הערכת מזיגת בירה: ג'ק והאפונים

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'ג'ק והאפונים' בחיפה…

בר רוק. ברמנית גרועה. בר מעץ עם ריח ישן. שירות שלא ממש קיים, אבל כאילו בקטע טוב. בקטע של לא להידחף. היא נוכחת, אבל לא ממש נמצאת. אני יודע שהיא תמזוג לי משהו כשאבקש ממנה, למרות שהיא בכלל מנהלת שיחה ערה עם מלצרית שיושבת על הבר. או שאולי זאת לקוחה.

למקום יש בהחלט פוטנציאל לבילוי של לילה משכר. הבירה, לעומת זאת, היא המפלה הגדולה... (צלם: דוד הירשפלד)

המקום בהחלט פוטנציאלי לבילוי של לילה משכר, אבל הבירה היא המפלה הגדולה שלו... (צלם: דוד הירשפלד) דקלום מהיר של הבירות מהחבית. טעימה של משהו לא טעים. "שליש גולדסטאר מסוננת בבקשה", ביקשתי ממנה. היא הפסיקה את השיחה עם ההיא על הבר ואפילו לא חייכה. הבירה הגיעה מהר אבל לא היתה אופטימלית. הקצף נעלם מהר מדי. למעשה ממש תוך כדי הצילום. לבירה טעם טיפה מתכתי ומאוד סבוני, מה שמצביע על כך שהכוס לא נשטפה כראוי, אבל לעומת זאת כן עברה סיבון – שזאת כבר מחשבה משמחת. הבר עצמו נחשב לאגדה עבור תושבי המקום וזה משמח להיכנס למקום שמרגיש כמו מרכז של בליינים רבים. אז מה היה לנו כאן?

מזיגה: הבירה נמזגה כולה בזווית של כמעט תשעים מעלות וראש הקצף נמזג במזיגה הראשונית. הבירות האחרות נמזגות באותו חוסר תשומת-לב, אבל ממש לא נראה שלמישהו אכפת כאן יותר מדי.

הגשה: הבירה שנמזגה עבורי הוגשה בכוס ממותגת ועל גבי תחתית, וכך גם כל שאר הבירות שראיתי במקום.

איכות: הבירה שהוגשה לי לא הרגישה כמו שבירה טרייה צריכה להיות, בעיקר בגלל הטעם המתכתי. יש שאריות של סבון בכוס והריח לא נעים למשתמש, אבל הבירה כן קרה ומוגזת, מה שאומר שחוסר האכפתיות הוא כלפי שלבי המזיגה והציוד.

טעימות: עם הבירה הוגשה לי צלוחית של זיתים טעימים על חשבון הבית, אבל לא הוצע לי תפריט.

חוויה: למרות הבירה הבעייתית, החוויה במקום היא של בר שכונתי כמו בכל מקום אחר בעולם. זאת חוויה שגורמת לאנשים כמוני לרצות לחזור לכאן ולהיות חלק מהקהל הקבוע, אם רק יטפלו בנושא הבירה.

ציון סופי: המקום אינו מומלץ סנהדרינק. כן, המקום כיפי והתחושה היא שלמקום יש בהחלט פוטנציאל לבילוי של לילה משכר, אבל הבירה, לעומת זאת, היא המפלה הגדולה שלו. היא שהורסת את כל המכלול הכל-כך נכון לבר שכונתי שכזה. ג'ק והאפונים. יפו 35, חיפה