אושיות ברים: "שלמה בירה" והימים ההם

לא רבים מכירים את שמו, אבל עולם הבירה הישראלי חב לו חוב גדול. שמוליק וולברג יושב לשיחה עם אושיית הברים "שלמה בירה" ונזכר בימים בהם או"מניקים, זונות וסרסורים בילו בפיאנו בר התל אביבי

על הפרסונה: מישהו זוכר את המושג פיאנו בר? כשאתה יושב עם שלמה המושג עולה חזרה ומזכיר חורים נשכחים ברחוב יורדי הסירה אי שם בשנות ה-70. קשה לחצוב ולחשוף את צפונות לבו של האיש הביישן הזה, אבל עולם הבירה בארצנו הקטנה, שעדיין רחוק מלהיות במקום הראוי, לא היה מגיע אפילו למחצית הדרך אלמלא האיש הזה. השם שלמה טויטו לא יאמר דבר לרבים, אז קבלו את "שלמה בירה" – המומחה מספר אחת בארץ לברזי בירה והאיש ששכלל את טכנאות הבירה לכדי שלמות. מפי הפרסונה: הורי הגיעו בגלי העלייה של צפון אפריקה בתחילת שנות ה-50. תחילה למעברת קסטינה, אחר כך לזו שבבאר יעקב (כך נולדתי אני באסף הרופא בצריפין) ומשם למזלי עברנו למעברת נווה שרת. למזלי, אני אומר, כי בימים ההם איך שנזרקת כך נקבע גורלך. רוב אלה שהובאו למעברות רחוק בפריפריה לא יצאו משם יותר וקצת נתקעו. אני גדלתי בנווה שרת ואחר כך ברמת החייל שזה סוג של תל אביב. אמי הייתה עקרת בית ואבא היה סדרן חבילות בתחנת מוניות בין תל אביב לירושלים.חלם להיות: לא היו לי חלומות מיוחדים למדתי מכניקה בתיכון מקצועי. לימים גם למדתי הנדסה ואחר כך גם תכנות מחשבים.

הגיע לתחום: בתקופת הצבא היינו מבלים בקפה אוסלו. כדי שיהיה לי כסף לבלות התחלתי לעבוד שם כמלצר. משם עברתי למלצר בקקטוס פיאנו בר ביורדי הסירה - בר של או"מניקים, זונות וסרסורים - ומשם לאולמקה פיאנו בר בצומת גלילות, לבודגה"בלונדון מיניסטור ולבסוף לפאב של עמירם, שם נשארתי כמה שנים טובות. בתקופה הזו כבר הגיעו הפניות הראשונות לאירועים פרטיים עם ברזי בירה ואז אלתרתי את ברז הבירה הנייד הראשון. אבדן בתולים אלכוהולי: לאבא היה בית קפה בטוניס כך שהיתה בבית תרבות שתייה של ברנדי וכהילים אחרים מעבר ליין הקידוש ביום שישי. חוויה אלכוהולית מרוממת: הוזמנתי על ידי חברה מסחרית לקישינב במולדובה לבנות מערך ברזים ולהקים מחלקה טכנית. זה היה מדהים לעבוד במקום שבו התרבות כל כך זרה לי וכך גם השפה. בשבוע אחד בניתי שם 50 ברזים והכשרתי את האנשים. חוויה אלכוהולית פתטית: תראה, אני בן 58. כך שאם פאזל בגודל 58\58 יש בו 100 חלקים - אצלי זה פאזל באותו גודל רק עם אלפי רכיבים ולכן אני לא זוכר. חוץ מזה אם הייתי זוכר אז כנראה החוויה לא הייתה מוגדרת ככזאת. באופן מוזר שללו לי את רישיון הנהיגה בגלל שתייה רק לפני שנים ספורות. הארה מלקוח: לקוח שהיה עם חשבון גדול גילה ששכח את הארנק. אמרתי לו שיבוא מחר. הוא הגיע, שילם והמשיך להגיע ברציפות תשע שנים נוספות. אם לא היית בתחום: כמו שאתה מבין זה היה מן הסתם בתחום המכונות. דרינק אחרון לפני שהולכים: (צחוק גדול) נו, בירה כמובן, הרי אני שלמה בירה. על המצבה: מה שכתוב אצל כולם: נולד.... מת....... וזהו.