סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'מרלה סינגר' בפתח-תקווה…
"בר הבירה הטוב ביותר". מקום שהוקם "במטרה לקדש את מסורת האוכל והבירה האירופית". "מרלה סינגר... מוציאה את עובדיה אחת לתקופה להשתלמויות בבלגיה... וזאת במטרה לתת את חווית הבירה הטובה והביתית ביותר" - כל זה מתוך אתר האינטרנט של המקום ואם בזה מתהדר ה'מרלה סינגר', אז אנחנו חייבים לפקוד אותו. כנראה שזה מקום בשבילנו... קצף, רבותי, וכדאי להפנים את זה, הוא בונוס הכרחי במזיגה נכונה ואינו נחשב לחלק מנפח הבירה... (צלם: גדי דבירי) ה'מרלה סינגר' ממוקם באזור ההיי-טק של פתח-תקווה, אזור שהתפתח מאוד בשנים האחרונות והוקמו בו לא מעט מקומות בילוי שלא מביישים את מרכזי הבילוי של תל-אביב. המקום מעוצב בהשראה אירופאית – אנגלית, האווירה במקום שמחה מאוד, המוזיקה מתנגנת בווליום שמאפשר שיחה והתאורה לא ממש עמומה, כך שגם זקנים כמונו יכולים לקרוא את התפריט מבלי להסתייע בפנס של הטלפון הנייד. את מרכזו של המקום תופס בר גדול יחסית עם סוללה מרשימה של כ-30 ברזי בירה. מתחם אחד מורכב משולחנות גבוהים ומתחם שני מספות ושרפרפים לישיבה נמוכה יחסית. המקום גדול מאוד ומאפשר גם ישיבה בחוץ בימים קצת יותר חמים. עד כאן הכל היה נראה מבטיח, ונראה היה שהערב הולך להיות מהנה ומוצלח, רק שמכאן ואילך החלה ההתדרדרות: א. אם מוזגים לכם את הבירה כשפיית ברז המזיגה שקועה בתוך הבירה שבכוס – דיינו. ב. אם מגישים לכם את הבירה עם תחתית לא תואמת – דיינו. ג. אם הכוסות לא ממותגות – דיינו. ד. אם מוזגים לכם את כל סוגי הבירה לאותו סוג כוס – דיינו. ה. אם הכוסות לא ממש נקיות ובועות הגז שבבירה נתקעות על דפנות הכוס – דיינו. ו. אם הגינס שהוזמנה עברה כבר מזמן את השיא והיתה כבר קצת חמוצה – דיינו. ז. אם על אחת הכוסות נשאר סימן של ליפסטיק מהלקוח או הלקוחה הקודמים ששתו בה – נו, דיינו. ח. אם מובטחת לכם כוס של 410 מ"ל, אבל בפועל בעצם קיבלתם כוס שכדי להכיל 410 מ"ל בירה, הקצף של הבירה צריך להיות תלוי באוויר – גם דיינו. אבל כשכל זה קורה בערב אחד ובמקום אחד שמתיימר להיות כל מה שציטטתי בפתיח, זה כבר מעצבן. אז מה היה לנו שם? מזיגה: עמדת המזיגה נקיה ומרשימה, אך את הבירה מזגו כאשר פיית המזיגה היתה שקועה בתוך הנוזל - שאריות בירה שנשארות על צדה החיצוני של הפייה מהוות כר פורה להתפתחות חיידקים שיעברו אחר-כך לבירה הבאה. הגינס נמזגה כשהכוס במצב מאונך, הפסקה של כשתי דקות עד שהמוזגת תתפנה מעיסוקיה האחרים, ואז השלמת המזיגה – לא ממש כפי שצריך למזוג גינס. הרעה החולה של רבים מהפאבים בישראל חזרה גם כאן, הכוסות לא ממש נקיות ובועות הגז נדבקות לדפנות, אבל כאן הגדילו לעשות ואחת הכוסות אף היתה מרוחה בסימני ליפסטיק. כל סוגי הבירה מוגשים באותו סוג כוס לא ממותגת - לא משנה אם מדובר בלאגר, בירת חיטה, בירה בלגית או גינס. לא סתם לכל סוג של בירה אמורה להיות מותאמת צורת כוס משלו, זאת על-מנת לקבל את מירב האיכויות של הבירה. ואם אכן יוצאים עובדי המקום להשתלמויות בבלגיה, הרי ברור שהם לא מיישמים את מה שלמדו שם. למעט הגינס שכבר עברה את השיא והיתה על סף קלקול, והקצף של הפילזנר שנראה לאחר סיום שליש כוס ממש זוועה, כל שאר הבירות שדגמנו היו טריות וטובות. טעימות: התפריט מגוון מאוד והמנות יפות ומשביעות אבל עשו טובה, עבור מנה שנקראת 'נקניקיות באיירן' אל תגישו נקניקיות צ'וריסוס. צ'וריסוס הן נקניקיות דרום-אמריקאיות ולא בוואריות, אפילו אם הן מוגשות מעל כרוב כבוש מבושל בבירה. כלקוח, הרשו לי פה להפריד בין שני דברים: אווירה וחוויה. האווירה מאוד נחמדה ומזמינה כאשר בהחלט ניכר שנעשה מאמץ בכיוון, אבל אין אפשרות להתעלם מכך כי כלקוח החוויה היא גרועה. המלצרים טורחים לציין, מיוזמתם, שנפח כוסות הבירה הוא 410 מ"ל (ונציין שמחיר הבירה בתפריט הוא בהתאם). בדקנו את קיבולת הכוס עם בקבוק 330 מ"ל של בירה דובל, המזיגה היתה בדיוק כמו שצריך, בירה וקצף במידה, שמילאו את כל נפח הכוס. כלומר, בכוס יכנסו 410 מ"ל רק אם נוותר לגמרי על הקצף ונמזוג את הנוזל עד שפתי הכוס – וקצף, רבותי, הוא בונוס הכרחי במזיגה נכונה ואינו נחשב לחלק מנפח הבירה, כפי שתיראו בכל כוסות הבירה התקניות. אם כך, הרי אין לנו אלא להרגיש שמישהו, בלשון המעטה, מזלזל באינטליגנציה שלנו כלקוחות וכדאי שיקרא את חוק המידות והמשקלות הישראלי, בפן החוקי ואת המדריכים השונים למזיגת בירה, בפן המקצועי. ציון סופי: מקום שמקדש את מסורת הבירה האירופית, ממש אין פה. התהדרות בתואר "בר הבירה הטוב ביותר", על שום מה?! איכות המזיגה, כפי שאני נתקלתי בה במקום, אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים ומן הראוי שאנשי המקום יתקנו את הריג'קטים בהקדם. במצב הנוכחי ה'מרלה סינגר' אינו ראוי לקבל את תו המזיגה של סנהדרינק. עם זאת נשוב לבדוק את המקום ונשמח לדווח שמישהו שם לקח את הנושא לתשומת לבו. מרלה סינגר. שחם 32, פתח-תקווה