סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'לינק' בירושלים…
יש משהו במזג-האוויר בירושלים של לקראת סוף הקיץ, בעיקר בשעות הערב, אז הקור הירושלמי עושה קולות של קאמבק, שעושה טוב לגינס... האוויר הנקי, הטמפרטורה הנוחה, טוב נו - לא באמת. אבל תודו שזה היה יכול להיות הסבר משכנע, אם לא משעשע. אז היה זה עוד סוף ערב, אמצע שבוע שכזה, בעת ביקור מפתיע מצדי אצל חבר בסוף משמרת במסעדה במרכז העיר ירושלים. למעשה, היה זה החבר שהפתיע אותי, כשאמר שיש לו "לינק" לגינס ממש, אבל ממש טעימה...
לא רק הגינס מפתיעה לטובה, גם הבר, שמצטייר כתוסף נחמד בהחלט לרשימת הפאבים המקומיים שלי בעיר...
"באמת"?, תהיתי, תוך ניסיון להיזכר במקומות שמגישים גינס שעדיין לא בדקתי. "בוא, בוא נפתיע בביקור את עדי. היא תכיר לך את הגינס הנהדרת שלהם". טוב, עם כאלו מחמאות אולי לא הולכים למכולת, אבל כן ל'לינק'. מוצף בהתרגשות כפולה מהמפגש החברתי מחד, ומהמפגש עם המשקה הקטיפתי מאידך, נכנסנו לבר, מלא חיוכים, חיבוק אופייני ומבט של "איפה היא?". ואז, סימון ברור של עדי לברמן, ומעשה הקסם החל לפעול.
האופוריה השתלטה עליי, או יותר נכון, כמות נכבדה של אלכוהול מתחילת הערב, שכן לא רק המזיגה נדמתה לי ככישוף אלא אפילו המשקל של פיינט הגינס אצלי ביד, הרגישה נכון. כדי לוודא שלא חלמתי את האירוע הנ"ל, הבטחתי שאשוב במהרה, ואביע את דעתי המקצועית. או לפחות השפויה יותר, בשעות המוקדמות של הערב. ואכן, כך עשיתי. הפעם בלי להפתיע, קבעתי עם החבר, אסף, לשעת ערב מוקדמת ב'לינק'.
'לינק', בר מסעדה מהוותיקים בעיר, ממוקם במרכז ירושלים, בגבול שבין מרכז העיר לשכונות נחלאות ורחביה, או בירושלמית: על רחוב "המלך קינג ג'ורג'", מול גן-העצמאות. בחזית המסעדה הפסטורלית ממוקמים מספר שולחנות ואפילו בר קטן - מפתה מאוד במזג-אוויר ירושלמי טיפוסי של סוף קיץ. אבל אותי משך יותר הבר, בחלל הפנימי של המסעדה, שם פועל הלב של המקום. תפסתי לי מקום בפינה, כהרגלי, שכן כך קל לי "להשקיף" על המתרחש.
הבר הוא גם אזור עישון, כך שלמעשנים שבינינו החיים קלים יותר פה, אך גם לפאסיביים שבינינו, אין ממה לחשוש, שכן מערכת האוורור שבבר כמעט שמעלימה את מסך העשן ומאפשרת הרמוניה בין המבלים. זמן טוב לציין את הסדר והניקיון המוקפדים במקום - דבר נדרש בעיקר כשלצד השתייה מוגש גם אוכל, אך מכיוון שאני כאן כדי להתרכז בעיקר בחלק הנוזלי, אסכם בינתיים את התפריט כ-"Value for money", כלומר, יש תמורה בעד האגרה.
