בירה בצהריים: שוק התקווה

 שמוליק וולברג יצא לשוק התקווה גילה שלמרות שמדובר בשוק נהדר, לא בכל מקום אפשר לשתות בירה קטנה של צהריים

לא כל המשימות מצליחות. עד היום חגגתי בשווקים עם בירות ונשנושים טובים באמצע הצהריים, בשוק התקווה זה לא כל כך הצליח לי וחבל. כבר שנים לא ביקרתי שם וההפתעה נעימה. שוק התקווה נוסד בתחילת המאורעות (36-39) עת ערביי שכונת סלמה השכנה לא רצו למכור את מרכולתם. ב-2005 שופץ השוק וכאן ההפתעה. מכל השווקים שביקרתי בהם הוא אולי לא הצבעוני ביותר אבל ללא ספק האסתטי ביותר.  המעברים רחבי ידיים, מבהיקים בניקיונם, אין ריחות בעייתיים והרוכלים מקפידים על הצגת הסחורה בצורה המגרה והנוצצת ביותר. בכל דוכן בא לי פשוט להנחית את הראש ולהתחיל להפעיל את הלסתות - הכול נראה כל כך מפתה. נעצרתי אצל יצחק מהאבטיחים ושאלתי איפה שותים פה איזו בירה צוננת מחבית. יצחק מביט בי בחשד קל, מצמצם עוד יותר את העין החוקרנית שלו ומפטיר שאין כאן. אני ממשיך להקשות על קיומן של אי אילו חמארות עם בירה וערק קטן. "יש חמארות של שש בש" הוא אומר. "נו אז יש מה לשתות" אני צוהל. " תה, שותים שם תה אפילו במזג האוויר הזה".