סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: '55' בכפר-סבא…
גדי דבירימעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: '55' בכפר-סבא…
בראשית היתה גולדסטאר. טוב, בערך, האמת שקדמו לה עוד כמה בירות ישראליות, אבל זה כבר פרה-היסטוריה. אחר-כך נוספו טובורג ועוד כמה בירות ייבוא וזה, פחות או יותר, מה שהיה לשתות בפאבים. כשהגענו למבחר של שלושה ברזים בפאב היינו מרוצים עד הגג, הנה אנחנו חלק מהעולם הגדול. בהמשך החלו לצוץ הפאבים "האיריים" שם כבר אפשר היה למצוא מבחר גדול יותר של ברזי בירה, הרבה יותר גדול, אפילו עשרה ברזים ויחד עם העיצוב המושקע והאווירה, הם עזרו לנו להתקרב אפילו עוד יותר לעולם הגדול.
מקום גדול ומושקע עם נשמה של מקום קטן יותר, אווירה שמחה ונחמדה וצוות אדיב ויעיל... (צילומים: יח"צ) מקום גדול, מרשים ומושקע עם נשמה של מקום קטן יותר, אווירה שמחה ושירות אדיב ויעיל... (צילומים: יח"צ)
הצרכן הישראלי למד והכיר עוד מותגי בירה, נסע לחו"ל וחזר עם תובנות חדשות ורצונות חדשים. והיבואנים, הם רצו לספק את הביקוש הצרכני והתחילו להביא עוד ועוד מותגי בירה, ופאב שהחזיק רק שלושה ברזי בירה כבר נחשב למשהו מיושן, "מז'תומרת? אין טריפל בלגי?", או לאגר צ'כי? או סטאוט? או דונקל? ומשהו עם פירות לגברת? בקיצור, הדרישות עלו וכך גם הצורך במבחר גדול של בירות בסוללת הברזים.
ואז... אז התחילו המגה-פאבים עם מספרים מטורפים של ברזי בירה. בית המרזח ברמת ישי עם כ-30 ברזים, הפיראט בראשון-לציון עם קצת מעל 40 ברזים, פורטר אנד סאנס בתל-אביב פתח את שעריו עם כ-50 ברזים, אוסקר ווילד שגם הוא נושק לשלושים ועוד כמה שבטח שכחתי. ו... הפאב עם מבחר הבירות הגדול מכולם – "55". כן, זהו גם שם הפאב וגם מספר ברזי הבירה שהוא מחזיק. חסכוני משהו...
%d7%91%d7%a8-55-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%a6-jpg-%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%a7אישית, אני לא מבין מה למדינה עם צריכת בירה ממוצעת שנתית של 14 ליטר בירה לאדם ולכאלה כמויות של ברזים, אבל היי, אנחנו בישראל והרי הכל פה לא הולך על פי הספר. אז אם הקהל דורש, הקהל יקבל. מספר כזה של חביות בירה, מול צריכה לא ממש גבוהה, מעמיד בפני הבעלים אתגר גדול מאוד של שמירה על טריות הבירה, זה לא עוד פאב שכונתי עם ברז אחד או שניים שתחלופת החביות בו מהירה מאוד. כאן מדובר על 55 חביות ועם מבחר כזה התחלופה כנראה קצת פחות מהירה. אז מה עושים? משקיעים עוד קצת בתנאי האחסנה של החביות ובמערכת המזיגה, כך שהבירה תקבל קצת יותר פינוק, דבר שיאריך את חיי המדף שלה.
"55 בירה, אוכל ובירה" בכפר-סבא הוא הבייבי החדש במה שהולך ונהיה רשת לא קטנה של מגה-פאבים. מקום לא גדול במיוחד עם אווירה קצת יותר חמימה מאשר המקומות הגדולים יותר. הגענו למקום ביום חמישי והיה די רגוע, מה שלא החזיק מעמד יותר מדי משום שכבר לקראת השעה 22:00 המקום התמלא ולא ניתן היה להכניס סיכה. אז מה היה לנו שם?
מזיגה
מזיגה: עמדת המזיגה לא גדולה אך מרשימה, מאובזרת ונקייה. מתחת לברזים קיימות עמדות לשטיפת הכוסות במים קרים לפני המזיגה, אך הצוות שהיה במקום לא ממש השתמש בהן לצורך זה (מה מלמדים אותם בבתי-הספר לברמנים?). העובדה שהמקום חדש והצוות עדיין לא מגובש נראתה לעין וצלילי כוסות מתנפצות ליוו אותנו לכל אורך הערב. אני מניח שעם הזמן הצוות יתגבש ויתרגל למקום והזרימה תהיה חלקה יותר. המזיגה עצמה היתה לפי כל הכללים. עקב הלחץ, כוסות התמהמהו מעט עד להגשה ללקוחות אך במידה והקצף התפוגג, הושלם הפער.
הגשה
הגשה:כל בירה מוגשת בכוס הממותגת שלה ועל גבי תחתית. הכוסות לא נשטפות במתקן ייעודי על הבר, אך למעט מקרים בודדים, הן היו נקיות.
איכות
איכות:הבירה היתה טובה, טרייה וקרה. כמו שכבר אמרתי, אישית, אני מעדיף מבחר קטן יותר של בירה ותחלופה גדולה יותר של החבית, אך יש לציין כי מערכת אחסון החביות עשתה את שלה והבירות אותן דגמנו היו טובות.
טעימות
טעימות: מיד כשהתיישבנו הונחה לפנינו צלחת מאנצ'יס על חשבון הבית. התפריט מציע מגוון רחב מאוד של מנות קטנות, ליד הבירה וגם מנות רציניות יותר לרעבים. אין בתפריט בשורה קולינארית מיוחדת אך בהחלט יש בו מהכל ובשפע. זהירות ממנת הפלפלים החריפים עם הפרמז'ן, זה חריף אש.
חוויה
חוויה:המקום מזמין, הצוות אדיב ואכפתי והאווירה קלילה ועליזה. נהנינו. מגוון הבירות מהחבית הוא רחב ביותר וכל אחד יוכל למצוא שם את הבירה שתתאים לו למעט אלה שיחפשו לאגר צ'כי בהיר, שמשום מה מקומו נפקד מסוללת הברזים.
ציון
ציון סופי: מקום גדול ומושקע עם נשמה של מקום קטן יותר, אווירה שמחה ונחמדה וצוות אדיב ויעיל. איכות המזיגה עומדת בסטנדרטים המקובלים והוא ראוי לקבל את תו המזיגה של סנהדרינק.
