אחרי שנים ארוכות של מדיניות קשוחה מול רשתות האופנה, בתי-הקפה, המסעדות וההנעלה, כוחם של הקניונים והפאוור סנטרים אל מול השוכרים מתחיל להיחלש. התהפכות מגמת פריחת הקניונים הובילה לריבוי של הסכמי שכירות מהדור החדש, אפשרויות גרייס לשוכרים, ואף השתתפות בהשקעה בהקמת החנויות.
לקניונים ומרכזי הקניות הגדולים לא נותרה ברירה, תמונת המצב כיום בארץ מראה על רוויה מבחינת שטחי המסחר, כ-7 מיליון מטר מרובע של מסחר וקרוב ל 300 קניונים ומרכזי קניות המפוזרים ברחבי ארץ ועוד עשרות הנמצאים בבניה. וכל זה בזמן שההכנסה הפנויה לא משתנה לטובה והאוכלוסייה ממשיכה לגדול בקצב איטי.
בזמן שבעולם מראה של קניונים עזובים ונטושים נהפך לדבר שבשגרה, וכותרות בעיתון כבר מזמן מבשרות על תום עידן הקניונים. מומחים בעולם מסבירים שבסך הכול מדובר בתהליך טבעי של כניסה לעידן חדש בו 12% מהקניות מתרחשות אונליין, כשהצפי הוא שבעוד מספר שנים אחוז הקניות באינטרנט יעבור את ה-20%. בישראל האחוזים הם הרבה יותר קטנים, אך במרוצת השנים למדנו שישראל ממהרת להדביק פערים.
ובינתיים, השרשרת ממשיכה להתקיים: היזמים ממשיכים לבנות ומבטיחים שיהיה בסדר, הרשתות ממשיכות להתרחב כי הן חייבות להיות שם, והזכיינים ממשיכים להשקיע ונפתחים סניפים חדשים. ריבוי הקניונים, מרכזי הקניות והסניפים הרבים מביאים לירידה בכמות הקונים ובסופו של דבר לפגיעה בפדיון. מרכזי המסחר הבינו שכדי לשרוד, עליהם לשנות כיוון כדי להשאיר את העסקים הקיימים ולמשוך עסקים חדשים.
לדברי עוה״ד גיא קולן המתמחה בזכיינות, "השינוי מורגש היום בתחום עסקאות השכירות, במיוחד באזורים בהם יש רוויה כגון באר שבע והשרון. אם פעם מרכזים מסחריים היו מצפים מרשת או זכיין להגיד אמן על תנאי הסכם השכירות ולחתום למטה, הרי שכיום הם גמישים יותר, גם בתנאים המסחריים וגם המשפטיים, וזה כולל גם את הקבוצות החזקות. נשארו קניונים ספורים עם כוח המיקוח שהיה פעם, וגם הם יתגמשו אל מול עסקים שמביאים עימם ערך מוסף".
קולן. "נשארו קניונים ספורים עם כוח המיקוח שהיה פעם, וגם הם יתגמשו אל מול עסקים שמביאים עימם ערך מוסף".
היום כבר ניתן למצוא יותר ויותר הסכמי שכירות מהדור החדש, למשל מרכזים חדשים מציעים מודל בו ניתנת אפשרות הבחירה בין תשלום של שכ"ד או תשלום לפי אחוזים מהמחזור. הטבות נוספות ניתן למצוא בגזרות רבות: למשל בעבר הלא רחוק רק הרשתות החזקות היו נהנות מ"גרייס", היום רואים שגם העסקים הקטנים יותר נהנים מהצ'ופר. קניונים חזקים שבעבר לא הסכימו כלל לנהל משא ומתן על המחירים ועוררו את זעמם של הרשתות, כיום הורידו את מחירי השכירות ב-50%.
אם בעבר די היה לרשתות להיכנס לקניון ולשלם דמי שכירות גבוהים כדי להבטיח לוקיישן מנצח, ואת הצלחת הסניף, היום גם להן יש התמודדויות חדשות וחלקן השכילו לאמץ אסטרטגיה חדשה כדי להצליח.
אייל אליהו, בעלים של רשת קקאו, פטריקס וללוש, מספר על השינויים שהוביל בעקבות התופעה המדוברת: קודם לכן, הרשת הייתה מאתרת לזכיין מיקום טוב לפי העדפותיו, כיום הרשת פועלת הפוך ותחילה בוחנת את הנקודה, מיקומה, את תמהיל העסקים במקום, מי ההנהלה וכיצד היא מתנהלת, וכמובן נבדקים תנאי השכירות, ורק לאחר מכן אם יש מחשבה שיש זכיין שמתאים לאותו מקום ספציפי, רק אז הוא נכנס לתמונה. התפקיד של הרשת לדאוג שיחס שכ"ד לפדיון המשוער יהיה הגיוני, והזכיין שפותח בסופו של דבר את הסניף מקבל את כל התנאים כדי שהוא יצליח, והרשת נלחמת יחד איתו.
רכישת עסק בשיטת הזכיינות אינה משימה פשוטה ודורשת מהזכיין העתידי לבצע מחקר מקיף ובדיקות מתאימות כדי להבטיח את הצלחתו. בין אם מדובר ברכישת זיכיון לבית קפה, מסעדה או זיכיון לרשת אופנה, בסופו של דבר הזכיין הוא חלק מהשרשרת וכדי להבטיח לעצמו רווחיות גבוהה והצלחה של העסק, לא די בבדיקות אודות הרשת, עליו לבצע בנוסף בדיקות מקיפות למיקום שהרשת מציעה לו ולשאול את עצמו האם הוא יצליח לעמוד בתנאים ובהתחייבויות.
אז לפני שחותמים על הסכם זכיינות כדאי תחילה לבדוק גם את ההסכם שכירות מול המרכז המסחרי או הקניון, ובנוסף לבצע בדיקות עצמאיות שיכולות למנוע מהזכיין לבצע החלטה לא נכונה. למשל כדאי להתחיל בבדיקת תמהיל החנויות, ואיזה קהל הוא מושך אליו, בדיקה שתענה על השאלה האם קהל הלקוחות רלוונטי לעסק שלך. בהמשך מומלץ לברר מהו הקונספט של המתחם ואילו אירועים מתקיימים בו כדי למשוך תנועת לקוחות. מומלץ לצאת לשטח ולבדוק האם נסגרו חנויות/עסקים לאחרונה, ואפילו לגשת ולדבר עם מספר בעלי עסקים במקום ולשאול את דעתם.