שלחנו את חוטינר לייצג את מערכת סנהדרינק בטעימת ליקרים איכותית. אבל רק אחרי שקיפניס ובוזנח הבריזו, הבחור הצליח להפנים שבסוף הוא נשאר לבד עם הכוס ביד
טל חוטינרמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
שלחנו את חוטינר לייצג את מערכת סנהדרינק בטעימת ליקרים איכותית. אבל רק אחרי שקיפניס ובוזנח הבריזו, הבחור הצליח להפנים שבסוף הוא נשאר לבד עם הכוס ביד
אני לא ממש זוכר מתי הפסקתי לשתות מתוק. הרי ליקרים היו פעם משהו נפוץ בכל בית ישראלי נורמאלי. הדבר הראשון שהביאו מחו"ל היה קוואנטרו, בייליס או אפילו סברה. בברים שתו אז משקאות כחולים וירוקים בצבעים פסיכודליים, וסאוטרן קומפורט נחשב אז כ"וויסקי" קצת מתוק. הקשוחים שתו ראסטי נייל, אבל רק כדי להרגיש ממש קשוחים.
הקשוחים שתו ראסטי נייל כדי להרגיש קשוחים (צילומים: יח"צ) הקשוחים שתו ראסטי נייל, אבל רק כדי להרגיש ממש קשוחים (צילומים: יח"צ)
מתי זה קרה? אני לא זוכר בדיוק אבל טרנד הקוקטיילים האיכותיים ופס הייצור העכשווי של המיקסולוגים החזיר לסצנה את עולם הליקרים ושאר המתוקים. זה התחיל עם הסירופים של מונין, לפני כמה שנים, וממשיך עם ליקרים איכותיים וייחודיים. אחד מהבתים היותר מעניינים מבין יצרני הליקרים חזר ממש עכשיו ובגדול לארץ ושמו גבריאל בודייר מבורגון.
העסק הוקם בדיז'ון לפני 140 שנה בשם אחר ונרכש על-ידי גבריאל בודייר בשנת 1909. עיקר תוצרתו סובבת סביב הליקרים הקלאסיים שלו שנמכרים בשלל טעמים אין-סופי כמו אפרסק, תפוזים, שוקולד, תות, פטל, פטל שחור ועוד. המוצר המפורסם ביותר הוא מוצר הדגל - הקסיס דה-דיז'ון של החברה. מסתבר שקסיס הוא המוצר היחידי המותר לשתיה בצרפת לילדים מתחת גיל 18.
הקסיס של בודייר הוא באמת מוצר טוב ומיוצר באופן מסורתי כבר 100 שנים. הקסיס (סוג של אוכמנייה) המשובח שגדל באזור, מושרה וממוצה באלכוהול כשאליו מתווספת תוספת סוכר קטנה. המוצר הסופי הוא כבד ובעל סמיכות וצבע יוצאים מן הכלל - ממש צובע את הכוס בשתייה. המשקה מיוצר ללא תוספות צבע או חומרים משמרים, מאחר שהסוכר והאלכוהול עושים את העבודה מספיק טוב. הקסיס של בודייר עשיר מאוד ויש לו ניחוחות כמעט בשריים והמון-המון פרי – פשוט מושלם לקיר או לקיר רויאל.
דווקא כשמנכ"ל החברה הצרפתית הגיע לארץ ונתן לנו לטעום, הוא מזג חצי כוס קסיס עם חצי כוס אליגוטה (יין לבן מבורגון) והפך את השתייה שיכולה היתה להיות די מהנה לצרבת בהתהוות.
מאחר שקיפניס ברח ובוזנח הבריז נשארנו יאיר גת ואני לתיקון טעמים קטן באמצעות ג'ין טוניק על בסיס הספרון ג'ין של החברה (אגב, ג'ין נהדר עם תוספת זעפרן שמיוצר גם הוא על-ידי בודייר). בסוף הוגש לנו קינוח של מאר דה בורגון, אותה גראפה מפורסמת ומיושנת מענבי בורגון קלאסיים. אני שמח לדווח שתיקון הטעמים הצליח.
קרם דה קסיס דה דיז'ון. גבריאל בודייר, 20% אלכוהול, 115 שקל (יש גם גרסא פחות סמיכה ויותר זולה שנמכרת ב-55 שקל).
