לקראת חצי-גמר "בקארדי לגאסי", ביקשנו מאושיית האלכוהול שחף קורן, כמה טיפים עבור המתמודדים בתחרויות הברמנים השונות. הכתבה שכל ברמן חייב לקרוא...

גם בבית-הספר התיכון וגם בעת לימודי התקשורת שלי, הייתי סטודנט גרוע שניצל בעיקר בזכות שלוש תכונות עיקריות: ידע כללי נרחב (מיומנות חשובה שאבדה קצת עם גוגל וויקיפדיה...), זיכרון טוב, ובעיקר - יכולת התנסחות טובה בכתב. מהר מאוד הבנתי שלמורים, המרצים והמתרגלים לא באמת חשוב מה אתה יודע על הורדוס או מרשל מק'לוהן (זה מה שאהבתי בלימודי התקשורת: אפילו לתיאורטיקן הגדול ביותר, יש שם של וויסקי!) אלא רק שבסוף יום שכולל מעבר על עשרות מבחנים ועבודות, הם ישמחו לקרוא אחת שכתובה קצת כמו סיפור.

העניין הוא שבעוד שמקצועיות היא תנאי-סף להצלחה בתחרויות שכאלה, היא לעולם לא התנאי היחיד... (צילומים: יח"צ)
העניין הוא שבעוד שמקצועיות היא תנאי-סף להצלחה בתחרויות שכאלה, היא לעולם לא התנאי היחיד... (צילומים: יח"צ)
בעוד שמקצועיות היא תנאי-סף להצלחה בתחרויות שכאלה, היא לעולם לא התנאי היחיד... (צילום: יח"צ, ג'וסי הפקות) זה לא שהצלחתי לפתח מכל זה קריירה אקדמית מפוארת, אבל בוא נאמר שזה עזר להרים את הציונים שלי לממוצע שבין ההשקעה הדלה לסגנון הכתיבה למשהו שעושה נעים בגב למי שקרא את התוצר הסופי. אני לא טוען חלילה שהסגנון חשוב מהתוכן, אלא רק שבעוד שהתוכן משתנה מתשובה לתשובה, ממבחן למבחן ומפרק זמן אחד בחיים למשנהו, הרי שדבר אחד לא משתנה: אתה תמיד מוכר, קודם כל, את עצמך. למה אני אוכל לכם את הראש עם כבר קרוב ל-300 מילה על הקריירה האקדמית האבודה שלי? אה, כן, בגלל תחרות "בקארדי לגאסי" שחצי-הגמר שלה ייערך ביום שלישי הקרוב (03.11). "בקארדי לגאסי" היא אחת מהתחרויות האישיות החשובות בענף. אחת מאלה שמנסות להצמיח מהכוחות המקומיים את מי שיצליחו להתמודד גם ברמה הבינלאומית הגבוהה ביותר. ה"מורשת" של בקארדי לא לבד: בשנים האחרונות הצליחו כמה אנשים ומוסדות מסצנת חיי הלילה המקומית, להוכיח שיש להם מה למכור גם בזירה העולמית. החלוץ היה אריאל לייזגולד ("223", "קלמטה", "בל-בוי" ועוד) שאחרי (עוד) זכייה בתחרות "פינלנדיה" המקומית שנערכה על-ידי יבואנית האלכוהול אקרמן, לפני כשנתיים, טס ללפלנד (אחרי שכבר התמודד בגמר העולמי של פינלנדיה בעבר) וזכה בתואר העולמי (בראון פורמן) שלא רק כבוד בצדו, אלא גם פרס כספי נאה. השנה הוא עשה זאת שוב, בתחרות "וורלד קלאס" של תאגיד דיאג'יו והיבואן IBBLS: הניצחון בתחרות המקומית שנערכה בישראל, הקנה לו את ההשתתפות בתחרות העולמית שבה לא רק שהעפיל לגמר, אלא גם זכה בסגנות, כשהוא מפגר בשברי-נקודות מאחורי הנציג היפני. למעשה, לייזגולד ניצח בגמר עצמו, אבל בשקלול הציונים מהשלבים המוקדמים, גבר עליו מתחרהו היפני.ולא רק ברמה האישית: לכבוד גדול זכה ה"אימפריאל" – שכבר קיבל כאן כל סוג של סופרלטיב אפשרי, אחרי שהצליח להתברג למקום ה-17 ברשימת "50 הברים הטובים בעולם", תוך כדי שהוא משיג את המקום הראשון בדירוג האזורי וכן את התואר: "הכניסה הכי גבוהה אי-פעם לרשימה" – לא רע בכלל!
