שמוליק וולברג הוריד כמה דרינקים עם השגריר והברמן העולמי של רום בקרדי, למד ממנו להכין דאקירי מושלם ופגש מקרוב את הכבד שלו
שמוליק וולברגמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
שמוליק וולברג הוריד כמה דרינקים עם השגריר והברמן העולמי של רום בקרדי, למד ממנו להכין דאקירי מושלם ופגש מקרוב את הכבד שלו
קורדובה רוחב אסור שיראו אותי שיכור. דוד קורדובה (צילום: יח"ץ)
על הפרסונה: אנשים, הפעם הריגוש הוא כפול. הראשון, כי בעוונותיי הרבה זמן לא כתבתי את המדור הזה. והשני, כי נוצרה לי הזדמנות לרענן את המדור עם אישיות אורחת מחו"ל שנחקקה בתוכי דרך שתי חוויות מקסימות בחיי.
הראשונה אירעה לפני הרבה שנים, עת השתתפתי באקדמיה של רום בקרדי במזקקה שלהם במקסיקו אותה הוא הנחה. השנייה, כשגריר מוסמך מטעם המותג, שם לקחתי חלק בתחרות העולמית שלהם שהתקיימה בברצלונה הנקראתBACARDI LEGACY COCKTAIL COMPETITION. עכשיו הוא כאן לטובת ניהול התחרות המקומית (על כך בכתבה נפרדת). המאצ'ו הלטיני שלימד אותי להכין דאקירי מושלם. קבלו את דוד קורדובה - השגריר והברמן העולמי של רום בקרדי.
מפי הפרסונה: נולדתי בארגנטינה בעיר קטנטנה בשם טוקמן באיזור טרופי ופורה מאוד. הכול גדל שם בקלות. בחצר של סבתי היו 18 מינים שונים של עצי פרי. כשהייתי קטן אהבתי להרגיש קצת טרזן לטפס על העצים ולאכול פירות. הורי היו מורים שהשליחות שלהם הייתה ללמד באזורים עניים. מבחינת לימודים ביסודי הייתי בסדר, בתיכון הייתי גרוע מאוד כי כל הזמן רציתי לחגוג. כשהגעתי לאוניברסיטה, שם למדתי פרסום, התהפך הכול – הפכתי לבחור רציני, כך שבסוף התואר הייתי השלישי בשכבה. תמיד חלמתי לטייל בעולם. בגיל 26 קניתי כרטיס לאנגליה, עליתי על מטוס ובדרך פגשתי את אשתי לשעבר שהייתה דיילת בריטית.
הגיע לתחום: אחרי הלימודים חגגתי הרבה בברים והתאהבתי בתחום. חשבתי שיהיה כיף להיות ברמן. גם הסרט "קוקטייל" השפיע עלי. עברתי לבואנוס איירס והתחלתי לעבוד בחינם בבר של חבר כדי ללמוד את המקצוע. לאחר זמן מה נסעתי לאנגליה שם התחלתי לעבוד בבר של הקהילה הלאטינית בגלל קשיי שפה.
חלם להיות: באוניברסיטה למדתי פרסום, אבל לדעתי גם בפרסום וגם בבר אמורה להיות תשוקה רבה ויצירתיות.
אובדן בתולים אלכוהולי: בין הגילאים 14-17 נלחמתי בהרבה מצבי האנג-אובר, אבל זה היה תמיד לבד משום שהכלל שהנחה אותי הוא שאסור שיראו אותי שיכור.
חוויה אלכוהולית מרוממת: ביחד עם חבר טוב ארגנתי תחרות ראשונה עבור שוק הרוסי במוסקבה. היה לא קל אבל בסופו של יום מדהים. בסוף התחרות עמדנו על מרפסת מדהימה המשקיפה לעיר בעוד חברי הטוב ממלא כלי סקוטי ענקי מסורתי המשמש לשתייה טקסית של ויסקי בבקרדי. הוא נאם מילות סיכום ופתאום כולם החלו להריע לי ולקרוא בשמי. אני יודע שזה לא צנוע אבל זה ריגש אותי כל-כך שהתחלתי לבכות.
חוויה אלכוהולית פאתטית: חוויה אלכוהולית מביכה התרחשה בבלגיה. זה קרה אחרי ששתיתי בבר מקומי עם ידידה וחזרנו מאוחר מאוד למלון שלה. מכיוון שלא היה בחדר מה לשתות הזמנתי בקבוק יין יקר דרך שירות החדרים ועזבתי בבוקר כשאני שוכח לשלם. עד היום צוות בקרדי המקומי מתבדח על חשבוני, לא בגלל שלא שילמתי על היין אלא בגלל שהזמנתי בקבוק יין ב-5 בבוקר.
מילת ניחומים לכבד: יש כל-כך הרבה דברים טובים לשתות בעולם שאתה חייב להחזיק מעמד. מבטיח לתת לך הפסקות.
דרינק אחרון לפני שעוזבים: (חיוך רחב) דקירי כמובן.
על המצבה: כאן נחה גופתו של דוד הידוע בפי חבריו כ"מר דקירי".