בעודי מחכה לאסף שאוטוטו מגיע, מתנגנת לה ברקע מוסיקת אייטיז בריטית קלאסית: קלפטון, סטינג, דייר סטרייטס ועוד. חיוך מהברמנית ובקושי הצלחתי להגות את המילה "חצי", אבל ב"גינס בבקשה" כבר חזר לי הקול. עקבתי בדריכות אחר תהליך המזיגה שאכן, כמו ב"חלום" מהביקור הקודם, גם הפעם לא אכזב. מבט על היושבים לצדי הבהיר שגם לשאר הברזים מתייחסים כאן כראוי והבירה נמזגת לכוסות הממותגות, כל אחת לשלה. מבט נוסף גם מצביע על הקפדה בתחתיות. המבט הבא כבר אישר לי את בואו של החבר, ועמו נוסף גם הסימון ל"כזה, כמו שלו, גם בשבילי בבקשה".
אנחנו מתעדכנים במה חדש, נזכרים במה ישן וכמובן - סיבוב שני ושלישי זורמים להם כמו השיחה. אסף מזכיר לי שיש "בעיה" - הגינס נגמרת מהר מדי, אבל בניגוד לשיחה שנוטה להתפזר בין עבודה, מסיבות רווקים וכמובן כדורגל ומצב קבוצתנו האהובה , ניוקאסל, ונפלאותיה בליגה השנייה באנגליה - הגינס שנמזגת, מגלה לנו ש"יציבות אינה מילה גסה", וראש הקצף המפורסם מקבל את מקומו הראוי. עם פתיחתו של הסיבוב הרביעי, עדכון בטלפון החכם מבשר שקבוצתנו האהובה התחפשה לברצלונה של אותו ערב ונתנה לא פחות מ-6 סיבות לחגוג וכמות דומה של "רודפים" הגיעו מצידה של הברמנית. שריקת הסיום הכריזה על סוף עוד ערב, של אמצע שבוע שכזה. אז מה היה לנו כאן?
שלבי המזיגה מקבלים את מקומם הראוי, החל בסבלנות הנכונה בגינס וממשיך בהטיה המדויקת בברזי הבירה הנוספים. כמו כן, יש עקביות בראש הקצף.
הגשה: הכוסות ממותגות. כל סיבוב נמזג בכוסות חדשות - דבר שניכר שמקפידים עליו. הכוסות נקיות ויש מתקן ייעודי לשטיפתן בבר. יש תחתית תואמת ראוי לציין גם את ההקפדה על סדר והניקיון על הבר עצמו.
איכות: אמנם לגמתי, כמעט בלי הפסקה, רק מהגינס הטעימה - שדרך אגב, משכיחה טעמי לוואי שמתלווים לעיתים במקומות שונים, אם מאי הקפדה על ניקיון הברז או מתחלופה איטית למדי של החבית - אך מהבנה מהסובבים בבר גם לצבעי הבירה האחרים יש סיבה טובה להתבלט בנוף.
טעימות: לצד הבירה התפנקנו בצלוחית זיתים שחורים טעימים שלא הפסיקו להגיע. כמובן שעם הבירה מגיע התיאבון, אז הזמנתי לי מנת פיש אנד צ'יפס. כן, היה טעים, אם כבר שאלתם. התפריט מגוון מאוד - החל מראשונות, דרך סלטים ועד מאכלי ים ובשרים - ומשתנה בין בוקר לערב.
חוויה: אני מודה, את ה'לינק' לא פקדתי שנים טובות. התירוץ היחידי שלי הוא נטישת העיר למזרח הרחוק (הודו) ולמערב הקרוב (תל-אביב וזה...). אז מסתבר שלא רק הגינס מפתיעה לטובה, גם הבר, שמצטייר כתוסף נחמד בהחלט לרשימת הפאבים המקומיים שלי בעיר. שירות אדיב וחייכני, אווירה נעימה, קהל מגוון. כן... בהחלט נחמד שחזרתי לירושלים.
ציון סופי: כשאתה מופתע לטובה – ובצדק - יש בעיקר 2 מילים שאתן אתה יכול לסכם: מומלץ סנהדרינק.
מומלץ סנהדרינק!
לינק. המעלות 3, ירושלים