העם הברזילאי לא אוהב את האולימפיאדה בריו והנוכחות הדלה ביציעים בתחרויות מרכזיות היא אחת מההוכחות לכך. אמש (שלישי), אחרי שנבחרת הנשים בכדורגל הודחה בבעיטות הכרעה מ-11 מ' על ידי נבחרת שבדיה, ניתן להניח שגם משחק הגמר יתקיים מול יציעים חצי ריקים, אולי פחות. גם אור ליום שלישי, באחת הסנסציות הגדולות של האתלטיקה בכל הזמנים, לא היה קהל במרקנה ושיא אולימפי נדיר באיכותו (6.03 מ' בקפיצה במוט) נקבע בנוכחות דלילה. היו הרבה מרכיבים לדרמה. גשם שוטף שגרם לדחיית פתיחת התחרויות בשעה, רנו לבילאני הצרפתי, שהוא דרגה בפני עצמה ותקלות טכניות בתומכי הרף, שאינן הולמות תחרות ברמה כזו. וזו לא אחריות של הברזילאים בלבד, כי את התחרויות מארגנות ההתאחדויות הבינ"ל, במקרה הזה ה-iaaf בראשות הלורד סבסטיאן קו וסגנו ואסילי בובקה האוקראיני, שיאן העולם במוט לשעבר.
אחרי שהאמריקאי פסל ב-5.93 מ', אבל השיג את הארד, נותרו שניים: לבילאני ודה סילבה הברזילאי. הצרפתי עבר בקלות 5.98 מ' וקבע שיא אולימפי זמני. דה סילבה ויתר על הגובה הזה, שהיה גבוה ב-5 ס"מ משיאו האישי, כי גם אם היה משווה את התוצאה, כמות הפסילות לחובתו בתחרות (לעומת הצרפתי שלא פסל), לא הייתה משפרת את מיקומו. שניהם פסלו ב-6.03 מ', דה סילבה עבר בניסיון השני, עם שיא אישי מדהים בזמן שלבילאני, שיאן העולם, נכשל. בכך הפך הברזילאי לקופץ המוט ה-16 בהיסטוריה שעובר מעל 6 מטרים, הראשון ששבר ב-10 ס"מ את שיאו האישי בקרב על הזהב. הקהל השתולל מאושר והטריף את לבילאני כאשר הוא ניסה להתמודד עם הלחץ. הצרפתי בכלל לא הבין מה נפל עליו עם הברזילאי הצעיר שמתאמן באיטליה. האמת שגם הצופים לא בדיוק הבינו מהיכן הוא הגיע, אבל בגיל 22, אם ישמור על עצמו מפציעות במקצוע המסוכן ביותר באתלטיקה, הוא עשוי להיות הדבר הבא. האיש שיגיע גם ל־6.20 מ'. כבר קשה להמתין למפגש הבא ביניהם, באליפות העולם בלונדון בקיץ הבא.
****
בחזרה לכדורגל נשים. שוודיה השיגה מדליה אולימפית היסטורית, אחרי שהדיחה ברבע הגמר את האלופה הנצחית, ארה"ב, ואת ברזיל בחצי הגמר. בכל אולימפיאדה כדורגל הנשים הוא אחד מהמוקדים. אף פעם לא הבנתי מדוע, בלי שמץ של שוביניזם. כדורגל הוא המשחק הפרימיטיבי ביותר בין משחקי הכדור. נשים, עד כמה שיתאמצו, עדיין לא מגיעות לרמה הנדרשת במשחק כזה. נכון שבעידן השוויון אסור לפסול את הרעיון, אבל זה מה שיש. גם מקצועות אולימפיים נוספים שנחשפו לנשים, כמו ראגבי, משקולות והיאבקות, פוגעים באסתטיקה הנשית, מה שלא ניתן לומר על ג'ודו וטאקוונדו למשל. אני לבטח לא אשנה את העולם, רק מסתפק בהבעת דעה שאיננה בדיוק פוליטיקלי קורקט.
****
אגרוף. הניסיון של התאחדות האגרוף לחובבים לשתף מקצוענים בתחרויות האולימפיות לא צלח. אין שום דמיון בין אגרוף מקצועני, על 14 התאחדויותיו המסואבות, לבין אגרוף אולימפי. הניסיון האולימפי להסיר את הקסדות, לשנות את אורך הסיבובים ל-3 ד', ולאמץ שיטת ניקוד זהה למקצוענים (10 נק' למנצח בסיבוב, על ידי שלושה שופטים), לא הניב שום שינוי. שום מתאגרף מקצועני לא ייכנס לזירה עם חובב לקרב קצר שנעדר כל מאפיין טקטי שמוכר לנו מצפייה ומאהדה של אגרוף מקצועני.
בזירה האולימפית, חובטים מעל 120 חבטות בסיבוב, פי 4-3 מסיבוב מקצועני בקרב במשקל בינוני והעסק נראה מעט שכונתי. אבל בנתון אחד, השחיתות בשיפוט, הושגה כבר התקדמות מדהימה באגרוף האולימפי. אור ליום שלישי נתנו השופטים ניצחון למתאגרף הרוסי ולא לקזחי במשקל כבד עד 91 ק"ג. נשיא הוועד האולימפי הבינ"ל, תומאס באך, נכח באולם. כדי למנוע את שריקות הבוז לעברו הגביהו המארגנים את המוזיקה. רק איש אחד נעדר מהתמונה - דון קינג, אמרגן האגרוף שהשחית את הענף וגרם לו נזק בלתי הפיך. אולי בטוקיו 2020 הוא יהיה חלק מהוועדה המארגנת. הם מתאימים לו והוא מתאים להם.