סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'אמריקה' בתל-אביב…
דוד הירשפלדמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'אמריקה' בתל-אביב…
שני סוגים של סן-מיגל. מלפפון חמוץ שהמציא את עצמו. המבורגר שמצדיק את עצמו ואחד אלנבי. כל זה יכול אולי להתרחש במציאות תחת קורת-גג אחת, אבל רק באמריקה. אני זוכר כילד את הניסיון הראשון להביא את הדיינר האמריקאי לישראל. את המקום עם תאי הישיבה, ההמבורגר והג'וקבוקס. את הגלידה האמריקאית הראשונה שלי. וכמובן - את הבירה הראשונה שלי.
בעצם כל הפרמטרים מושלמים ויש גם המבורגר אחד שירד מהשמיים והתחבר לשלוק האלוהי... (צלם דוד הירשפלד) כל הפרמטרים באמריקה מושלמים ויש גם המבורגר אחד שירד מהשמיים והתחבר לשלוק האלוהי... (צלם דוד הירשפלד)
"אם אתה דורס בנאדם באלנבי שחצה באור אדום, זה בסדר. החוקים פה אחרים. כאן זה טקסס". היה זה נהג מונית שהגה את המשפט שהצליח להסביר לי ברגע אחד את הרחוב הפלאי הזה כשעברתי לעבוד במרכז תל-אביב לפני כחמש שנים. "כאן באלנבי הכל יכול לקרות", אמרה לי פעם הברמנית בלוציפר.
אם נבחן לרגע את תרבות השתייה בארץ, נוכל לשים לב לתופעה מוזרה: במקומות רבים מקפידים על מזיגת יין נכונה וטקסית, משקיעים המון תשומת לב בנראות של קוקטיילים, אבל כשמדובר בבירה, איכשהו תמיד נדמה שהיא נמזגת מעצמה ומוגשת ללקוח כבדרך אגב. בברים מקומיים ושכונתיים נדיר ביותר שתמצאו את הברמן הקלאסי, זה שיודע איך למזוג כל בירה לפי הסוג שלה, או איפה נמצא השסתום של מהירות המזיגה בברזי המרפי'ס לעומת הפאולנר. על ידע באלכוהול בסיסי באלכוהול אין בכלל על מה לדבר, אבל כנראה שבגלל שבירה נמזגת כל-כך הרבה, היא הופכת לפעולה אוטומטית וחסרת רגש.
בבתי-קפה לרוב יודעים למזוג נכון, אבל אצלם הבירה היא מוצר נדיר יותר מאלו הנמכרים בשוטף ועל-פי רוב היא שוחה בצנרת המקום כמה ימים טובים. במסעדות יוקרה לרוב אין ברז והבירה נמכרת בבקבוק. בירה בבקבוק היא מוצר שנתפס כיותר יוקרתי וכמובן שעל איכותו אי-אפשר עם המלצר.
אזור העבודה ב'אמריקה' נקי, הברז מדוגם, הכוס נקיה ועוברת קירור נוסף לפני המזיגה עם הברז של מגש הבירות (נדיר לראות אותו עובד בארצנו...). הכוס ממותגת נכון והתחתית תואמת ומופנית לכיוון הלקוח. הבירה טרייה, קרה, נעימה וקלה. בעצם כל הפרמטרים מושלמים ויש גם המבורגר אחד שירד מהשמיים והתחבר לשלוק האלוהי.
מצד אחד, די צפוי שבמקום שמציע תפריט יחסית מצומצם של המבורגרים ותוספות גם הבירה, כמו כל מנה אחרת, תהיה מושלמת. מצד שני, המקום הוא לא בר, לא חמארה וגם לא מסעדה אז למה? ככל הנראה הקפדנות המפורסמת של בעלי המקום היא התשובה לכך. לשניהם מקומות אחרים שידועים אף הם כמקומות מוקפדים, אבל אולי זאת גם העובדה שבירה היא אחד מהמשקאות המומלצים של המקום. לצד שתייה קלה לא מגוונת ומדף אלכוהול סטנדרטי לגמרי, מוצבים במקום שני ברזי בירה של סן-מיגל. ושניהם טובים. אז מה היה לנו כאן?
מזיגהמזיגה: המזיגה נעשית נכון ובשלבים, גם בזמן לחץ. הכוס עוברת פוליש ואז קירור מטמפרטורת החדר לטמפרטורה נמוכה יותר באמצעות ברז המים המחובר למגש הבירה. משם היא נמזגת בהטיה של 45 מעלות עד להשלמת ראש הקצף.
הגשההגשה:הבירה מוצעת בגדלים של שליש וחצי ומוגשת בכוסות ממותגות על-גבי תחתית ממותגת ותואמת, כאשר כל סימני ההיכר מופנים לכיוונו של לקוח.
איכותאיכות: הבירה נמזגת קרה וטרייה והיא מגיעה עם ראש קצף אחיד. הגיזוז אף הוא מושלם וללא טעמי לוואי של צנרת מלוכלכת או שאריות חומרים בכוסות.
טעימותטעימות: המקום לא מגיש טעימות על חשבון הבית ליד הבירה מאחר והוא דיינר, ואפילו אפשר להגדירו כ"בורגר ג'ויינט" אולטימטיבי. אם רק בבירה טובה חפצה נפשכם ונשנוש קל לצדה, חובה עליכם לטעום את החמוצים המטוגנים של המקום. הם פשוט היציאה החזקה של המאה.
חוויהחוויה:החוויה ב'אמריקה' מדויקת, טעימה ומרווה. הבירה טובה ומוגשת נהדר, הצוות מקצועי ובקיא בכל סל המוצרים המוצע במקום. האוכל טעים, מדויק ומוגש נכון. עיצוב המקום מאפשר לראות את אחת הפינות העמוסות של רחוב אלנבי על שלל סוגי הבילויים שהוא מציע - מה שנותן אווירה של מובלעת לא ישראלית באמצע החיים.
ציוןציון סופי: אמריקה הוא אחד המקומות המדוברים ביותר כרגע בעיר בזכות ההמבורגר שהתפרסם בין רגע - ולא סתם. נכון שלא על אוכל באנו לדבר כאן, אבל שמחנו לטעום ואפילו לאכול. הבירה נמזגת נכון ומוגשת ללקוח כשהיא מדויקת בצורה מכובדת ומכבדת שנותנת טיפה תקווה. אפילו גדי דבירי לא ימצא משהו רע לומר עליה.
