סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'בר-בורסה' ברמת-גן...
גדי דבירימעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'בר-בורסה' ברמת-גן...
ההיכרות הראשונה שלי עם אזור הבורסה ברמת-גן היתה אי-שם בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת (איזה תיאור מפוצץ...). זה היה אזור עסקי עם פעילות ענפה מסביב לשעון: בבוקר יהלומים, תעשייה זעירה ומוסכים, ועם רדת החשיכה התמקמו להן בפינות הרחוב נותנות השירותים המיוחדים שעד מהרה הביאות לשגשוג תעשיית מועדוני החברים ומועדוני הבריאות. ואז בבת אחת, החליט מי שהחליט להפסיק את החגיגה ו'לנקות' את הרחובות. כך הופסקה הפעילות הלילית באזור הבורסה ההומה והועתקה למקומות אחרים בגוש דן. שנים שהמקום סבל מהשם הרע שדבק בו בעבר, וכמעט שלא נמצאו בו מקומות בילוי לילי מהמיין סטרים.
המרפי'ז, למשל, הגיעה בכוס של גולדסטאר עם הנחיה של המלצר שלא לשתות עד שהקצף יתייצב בכוס... (צלם: גדי דבירי) "המרפי'ז הגיעה בכוס של גולדסטאר עם הנחיה של המלצר שלא לשתות עד שהקצף יתייצב בכוס..." (צילום: גדי דבירי)
עם השנים התכהה הזיכרון והמקום הפך למרכז עסקים לגיטימי שוקק חיים. בורסת היהלומים, משרדי נסיעות, חברות היי-טק וסטארט-אפ, שגרירויות, משרדי עורכי-דין ועוד עסקים המושכים למקום עובדים צעירים רבים. במסגרת ההתחדשות של המתחם נפתחו במקום מסעדות, מזללות וחנויות לשירות אותם עובדים. כחלק מהעסקים שנפתחו היו גם מספר לא קטן של חנויות משקאות: חינאווי, סיטי סיגאר, וינו, ברשת, בזיל הזול ושר המשקאות. בהמשך החליטו החבר'ה ב'שר המשקאות' לקחת את הנושא צעד אחד קדימה – כלומר, לא רק למכור משקאות בבקבוקים לקחת הביתה, אלא גם לפתוח כמה חביות לצריכה במקום. וכך נולד לו ה'בר-בורסה'.
עמדת מזיגה לא גדולה, מספר שולחנות גבוהים על המדרכה בסמוך לחנות – והנה, יש איפה לשבת ולשתות. נכון, חייבים להודות שקצת מוזר לשבת באמצע הרחוב ולשתות, אבל כיוון שמדובר באזור שהוא הומה יותר ביום מאשר בלילה, אין תנועה רבה של עוברים ושבים שמסתכלים לכם לתוך כוס הבירה. זה אולי לא שיא הנוחות לזקנים כמוני, אבל למי שרוחו צעירה ורוצה לבוא לשתות כוס בירה נטו, בלי כל הפוזה מסביב, זה בהחלט נחמד.
בסיום יום העסקים אפשר לפגוש במקום את פליטי המשרדים מסביב יושבים לכוס בירה של סוף היום, ובערב בעיקר חבר'ה צעירים שבאו לשתות כוס בירה באווירה קלילה ולא מחייבת. בימי שישי אפילו עורכים במקום קבלת שבת בסגנון יווני. בברזים מבחר בסיסי מבית מדרשה של טמפו: גולדסטאר אנפילטרד, פאולנר ומרפי'ז עם חיזוקים של בירות מיוחדות נוספות, ובסך הכל כשישה ברזים. אז מה היה לנו כאן?
מזיגהמזיגה: עמדת המזיגה נקייה והמזיגה נעשית כראוי. את המרפי'ז מזגו במשיכה אחת, ללא המתנה, כך שלשולחן הגיעה כוס עדיין "עובדת".
הגשההגשה:הכוסות נקיות, אך הן מוגשות על תחתיות שאינן תואמות לבירה שבכוס. המרפי'ז, למשל, הגיעה בכוס של גולדסטאר עם הנחיה של המלצר שלא לשתות עד שהקצף יתייצב בכוס.
איכותאיכות: כל הבירות שהזמנו היו טריות, קרות ומוגזות כראוי.
טעימותטעימות: בתפריט אפשר למצוא מגוון של מנות קטנות שילכו טוב ליד הבירה וגם מנות קצת רציניות יותר לרעבים. אל תצפו למצוא כאן אוכל גורמה, אבל אוכל טעים ליד הבירה בהחלט אפשר למצוא כאן.
חוויהחוויה:אווירת רחוב מאוד משוחררת, או - אם תרצו - ההרגשה היא כאילו אתם על חוף הים, רק בלי הים.
ציוןציון סופי: זהו מקום למי שרוצה לשבת עם חברים על כוס בירה נטו, מקום פשוט ולא יומרני, עם מחירים נוחים. למרות החריקה הקטנה של כוס המרפי'ז הלא ממותגת, איכות המזיגה עומדת בסטנדרטים המקובלים והבר-בורסה של שר המשקאות ברמת-גן ראוי לקבל את תו המזיגה של סנהדרינק.
