יש מקומות שפשוט מתאימים ל"גינס סטייט אוף מיינד". ה-RESTART ביד חרוצים מוכיח שמזרח ומערב דווקא יכולים להיפגש על כוס גינס...
ניר קיפניסמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יש מקומות שפשוט מתאימים ל"גינס סטייט אוף מיינד". ה-RESTART ביד חרוצים מוכיח שמזרח ומערב דווקא יכולים להיפגש על כוס גינס...
את 'הרץ' היקר אנחנו מכירים כבר שנים. בעצם – מי לא מכיר אותו? אין מי שאוהב לשתות ולא מכיר את האיש והאש שבקצה הסיגר, את חיבתו למקומות שבהם אפשר לשבת ולעשן אותו בנחת, לצד בלנטיין בכוס גבוהה: מהמרפסת בטורקיז ועד לבר של ה"קופי-בר", מ"החמארה" של "רפאל" ועד לחמארה האורגינלית של מתי לנדשטיין...
גינס היא אולי בירה של גברים קשוחים, אבל בנשמתה היא דוגמנית אירית שברירית. רוצה לומר: קל מאוד לדפוק אותה... "גינס היא אולי בירה של גברים קשוחים, אבל בנשמתה היא דוגמנית אירית שברירית. כלומר: קל מאוד לדפוק אותה..."
אי-שם באזור החגים, הוא שילב כמה אהבות גדולות שלו ופתח מקום לבנו: בר-סיגרים עם יופי של שתייה, אוכל שעליו מופקד בבר הידוע יותר בעיר כ"הדוד של רפי כהן, זה שהמציא את הממולאים" ואווירה שמזגזגת בין היום לפעם. קפצנו לביקור ראשון בימי ההרצה, רגע לפני הפתיחה הרשמית ונותרנו עם טעם של עוד: גם מפני שהיה לא רע בכלל, אבל בעיקר מפני שבביקור הראשון שלנו חבית הגינס עדיין לא היתה מחוברת. אז ניצלנו צהריים ישראלי שהתנהג כמו לונדוני: אפור וגשום וקפצנו לגינס.
בואו ניתן לפיינט לגלוש אל תוך עצמו, כמנהגו של הזהב האירי השחור הזה ונדבר קצת על האוכל: גולש – מאכל הונגרי במקור שקיבל כאן טוויסט צפון-אפריקאי, שתי מנות ממולאים וקציצות דגים – שקדמו להם סלט חצילים מלא בשום וכבד קצוץ אוורירי – אחת העסקיות הכי טובות שיצא לנו לטעום לאחרונה (אם כי מומלץ לברר את שעות הפעילות, שכן, לפחות עד לרגע זה, לא ברור אם תמשכנה העסקיות או שהמקום ייפתח רק בשעות אחר-הצהרים), אבל היי – אנחנו כאן בשביל הבירה!
גינס היא אולי בירה של גברים קשוחים, אבל בנשמתה היא דוגמנית אירית שברירית (מתוך היכרות עם נשות אירלנד השמחות, אך הלא מאוד מצודדות – יש מצב שהיא הסופר-מודל היחידה באירלנד...), רוצה לומר: קל מאוד לדפוק אותה – ורק כדי שהמשפט האחרון לא יובן מחוץ לקונטקסט, אני מתכוון לעובדה שטיפול ומזיגה לא נכונים יכולים לקלקל כהוגן את מה שהוא לא כנראה – אלא לבטח – הבירה הטובה בעולם.
לשמחתנו ב-RESTART נתנו לה כבוד: הבירות שקיבלנו היו בטמפרטורה הנכונה – כלומר קרות – אבל לא קרות מאוד (משהו שעד כה ראיתי מתבצע רק אצל קלמן מיידלר ב"קלמנ'ס" בחיפה – ואולי זה לא מקרה, שכן גם הרץ הוא יליד חיפה), עם ראש קצף טוב מאוד וטעם שאליו התכוונו אנשי המבשלה בדאבלין.
הקהל של המקום, לפחות בשעות המוקדמות, הוא קהל מבוגר ואמיד יחסית: אנשים שיודעים בדיוק מה הם אוהבים לאכול ולשתות – ולא יכולים בלי לעשן משהו ליד הדרינק. חובבי הסיגרים לא חייבים להביא כיבוד מהאספקה הפרטית שלהם, שכן מבחר הסיגרים שמחזיק המקום מאחורי דלתות הזכוכית של היומידור, לא היה מבייש את הדיוטי-פרי.
למרות שנגמלנו כבר לפני שנים, תמיד נחמד למצוא גם בתל-אביב בר-סיגרים כמו בכל עיר גדולה בעולם, ומה שחשוב יותר מבחינתנו – עוד מקום שמוזג גינס כהלכתה ומאפשר להיכנס אליו בשעה מוקדמת של יום גשם, ללגום מהקרם דה לה קרם הזה ולחלום – למרות התיבול הים-תיכוני הטעים שהבר מעניק לאוכל שיוצא כאן מהמטבח – שאנחנו לפחות חמש שעות טיסה מערבה מכאן.
RESTART. יד חרוצים 14 תל-אביב, 03-5689191
