סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'פיצ'רס בר' ביפו…
הכל התנהל על מי-מנוחות, בארוחה שבה השתתפתי. האווירה היתה רגועה, המוזיקה שקטה, החברים שישבו בקבוצות פטפטו ונשנשו אוכל בריאות וגם אלכוהול בשפע. בינינו, מה רע? הסתכלתי לצדדים, בסך-הכל אנשים נהנים, צחוקים נשמעים מכל פינה ולהקה מסוגננת מנעימה את הזמן עם שירים משנות השישים. חזרתי להביט בצלחת שלי, בסלט נבטים, הסתכלתי על הסלק ולגמתי מהקוקטייל.
כששאלתי למה רק הגינס נמזגת בכוס ממותגת, ענו לי: בגלל ש"גינס זה מותג"... (צילום: גלית ג'ראפי-דבירי)
אבל אז, משום מקום, התחלתי להרגיש את העקצוץ הזה בקצות האצבעות, שמתחיל לטפס מהרגליים לכיוון הראש. נשענתי לאחור וכל מה שראיתי זה צ'יפס נוטף שומן וכוס בירה. הבחורה שישבה לצדי קלטה את התזוזות שלי בכיסא, פירשה זאת כביישנות והושיטה לי, בחיוך זורח, צלוחית עם אבוקדו מעוטר בפרחים. "תטעמי", חייכה אלי, "תיקחי עם הביס גם עלי כותרת ותראי כמה שזה טעים", הוסיפה טיפ. כל מי שמכיר אותי, ויסלחו לי מגדלי האבוקדו באשר הם, אם יש משהו שאני ממש, אבל ממש לא אוהבת (מבין הרבה דברים שאני לא אוהבת .מודה!), זה אבוקדו. כיווצתי את כל שרירי הפנים והתאמצתי לחייך. בחורה נחמדה אחרי הכל.
יצאתי לרחוב וידעתי בדיוק מה אני מחפשת. לאחר הליכה קצרה נתקלתי בדלתות שחורות והדפתי אותם, אי-אפשר היה לטעות בריח הצ'יפס, העשן והבלגאן. התיישבתי על הבר. יאללה, עכשיו לדבר האמיתי. "ברוכה הבאה לפיצ'רס", קיבל את פני ברמן מקסים, "מה אפשר להציע לך". "בירה וצ'יפס, בבקשה". ואז הגיעה הבירה. אז מה היה לנו שם?
מזיגה: עמדת המזיגה פשוטה וכוללת מספר לא גדול של ברזים: טובורג, קרלסברג, לף, גינס ווינשטפן, ווינשטפן ויטוס. המזיגה עצמה לוקה בחסר ונראה שהיא בסך-הכל דרך להביא את הבירה לכוס ולא מעבר לכך. אין הקפדה על כללי מזיגה, ועל-מנת ליצור ראש קצף, הזיז הברמן את הכוס מלמעלה למטה - פעולה שמכניסה חמצן לבירה ומורידה מאיכותה.
הגשה: הבירות נמזגות בכוסות "פיינט", לא ממותגות, כולל בירת החיטה. יוצאת-דופן היא הגינס שנמזגת בכוס ממותגת. כששאלתי לפשר העניין, קיבלתי בתשובה ש"גינס זה מותג". באופן כללי הכוסות היו נקיות, אם כי לא ראיתי מתקן שטיפה ייעודי לכוסות. כל הכוסות הונחו על-גבי תחתיות, אך כאלה שאינן תואמות את הבירה.
איכות: הבירה לא נמזגה לפי כללי המזיגה ורק מעט תשומת לב הוקדשה לכך. הגעתי בשעה יחסית עמוסה, כך שלא "זכיתי" בכוס הראשונה. הבירה היתה "עייפה" בכוס והקצף לא היה מספיק יציב.
טעימות: ליד הבירה הוגשה צלוחית נשנושים. התפריט במקום מגוון ומשמש מלווה טוב לבירה. אני בהחלט מצאתי את מנת הצ'יפס שכל-כך רציתי, מלווה בחיוך ענק. כל אחד ימצא כאן מה לאכול. לידי על הבר ישבו חבר'ה שאכלו מנות עמוסות כל טוב ובהחלט נראה היה שהם נהנים.
חוויה: המקום רחב ידיים למדי והבר גדול ואפלולי. כל-כך אפלולי עד שנאלצתי להדליק את הפנס בטלפון כדי לקרוא את התפריט. תפריט האוכל מגוון וכך גם תפריט הבירה שבגדול מכסה את כל הסגנונות. אוהבי הלאגר ימצאו כאן את מקומם וגם אוהבי הבירות החזקות. השירות אדיב ביותר והברמן ידע ליצור אווירה אינטימית ומיוחדת שנתנה הרגשה גם לאלה שישבו לבד שהם לגמרי לא לבד. הוא אף דאג להציע פתרונות הגעה הביתה למי שנהג ושתה – כל הכבוד!
ציון סופי: עצם זה שיצאתי מהמקום עם חיוך של הנאה, מעיד על כך שהמקום מיוחד, מהנה והשירות נעים ואדיב. בכל מה שקשור למזיגת הבירה ואיכותה, ישנן חריקות ויש מקום לשיפור ולכן פיצ'רס אינו מקבל את תו איכות המזיגה של סנהדרינק. נשמח לגלות בביקורנו הבא במקום שהחריקות טופלו ונוכל להעניק לו בשמחה את תו המזיגה.
פיצ'רס בר. בת עמי 3, מתחם נוגה, יפו