אריאל-לייזגולד.jpg-רוחב
אריאל-לייזגולד.jpg-רוחב
חשוב להבין שלא מדובר רק בכבוד, בכסף או בסיכוי לעבוד כשגריר עבור המותג העולמי. התחרויות האלה יוצרות חיבורים מעניינים בין ברמנים ישראלים וקולגות מרחבי העולם - חיבורים שגם מעשירים ברמה המקצועית וגם פותחים הזדמנויות עסקיות לשיתופי-פעולה פוריים. ומעל לכל, מה רע גם בקצת ציונות? יידעו בכירי הסצנה העולמית שישראל אינה רק מקום של אפרטהייד ופיגועים, אלא גם של חיי לילה תוססים ומלאים בבליינים שוחרי-שלום. סצנת הברים בישראל התפתחה ללא הכר בשנים האחרונות. מה שהחל במרתפי בית-הספר לברמנים "זמן אמיתי", הפך כבר לדורות של ברמנים מקצועיים ויצירתיים שמצליחים ליצור כאן סצנה מכובדת מאוד. העניין הוא שבעוד שמקצועיות היא תנאי-סף להצלחה בתחרויות שכאלה, היא לעולם לא התנאי היחיד. לפיכך פנינו אל שחף קורן - מי שמלווה בשנתיים האחרונות את כל התחרויות של היבואן "אקרמן", כדי שישיא עצות לברמנים שמבקשים לא רק להתמודד, אלא גם לנצח. אז הנה שבעה טיפים שיכולים לשנות מהקצה אל הקצה את התחרות הבאה שלכם: המותג: לעולם לא להרחיב בדיבור על מותגים משניים, או על כל מותג אחר שהוא לא ספונסר התחרות והנושא המרכזי שלה. ברור לשופטים שברמן מקצועי עשוי לעבוד גם עם מותגים מתחרים, ובכל זאת – לא רצוי לשכוח שהספונסר הוא הסיבה למענה התכנסה התחרות מלכתחילה. הדיבור: לא לקלל או להשתמש בשפה לא מתאימה בפני השופטים. גם הלצה ושימוש במילה אלכוהוליסט מתקבלת בגבה מורמת ולא כבדיחה מצחיקה, בקרב ראשי הענף שמבקש לחנך לשתייה באחריות. לכן לא כל מה שמצחיק את הלקוחות על הבר, יהיה מקובל על שופטי התחרות. הלוק: עוד לפני שפתחתם את הפה, אתם כבר נבחנים בקפידה על-ידי השופטים. אמנם זו אינה תחרות-יופי, אבל ההופעה החיצונית חשובה בה מאוד. לכן מומלץ תמיד להגיע מסודרים (זקן ושפם – למי שיש - גזורים, שיער – למי שיש... מסודר וציפורניים נקיות). זה נשמע כמעט טריוויאלי, אבל חשוב מאוד לזכור שבמזון ומשקאות עסקינן – ואף אחד לא ירצה ללגום ממעשה ידיו של מי שמצטייר כלא הגייני דיו. האינסטרומנטים: מומלץ תמיד להגיע לתחרות עם ציוד שאתו אתם רגילים לעבוד ושהתנסיתם בו לפחות כמה שבועות מבעוד מועד: האכזבות של תחרויות ברמנים רצופות בשייקרים שלא נפתחו, מסננים שכשלו ועוד. לכן גם אם לרגל התחרות החליטו הקרובים לכם לצ'פר אתכם בערכה סופר-אקסקלוסיבית של ציוד-בר, אנא שמרו אותה עד לאחר התחרות. במסגרת פרק זמן נוקשה שבו עליכם להפגין ידע וביצועים, חשוב שלא תאבדו אפילו שנייה בניסיון לפתוח את השייקר... הידע: בסופו של דבר, יש מי שמשלם על התחרויות – וחשוב לו לקדם את המותג שלו. לפיכך הפגינו ידע במותג התחרות והסבירו מדוע הוא המוצר שמופיע בקוקטייל שלכם ומדוע העדפתם אותו על-פני המתחרים. התשובה לפיה "הוא הספונסר" משקפת כנות, אך לא תקנה אהדה. לעומת זאת, העדפה בגין טעמים מיוחדים ויתרונות בלעדיים, תעשה את העבודה. הזמן: זכרו שזמן שווה ניקוד, כך שחשוב להגיע מספיק זמן מראש כדי להתארגן ולהתמקם. הגעה לאחר שכמה ברמנים כבר הגיעו והתמקמו תמיד מוסיפה על הלחץ שקיים ממילא. לעומתה הגעה מוקדמת תאפשר לך לבחור מיקום נוח, לסדר בנחת את הציוד ובכלל – להרגיש "בבית", נתון חשוב מאוד שמוסיף לביטחון העצמי שתמיד מתערער בתחרויות שכאלה גם אצל ברמנים מנוסים. המיקסולוגיה: אתם נמדדים כמובן על ידע ועל מקוריות, ובכל זאת תיטיבו לעשות אם תשתפו את הקהל והשופטים בסיפור שלכם. יצירת הזדהות בקרב הקהל והשופטים תעלה כמעט תמיד את מידת הנדיבות שלהם - עניין שיכול להיות קריטי, למשל כאשר שני מתמודדים מפגינים רמה מקצועית זהה. אז למה לא להיות ראשון בין שווים?