1
בכל ספטמבר ובכל פתיחת אולימפיאדה אני חש את אותה צביטה כואבת בלב, כפי שחשתי באותו יום נורא בספטמבר 1972, כשהסתבר לי שבין 11 הספורטאים שנרצחו בפעולת הטרור של ארגון ספטמבר השחור באולימפיאדת מינכן, היה מאמן נבחרת האתלטיקה של ישראל עמיצור שפירא הי"ד, שהיה בעבר המאמן והמורה שלי לחיים.
לא במקרה בחרתי בעמיצור כמורה שלי לחיים. עמיצור היה בעיני ההתגלמות של "אל הספורט". כל הטוב שבו התמקד בספורט והתמסר לו, בעיקר באתלטיקה שבה גילה, טיפח ועודד כישרונות, והעניק להם אימונים אישיים. הוא התמסר טוטלית למקצוע ולספורטאים שאותם טיפח. הדרך שבה הצליח לשכנע אותי כנער שאהב רק כדורגל וכדורסל לעבור לאתלטיקה, להתמסר לענף ולרוץ במקום לבעוט בכדור ולזרוק לסל הייתה מדהימה, והכל באהבה וברכות. את האימונים הקשים והאפורים הוא ידע להפוך למרתקים ולמעניינים. ללא ויתורים, ללא הנחות, עם הרבה נחישות, תוך הקפדה על כל פרט, בלי קיצורי דרך.
כשעמיצור החליט שאני חייב לשפר ולעבוד על הזינוק בריצות הקצרות, נאלצתי לעבוד על זה שעתיים מפרכות, זינוק אחר זינוק תחת עיניו הבוחנות. בסיום האימון, כשהייתי מותש, הוא היה מביט בי במבט המלטף עם עיניו הכחולות והבוהקות ואומר לי בחיוך: "היום הרווחת את לחמך, עשית התקדמות חשובה". ואחרי זה, כדי "לחזק את הרגליים", כפי שהוא קרא לזה, הוא שלח אותי לרוץ חמש פעמים על יציע העץ של מגרש המכביה מלמטה למעלה ובחזרה - מאמץ שאומנם מחזק רגליים, אבל כמעט שולף את הלב מהמקום.
השעות שלי עם עמיצור שפירא היו מעטות יחסית לעומת השעות שהיו לו עם אסתר שחמורוב או מרים סידרנסקי, למשל, שבוודאי היו מוסיפות ותורמות למעט שנאמר כאן על האיש הנפלא הזה, על הנכס הגדול ביותר שהיה לענף האתלטיקה, שיותר מכל אחד אחר גילה, טיפח והעמיד אתלטים בספורט הישראלי.
2
עוד בטרם הגיע הלפיד האולימפי לאצטדיון המרקנה בריו, שם ייערך טקס הפתיחה, ישראל כבר זכתה במדליית זהב של כבוד. המדליה הזו מוענקת לישראל על תרומת החברות הישראליות שאחראיות על ביטחון ושלום המשתתפים במשחקים האולימפיים - מבצע לא פשוט בכלל, שעלותו כ־2.5 מיליארד דולר.
ISDS היא חברת הדגל הישראלית שזכתה במכרז הגדול הזה, וגם את אבטחת הספיישל אולימפיקס (אולימפיאדה לאנשים עם מוגבליות) שתתקיים בריו בדצמבר, בזכות הניסיון והמוניטין שרכשה באבטחת אולימפיאדת ברצלונה ב־1992 ובאירועים גדולים אחרים בעולם. במסגרת המכרז, צירפה ISDS חברות ישראליות נוספות שמתמחות בתחומי המודיעין והאבטחה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, כמו חברת קלע, שבבעלות ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, השר לשעבר, אפי איתם וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, יעקב עמידרור. החברה מתמחה במודיעין טכנולוגי, יודעת לעקוב אחר רשתות חברתיות, לאתר איומים והתארגנויות ובעיקר יכולה לחדור לרשתות סגורות שמצויות בשירות גורמי טרור וארגוני פשע.
ISDS נעזרת גם בחברה הישראלית Safe in a Box, חברה שמפעילה רשתות צילום בפריסה מהירה לזמן קצר באזור מסוים, שתספק תמונת מצב למרכז הבקרה והשליטה לכל אירוע ואצטדיון, בלי להשקיע במערכות קבועות ויקרות. חלקה של ISDS באבטחת האולימפיאדה הוא גם בהקמת הימ"מ הברזילאי ובאימונו - כוח גדול מאוד של אלפי לוחמים שמצויד באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ואומן בידי מומחים ישראלים ללוחמה בטרור כדי להתייצב מול כל איום.
חברה ישראלית נוספת שתורמת את חלקה לאבטחת האולימפיאדה היא ארגוס, שמתמחה בהפעלת מצלמות מתוחכמות שמסוגלות לאתר תנועות חשודות באזורים מאובטחים, להתריע על פיגוע צפוי ולזהות צורך בהזנקת כוחות. גם קיילור היא חברה ישראלית ששותפה לאבטחה ומתמחה בהפעלת המערכות החדשניות ביותר בעולם לסריקה ולשיקוף של מזוודות ותיקים בבידוק הביטחוני בשדות התעופה ובכניסה לכל מתקני הספורט. בנוסף, החברה הישראלית אל־פאר סיפקה לאבטחת המשחקים האולימפיים מאות ק"מ של גדרות אלקטרוניות עם מערכות חיישנים ומצלמות להגנה היקפית על מתקנים, על אצטדיונים ועל הכפר האולימפי.
העובדה שחברות ישראליות מנצחות על המלאכה המשמעותית הזו גורמת לכל חובב ספורט לומר: הלוואי שגם בספורט היינו מוצלחים כל כך כמו בהפעלת יכולות ואמצעים לאבטחה מתוחכמת של אירוע בקנה מידה כזה.