הערכת מזיגת בירה: שמוזי

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'שמוזי' בנתב"ג…

באחד השירים, שאני יותר אוהב, שר מאיר אריאל את שורת המחץ: "ז'ה טאם איי לאב יו טרמינל". וביננו, מי לא אוהב את הטרמינל בנתב"ג? זו דרך טובה לעזוב את סיר הלחץ שלנו ולהירגע קצת. ברגע שאנחנו עוברים את ביקורת הדרכונים, זהו, אנחנו בחו"ל. ובחו"ל מתנהגים כמו בחו"ל, אפילו אם זה אומר כוס בירה בחמש בבוקר בשדה-התעופה.

נכון, זה נשמע קצת מוזר, אבל מאז הפעם הראשונה ההיא בבריסל, זה כבר נראה לי די נורמלי. נחתנו בחמש בבוקר והדבר היחידי שהיה פתוח בשדה כדי להעביר בו את הזמן עד שנקבל את הרכב ששכרנו, היה הפאב, אז בדחילו ורחימו הזמנו בירה. הרגשנו ממש משוגעים ופורקי עול ופזלנו לצדדים כדי לראות איך מגיבים שאר האנשים. להפתעתנו קלטנו שכולם, אבל כולם, שותים בירה, כך שממש לא היינו כאלה מיוחדים. מאז, בכל שדה-תעופה שאני עובר בו אני מחפש את הפאב כדי ללגום איזו בירה טובה לפני הטיסה, בלי רגשות אשם.

עד לא מזמן קופח נמל התעופה בן גוריון בתחום זה, אך בשלהי 2012, בקול תרועה רמה, נפתח בנתב"ג, בהשקעה של כ-4 מיליון שקלים, כפי שפורסם, ה'שמוזי' – פאב-בר יין בסטנדרט בינלאומי, כמקובל בנמלי-תעופה מובילים בעולם, בהם פאבים הם חלק מהיצע השירותים לנוסעים.

עושה רושם שהאוריינטציה של ה'שמוזי' היא יותר יין. מבחינת הבירה, מציע השמוזי מבחר בסיסי אך ממצה של בירות מחבית: הייניקן, גולדסטאר ופאולנר. ומבקבוק, אפשר למצוא, בין היתר, את הדנסינג קאמל, הישראלית (כל הכבוד על הפרגון).

אז לפני הטיסה התיישבתי לאיזו הייניקן קטנה והאמת, מזל שהיא היתה קטנה, כי המחיר שגובים עליה כאן הוא כמעט כמו מחירו של ליטר בכל מקום אחר. מעניין איזו תכנית חיסכון צריכים לשבור בשביל כוס של חצי? אבל, מן הראוי להיות הוגנים ולהסביר ששכר הדירה שדורשת רשות שדות-התעופה הוא כל-כך גבוה כך שאין ממש ברירה אחרת.

אז מה היה לנו כאן?

הגשה: הבירה הוגשה על-גבי תחתית ממותגת תואמת. הכוס היתה נקייה אך לא ממותגת, אם כי לא ממש צורת הכוס שהכי מתאימה לסגנון, אלא כוס בירה גנרית.

איכות: הבירה היתה טובה, טרייה וקרה. אין לי נתונים על כמות הבירה שנמזגת במקום, ועושה רושם שלא יותר מדי, אבל זה יפה שהבירה היתה טרייה.

טעימות: הצחקתם, לא נראה לי שזה המקום לפינוק קטן ליד הבירה. מבחינת התפריט, הוא מורכב ממנות קטנות ליד האלכוהול.

חוויה: וואו, קצת מסובך. מצד אחד, זה לא מקום שבאים להעביר בו ערב וצריך שתהיה אווירת פאב, משום שבסך הכל מדובר בכוס בירה מהירה לפני הטיסה. מצד שני, ההרגשה היא כאילו מישהו ביקש שיהיה מקום לשתות אלכוהול בשדה, אז הינה יש. המקום מתופעל על-ידי עובד אחד, נו טוב, בכל זאת השעה היתה חמש בבוקר ואולי זו העייפות, שלא ממש השרו אווירה מקצוענית, וחבל. אני רק יכול לקנא בשדות-תעופה אחרים באירופה, שכשנכנסים שם לפאב, זה מרגיש כמו הדבר האמיתי ומעבר לאווירה יש גם הקפדה על מזיגה וניקיון.

ציון סופי: מבחינת המזיגה, נו טוף, יצא להם בסדר: הכוס נקייה, אם כי לא ממותגת, והבירה טרייה, אם כי יקרה בטירוף, וגם התחתית היתה תואמת. אז אם נשים את כל השאר בצד ונתמקד רק בבירה, 'שמוזי' מקבל את תו המזיגה של סנהדרינק על תנאי. ולמה על תנאי? כי קשה היה לקבוע אם ההגשה הטובה של הבירה היתה במקרה, או שאכן זו התנהלות שחוזרת על עצמה. אז שימו לב שמוזים, בדצמבר נגיע לבדיקה נוספת לוודא שאכן יש התמדה.

מומלץ סנהדרינק!

שמוזי. מתחם הדיוטי פרי, נתב"ג