סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'אנדמאן' ביהוד…
הכל התחיל כשהשתתפתי בסשן טעימות בירה. לחישה אחת קטנה, ישר לאוזן שלי, לחישה רועמת, שבעקבותיה מצאתי את עצמי ביהוד! הבירה שטעמנו באותה הטעימה עדיין לא עשתה עלייה לארץ. חוויה מהסוג המיוחד. לקחתי לגימה ארוכה שסחפה אותי למחוזות אחרים וגרמה לי להישען לאחור ולהביט בכוס במבט מזוגג. עושר של טעמים שמחליק בכיף במורד הגרון ורוגע שמשתלט על הגוף והנפש. ואז, בדיוק רגע הזה, נשמעה לחישה: "אני מכיר פאב שהחבר'ה יושבים בו ושותים 'מרדסו' מבקבוק, לא מכוס! ישר מהבקבוק". הנחתי את הכוס, שפתאום לא נראתה כל-כך מפתה, והסתובבתי אליו. הוא מצדו הרים את הכתפיים במבט מיואש, שמט אותן בייאוש, עוד יותר גדול, והוסיף: "ככה הם מגישים אותה שם, אני אומר לך, אין כבוד!".
הברמן התאושש ראשון: "נגמרו הפאבים בתל-אביב, שהגעת ליהוד? את רצינית?" (צילום: גלית ג'ראפי-דבירי)
ערב. יהוד. עלטה מוחלטת ואני מוצאת את עצמי מול השלט של הפאב ולידו שלט שמורה שהכניסה מסביב. באופן כללי, אין לי בעיה עם כניסה מסביב, רק שהשד יודע מה זה ה'מסביב' הזה! מצאתי את עצמי בין מכסחות דשא, דלתות לא ברורות, כמעט נכנסתי לבית של מישהו בטעות דרך מעבר מסתורי לתוך מבנה, שנראה כמו מבוך. הקיצר, שנייה לפני שחזרתי על עקבותיי, בסוף המבוך, נגלה לפני הפאב: חצר גדולה בעלת מראה כפרי ופשוט ובפנים בר פנימי, קטן ומאוד מצומצם.
המקום היה ריק. כהרגלי הגעתי לפני שעת הפתיחה והצוות היה נחמד מאוד והזמין אותי פנימה. התיישבתי על הבר. היה להם ברור שהגעתי מאזור מרוחק ונידח ואולי טעיתי בדרך ומיד שאלו אותי מהיכן הגעתי. "תל-אביב", עניתי. לתשובה הזאת הם לא ציפו. אם רק הייתי מצלמת את הבעת הפנים ההמומה שלהם. הברמן התאושש ראשון: "מה נגמרו הפאבים בתל-אביב, שהגעת ליהוד? את רצינית?". תוך שניות עודכנתי במבצעים, בהופעות, בתפריט ומה לא... ובדרך אגב, אמר לי הברמן "שליש בירה מהחבית עד שעה 22:00, 7 ₪". "כמה?". "שבע". "מה שבע?". "מה כמה?". עפים פה על הדאחקה הזאת.
מגוון הבירות מהחבית קטן יחסית וכולל טובורג, קרלסברג, קסטיל רוז', בירת הבית לאגר בהיר ובירת הבית חיטה. כיוון שהייתי הבליינית הראשונה באותו הערב, ראיתי שהברמן מוציא כמות מסוימת של בירה ששכבה בלילה בצנרת, אך הרחה ולגימה ראשונה מיד מגלה לי שהכמות שהוצאה מהצנרת לא היתה מספקת. כל הבירות נמזגות לכוס שליש גינס והמזיגה לא משאירה מקום ראוי לקצף שמתפוגג מהר. בכיור יש מתקן ייעודי לשטיפת כוסות ואכן הכוסות נקיות מאוד. אחרי 3 שלישים רציתי ללכת. לא הייתי צריכה הרבה זמן כדי לסכם את החשבון, אבל הרגשתי לא נעים אז הזמנתי עוד שליש. אגב, את אלה ששותים 'מרדסו' מבקבוק לא פגשתי. אז מה היה לנו שם?
מזיגה: עמדת המזיגה פשוטה ונקיה וכוללת מספר לא גדול של ברזים: טובורג, קרלסברג, קסטיל רוז', בירת הבית אנדמאן לאגר בהיר, בירת הבית אנדמאן בלו (חיטה). המזיגה עצמה בסך-הכל סבירה, למעט העובדה שאין מספיק מקום ראוי לקצף, שמתפוגג מהר.
הגשה: הבירות אינן מוגשות בכוסות ממותגות (למעט הקסטיל) וכולן נמזגות בכוס גינס. הבירות שאינן נמזגות במסגרת המבצע מוגשות בכוס פיינט ולא ברורה בה הכמות. הכוסות נקיות ללא דופי. בבר קיים מתקן ייעודי לשטיפת כוסות והדבר אכן בא לידי ביטוי. כל הכוסות הונחו על גבי תחתיות, אך כאלה שלא תואמות את הבירה.
איכות: ההתייחסות לאיכות הבירות נחלקת לשתיים: כאשר קיבלתי את הכוס הראשונה שנמזגה באותו ערב, קיבלתי בירה מחומצנת עם ריח מעופש. הברמן אמנם הוציא כמות מסוימת של בירה ששכבה בלילה בצנרת, אך גם כשעושים זאת צריך להבין את הסיבה ולקחת בחשבון את אורך הצנרת. לא אחת אני נתקלת בתופעה הזאת ובחוסר הרצון "לבזבז" הרבה בירה. יש דרכים לפתור את הבעיה צריך רק להבין שהיא קיימת ולהתייעץ עם אנשי מקצוע. בשלבי המזיגה של סטלה יש שלב שנקרא "הקורבן", שמטרתו לזרוק את הבירה הלא איכותית שנשארה במערכת מהמזיגה הקודמת. חבל שבפאבים אצלנו הקורבן הוא הלקוח ש"זוכה" בכוס הראשונה. כוס הבירה השנייה כבר היתה טובה וטעימה.
טעימות: המקום אינו מציע צלוחית בוטנים או חמוצים לנשנש ליד הבירה על חשבון הבית. האוכל במקום לא מתחכם, אך מגוון למדי ומשמש מלווה טוב לבירה, כשבסך הכל כל אחד יכול למצוא לעצמו מה לאכול, לרבות צמחונים.
חוויה: אנדמאן הוא פאב שכונתי, פשוט ונחמד. האווירה במקום כפרית, כזאת שמנתקת את הבליין מתלאות היום ומעניקה לו כמה שעות של ניקוי ראש. בהחלט מקום שאפשר לקפוץ אליו עם טריינינג, כשלא מתחשק להתלבש יפה. מגוון מבצעי 1 + 1 לשתייה ואוכל. וממוצ"ש עד שלישי בין השעות 20:00-22:00 מציעים בירה מחבית ב-7 ₪.
ציון סופי: אנדמאן הוא מקום נחמד ומיוחד והשרות המוענק במקום אדיב וחביב, אבל ישנן חריקות באיכות המזיגה וגם עניין הכמות שנמזגת מעיב על החוויה, ולכן 'אנדמאן' אינו ראוי לקבל את תו המזיגה של סנהדרינק. נשמח לגלות בביקורנו הבא במקום שהחריקות הנ"ל טופלו, ובמידה וכן - נשמח להעניק ל'אנדמאן' את תו המזיגה.
אנדמאן. דרך העצמאות 8, יהוד