולוגי, הכי ידידותי לסביבה ושייתן מענה אמיתי לצורכי האוכלוסייה. חשוב לי שהתעשייה הישראלית תהיה מעורבת, ושכל מארג החברה הישראלית יהיה חלק מהעשייה”.

השקעה בתשתיות תחבורה היא המפתח לצמיחה כלכלית וחברתית, טוען רביב, גם בזמנים של קושי תקציבי עקב אילוצים ביטחוניים. “אנחנו מדברים על היום של אחרי המלחמה”, הוא אומר. “ובהקשר הזה, ההשקעה בתשתיות לא רק תסייע. יש לה פוטנציאל להכפיל את מנועי הצמיחה הקיימים. למרות המלחמות והאתגרים התקציביים, השקעה בפרויקטי תשתיות היא הכרחית לצמיחה.

"דוגמה מושלמת היא הקו שפתחה רכבת ישראל לירושלים – הוא עמוס וצומח. התשתיות מאפשרות את התפתחות האינטראקציה בין ערים, וזה מה שמוביל את הכלכלה קדימה. החשמול שרכבת ישראל עוברת הביא את הבשורה לכל הפריפריה. למרות המצב ולמרות הנטל התקציבי שהמלחמה מפילה על כולנו, השקעה בתשתיות ובפרויקטים רכבתיים היא מכפיל צמיחה שחשוב להמשיך”. בכנס התשתיות הקרוב, חברת כאף צפויה להציג את החזון שלה להמשך הפיתוח של תחבורה ציבורית בישראל.