נשיא ותיהני: וויסקי אמריקאי

נכון שג'ורג' וושינגטון מוכר בעיקר כנשיא הראשון של ארצות-הברית, אבל בואו לא נשכח שהוא גם היה יצרן הוויסקי הכי גדול במדינה המופרעת הזאת...

בדיוק עכשיו, כשהמלחמה על כיסא הנשיאות הנחשק ביותר בעולם שוברת בכל יום שיאים חדשים של רטוריקה ארסית שלא בוחלת בכלום, נזכרנו באיש ההוא שאיך שגמר עם הפוליטיקה, רץ לייצר (ולשתות) וויסקי. כנראה שזאת הדרך היעילה לחטא את הפה מכל הזוהמה שהצטברה שם במהלך החיים הפוליטיים.

בשנת 1797, ובתום שתי קדנציות כמו שאוהבים להגיד ברדיו, תלה ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות-הברית, את החליפה הרשמית של מסיבות העיתונאים ופרש לו מהחיים הפוליטיים. היה לו לאן ללכת – אחוזת ענק במאונט ורנון, ווירג'יניה – וזה כי הנשיא האהוב התחתן עם משפחה טחונה במיוחד, וכך לא נאלץ לבצע שחיתויות עם יזמים להבטחת עתידו הכלכלי. הרעיון המקורי היה חיי פנסיה שקטים, כמו של יצחק שמיר רק עם הרבה יותר פינוקים, אבל וושינגטון בן ה-65 לא היה באמת בן אדם שבנוי לשבת בשקט.

מי שהדליק אותו היה מנהל אחוזה סקוטי שאת שירותיו שכר. ההוא קלט את שפע היבולים באחוזה הבלתי נגמרת, את שפע המים ואת טחנת הגריסה המתקדמת, והמהם לעצמו בסקוטית, בואנה, למה שלא נעשה פה וויסקי. בעיקר העיף אותו שלל השיפון, שלא היה הדגן הכי מיוחס באמריקה, אבל לזרוק את העודפים הרי חבל. נו, סקוטי. מנהל האחוזה, ג'יימס אנדרסון קראו לו, אכל לבוס את הראש, והוא חשב וחשב, בדק עם חבר מתעשיית הרום, ואמר למה לא.

אנדרסון התחיל לזקק בקטנה וויסקי שעשוי מ-60% שיפון, 35% תירס ו-5% שעורה, וזה הצליח לו ממש יפה. אז וושינגטון אישר זיקוק בקנה מידה גדול יותר, ותוך שנה נהייתה שם המזקקה הכי גדולה בארצות-הברית. באותה שנה (1799) ייצר הנשיא לשעבר 11,000 גלונים מוערכים של וויסקי לא מיושן, אותם מכר ב-1,800 דולר (יותר מ-120 אלף דולר של היום). תחילתו של סיפור הצלחה? דווקא סופו. וושינגטון, נעבעך, מת בסיום אותה שנה, והשאיר לאחיין שלו את המזקקה. אלא שהיורש לא היה טאלנט גדול בעסקים, בטח לא בעסקי הוויסקי, והמזקקה לא המשיכה לצמוח. לקינוח, ב-1814 באה אש ושרפה את המזקקה, ולא בקטע טוב, של וויסקי מעושן. הכל הלך.

רק בשנות השלושים של המאה ה-20 קנתה מדינת וירג'יניה את המקום, תכננה להקים מחדש את המזקקה, אבל לא ממש הצליחה, ורק בשנות האלפיים המפעל כולו הוקם סופסוף לתחייה. מ-2007 פועלת המזקקה שחוברה לה יחדיו באתר המקורי שמנציח את פועלו המשכר של אבי האומה. והוויסקי שוב זורם שם. גם אם היום הוא כבר, כמו ארצות-הברית של אמריקה, לא מי יודע מה.

.