סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פרישמנס בתל-אביב…
דוד הירשפלדמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פרישמנס בתל-אביב…
שנת 2010 וזה הערב הראשון שלי בתל-אביב. כיף להיות תייר בתעשייה. יש מקומות שרק תיירים ואנשים חדשים מכירים. להם אין חוקים. הם יושבים איפה שהם רואים שפתוח ויש בירה. אין העדפה של ברמן וגם לא של המלצרית עם החיוך. יש מוזיקה שנתפסה בראש כנכונה וברז בירה שמתאים לאותו הרגע. אפשר לומר שזאת החשיפה הראשונה שלי לקיץ תל-אביבי.
הבירה שוב הגיעה בכוס מתאימה וקרה. ראש הקצף היה אחיד והבירה היתה מוגזת ונעימה... (צילומים: יח"צ, ערן לם) הבירה שוב הגיעה בכוס מתאימה וקרה. ראש הקצף היה אחיד והבירה היתה מוגזת ונעימה... (צילומים: יח"צ, ערן לם)
משמרת נגמרת. שאכטה. ים בלילה. לא שחייה, הליכה דרך המים מחוף הדולפינריום עד חוף פרישמן. החפצים שלי בתיק על הראש וגופי שקוע עד הצוואר. אם רטובים ממים אי-אפשר להזיע. הים שקט ורגוע.
השעה היא 01:30, יום ראשון, אין לי היכרות עם הסצנה אבל כמה מלצרים מהבר הולכים למקום עם שם מזמין בדיזנגוף. הבוקובסקי האגדי, ככל ברמן, בוקובסקי הוא אחד המשוררים שקראתי. המקום שחור ובקבוקי בושמיל'ס מעטרים את הקירות. זה הבר הראשון שאני מבלה בו כתושב תל-אביב והוא מפחיד אותי.
2015, הבוקובסקי שינה את פניו כבר פעמיים ורק עכשיו התגברתי על פחדיי וחזרתי לשם. היום המקום נקרא פרישמנס 39, בגלגול שבינו לבין הבוקובסקי קראו לו ברברה פריי. חמישי בערב זה זמן מסוכן בדיזנגוף. אנשים באים לכאן כדי להתפרק. "בשבילי רק שליש, וצ'ייסר קוניאק להתחיל את הלילה", הזמנתי מסתיו הברמנית היקרה. יפה, בהירה, נקייה, חייכנית וגבוהה, וגם הבירה היתה קרה.
קיץ, ואלו שבאו להיראות בסצנה השכונתית שלהם יושבים עכשיו בחוץ. בפנים על הבר יש שוק בשר טיפוסי ודייטים של אנשים קבועים. לידי יש חדר נוסף עם בר למעשנים. הם כולם בני השכונה. המלצרית מזהה את הפרצופים אליהם היא ניגשת והברמנית בחדר הקטן יודעת בדיוק מה למזוג למי.
אני לא מעשן, אבל חדרי עישון הם תמיד מקום שמעניין אותי לראות, שאריות מימים עתירי ניקוטין כנראה. חזרה לבר המרכזי ואז מחלחלת ההבנה שאם עוזבים כיסא כנראה כדאי לקשור אותו. הנוף כולו השתנה והבר קיבל פנים חדשות לגמרי. עכשיו הוא מאכלס שלוש פינות של בנות בפינה שלנו ושני זוגות גברים.
"שוב אותה קומבינציה, וחשבון בבקשה בשבילי. פיצה בשבילם", חייכתי תוך כדי שאני רואה את עתיד הערב אם אשאר במסיבה המתפתחת הזאת. הבירה שוב הגיעה בכוס מתאימה וקרה. ראש הקצף היה אחיד והבירה היתה מוגזת ונעימה. המקום מגיש את כל הבירות בכוסות ממותגות והברזים כולם גם הם נראים וממותגים. אז מה היה לנו כאן?
מזיגהמזיגה: טובה מאוד ומקצועית. גם בשעת לחץ לא רואים כמעט מזיגה מקבילה (כנראה בגלל שלעבוד עם כוסות סטלה ארטואה זה סיוט).
הגשההגשה:מצוינת. הדברים הקטנים היחידים שאני מצליח לקלוט הם הגשת טובורג בכוס קרלסברג וכדו', אבל תכל'ס - זאת אותה הכוס עם לוגו שונה.
איכותאיכות: הבירה מוגזת ומוגשת קרה עם ראשי קצף הולמים בכוסות נכונות.
טעימותטעימות: המקום לא מגיש נשנוש ליד הבירה וחבל. במקומות כאלו שמתחילים יציאה לבילוי כדאי להציע קצת דברים מלוחים לאזן את השתיינים.
חוויהחוויה:נהדרת ומדויקת. זה בדיוק מה שכתוב במילון ירושלים על בר תל-אביבי וזה עשוי טוב ונכון ובעיקר בחיוך.
ציוןציון סופי: מומלץ! לא רק בגלל הבירה, אלא בגלל הפשטות של המקום. אנשים שיודעים לארח בלי שום פלצנות יתרה. החלל נעים ואזור המזיגה שמור ונקי ומתפקד כראוי לבר. אולי לא הז'אנר שלי בברים, אבל בהחלט מוצלח.
