סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: "שופלנד-ברחוב" בתל-אביב…
קרן מ.קמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: "שופלנד-ברחוב" בתל-אביב…
בעשור וטיפה שאנחנו גרים בשכונה, רחוב יהודה המכבי הפך ממרכז שליבתו עסקים קטנים, למדרכות שמארחות עסקים משמימים בזיכיון - כאלה שאפשר למצוא גם ברחובות מרכזיים יותר בעיר, או אפילו בקניון. ה'ברחוב' הוא מהמוהיקנים האחרונים בשכונה.
שילוב של מבחר והקפדה של בר בלגי, אינטימיות של פאב קיבוצי ופמיליאריות של ביץ' בר... (צילומים: קרן מ.ק) שילוב של מבחר והקפדה של בר בלגי, אינטימיות של פאב קיבוצי ופמיליאריות של ביץ' בר. שופלנד(צילומים: קרן מ.ק)
אמנם חלקת הנדל"ן הקטנה שממוקמת בין מכון פדיקור-מניקור שבעבר היה חנות לכותנות ולבני נשים של פעם, לבין חנות פרחים שפורחת על חורבות חנות צעצועים שצלופן צהוב על חלון הראווה לא הצליח להגן עליה מפני השמש ומפני שינוי מרקם האוכלוסייה בשכונה אירחה בעבר חומוסיה, דוכן מיצים ואולי עוד משהו באותו עשור וטיפה, אבל כבר כ-8 שנים שהמקום משמש כבר, ובערך 6 מתוכן פועל כבר בשם שופלנד ברחוב.
שופלנד על שום מה? על שום הברזים של מבשלת אשוף הבלגית, הידועה בזכות אייקון הגמד המעטר את תוצריה. בתחילת הדרך, היו במקום 3 ברזים של אשוף: לה שוף ומקשוף תמיד, הובלון או נייס שוף בהתאם לעונה, ובקבוקי טובורג וגולדסטאר להמונים.
שופלנד-ברחוב - אווירה - צילום קרן מ.ק.jpg"ברחוב" על שום מה? אה, זאת הלחמה של "בר" ו"רחוב" – יש בערך שני כיסאות בר בתוך המקום ומוקד ההתרחשות הוא על המדרכה. מאז הפעם האחרונה בה ישבנו שם, המבחר השתנה, והיום יש שם כ-10 ברזים, עם דגש על בירות בלגיות, עם מלכה כשחקנית חיזוק לחובבי הבוטיק הישראלי וטובורג וחיטה גרמנית (תיכף נגיע לזה) לקהל הטיפה שמרני יותר. זה בר שכונתי אמיתי, רב-גילאי, עם קהל שמפוצץ את המקום כשמקרינים משחקי כדורגל על המסך הגדול בערב.
סבב השתייה התחיל במלצרית שהגישה צ'ייסר בירה – חצי שניט של טריפל קרמליט – ולחיים. הזמנתי לה שוף, בלגית חזקה וזהובה בת 8% אלכוהול, והחשאי הזמין ויינשטפן ויטוס, וייצנבוק עם 7.7% אלכוהול, עם טעמים מעט טרופיים והרבה לתת, שלא נמזגת בהרבה מקומות. אחר-כך עברנו למלכה בהירה ולמקשוף - אייל בלגי כהה, גם הוא עם 8% אלכוהול. אז מה היה לנו כאן?
מזיגהמזיגה: עמדת המזיגה נקייה. ישבנו בחוץ על כיסאות בגובה סטנדרטי, וככל שהצלחנו למתוח את הצוואר, המזיגה היתה בסדר גמור: הטיה נכונה של הכוסות ויישור בזמן, דבר שבא לידי ביטוי בהגשה.
הגשההגשה:הבירה לא חיכתה לאף אחד, והוגשה לשולחן מיד, בשני הסבבים. הבירות מוגשות בכוסות נקיות, ממותגות ומתאימות, ובגודל אמיתי: 330, 500 מ"ל וכוסות מיני – 200 בנות מ"ל - אם אינני טועה, שלדברי יותם, הבעלים, זוהי מידה שאהובה על הלקוחות הקבועים, ששותים לאט, ולא אוהבים שהבירה מתחממת. הבלגיות הוגשו בטוליפ, מלכה בטאמבלר של מלכה, ויינשטפן ויטוס בכוס חיטה של ויינשטפן רגילה. לויטוס אמנם יש כוס משלה – גביע עם רגל, אבל לא נתקטנן, כי כוס החיטה עובדת יפה. לא קיבלנו תחתיות, וחבל. פעם היו.
איכותאיכות: בסופו של דבר, תכולת הכוס היא החשובה כאן, וכל עניין המזיגה וההגשה בא לידי ביטוי בבירה עצמה. לבירות שיוצאות מהברזים בשופלנד יש ראש קצף יציב, הן קרות בדיוק במידה, מוגזות כראוי והן טריות וטעימות, ללא טעמי לוואי שמקורם באכסון לא נכון, בחביות שעומדות סתם או בחוסר הקפדה על ניקיון.
טעימותטעימות:כשמתיישבים מקבלים מסטינג קטן עם פופקורן, שמתמלא כשהפנכה מתרוקנת. התפריט הצנוע כולל נשנושי בר סטנדרטיים, קלים ככבדים, וגם מנות שניצל-צ'יפס שמתאימות לילדים. פיצה לצמחונים, אדממה, סלט וכאמור צ'יפס לטבעונים. תכל'ס, מתאים לבירה ופחות מדכא משאר האופציות בבלוק.
חוויהחוויה:התיאור שהכי קולע למהות של ה"ברחוב" הוא שילוב של מבחר והקפדה של בר בלגי, אינטימיות של פאב קיבוצי ופמיליאריות של ביץ' בר. למרות ההחלטה להרחיב מגוון, הקו הישן של מקום שמתמחה בבירות בלגיות נשמר, וזה נחמד ולא סטנדרטי, במיוחד בבר שכונתי. היעדרו של סטאוט או פורטר מהתפריט דווקא לא צורם כל-כך, כי יש מספיק בירות כדי לכסות על כך.
ציוןציון סופי: המלצרית רחוקה מלהיות בירגיקית, אבל כשביקשתי שוף הובלון, שהיה חסר בחבית, היא ידעה לספר על הבירות האחרות של המבשלה. יותם, הבעלים, קצת נרתע מקבלת תו המזיגה, כי הוא חושש שזה יביא קהל שהמקום לא רוצה או לא יכול להכיל ויאבד מהשכונתיות שלו. נראה לי שהוא יתמודד.
