הערכת מזיגת בירה: ANATI ביסטרו

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: ANATI ביסטרו בגבעתיים…

ל-'ANATI ביסטרו' הגענו לגמרי במקרה אחרי דרמה משפחתית לגמרי שגרתית. הכל מתחיל בזה שאיכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי תקועה באמצע. את מערכת היחסים של המשפחה שלי עם אוכל אני יכולה להמשיל לסכסוך הישראלי פלסטינאי, בו אני משחקת את תפקיד האו"ם, כולל הנטייה לצד אחד. מצד אחד, אני חיה עם קרניבורים שאיני חולקת איתם את תאוות הבשרים, משום שסטייקים מדממים ופסטרמות מעופפות לא מדברים אלי בכלל. מהצד השני, נמצאים הטבעונים, אבל לנקר כל היום זירעונים בליווי ירקות זה יותר מדי קיצוני אפילו בשבילי.

אז עכשיו תנסו לדמיין כמה מורכב לארגן יציאה משפחתית לארוחה, בלי שייצא לכולם החשק רק מלנסות לבחור לאן. זה רוצה בשר, ההוא אוכל רק פלסטיק, זה רוצה לראות דם וההוא לא מרשה שחלב יגע לו בצלחת, זה לא אוכל פחמימות והשני חי רק מפחמימות. הקיצר, איףףףף - משגעים את ראבי. אז תסכימו איתי שבתוך כל זה חייב שיהיה איזה ברז בירה לשטוף את כל הדרמה הזו?

יש הכל לכולם

וכשהגיע הרגע והבטן קרקרה, זה התחיל: "בואו נשב פה", "אולי שם?", "כאן לא", "שמה עוד לא היינו", אז ניצלתי את הסמכות ההורית שלי ופשוט נכנסתי למקום הראשון שבו נתקלנו, מצדי שיאכלו את הפורמייקה של השולחן. ומה רבה היתה ההפתעה. כמו בקניות הספונטניות האלה שבלי כוונה קונים פריט שבסוף משתמשים בו בלי הפסקה. ANATI ביסטרו, מסתבר, הוא אחד כזה.

קיבלנו את התפריט ודבר ראשון קפץ לנו לעין הסימון הטבעוני שנח בטבעיות רבה לצד מבחר מנות בשריות. והלא יאומן קרה: כולם מצאו את עצמם, לכולם היה מה לאכול ובא לציון גואל. ואם כבר דיברנו על הצורך לשטוף את הדרמה, אז בהחלט היה במה, להפתעתנו מבחר ברזי הבירה שהציע המקום היה מגוון בהחלט מעבר לציפייה.

אז מה היה לנו שם?

מזיגה: עמדת מזיגה פשוטה ונקייה, עם מבחר יפה של בירה: טוכר לאגר, טוכר חיטה, ברבר כהה, קסטיל רוז', טובורג רד, אלכסנדר אמברה, ואלכסנדר בלונד. המזיגה נעשתה לפי כל הכללים: הטיית הכוס, פתיחת הברז ובניית ראש הקצף, והברמן אפילו הזרים בירה מהברז לפני המזיגה הראשונה, מה שבהחלט לא קורה, לצערי, בכל מקום.

הגשה: כל הבירות, ללא יוצא מן הכלל, נמזגו בכוסות ממותגות ורלוונטיות לסגנון. הכוסות אמנם היו מקוררות, אבל אפשר היה לעשות קצת יותר מאמץ באגף הניקיון, ואני מקווה שזה באמת ייעשה. הבירות הוגשו על גבי תחתיות, אך כלא שאינן תואמות.

איכות: הבירות שנמזגו לנו היו קרות, טובות וטריות. הטוכר היתה מוגזת מדי, ייתכן כי בשל לחצי מערכת המזיגה לא מותאמים.

טעימות: לא הוגשו ליד הבירה נשנושים כלשהם על חשבון הבית. המקום מציע מגוון מנות: טבעוניות, צמחוניות ובשריות. יש לציין שהמגוון הגדול של סוגי הבירה, יחסית לכך שלא מדובר בפאב, מאפשר לבחור בירה שתתאים לכל מנה.

חוויה: האווירה במקום טובה ונעימה ונראה שיש פה הקפדה על הפרטים הקטנים. כשישבנו במקום היינו עדים לתדרוך שעברו העובדים שאף הגיע לאוזננו, ובהחלט הושם דגש לגבי התפריט ועל חשיבות הפרטים הקטנים של העשייה וההגשה, מה שנתן לי תחושה טובה.

ציון סופי: אני מצאתי ב-ANATI ביסטרו את הפתרון לישיבה המשפחתית. נכנסתי בגלל האוכל ונשארתי בגלל הבירות. המקום פתוח משעות הבוקר ועד הלילה. הגעתי למקום בצהריים ואני מניחה שהאווירה במקום קצת משתנה בערב. ביסטרו נחמד גם לאוהבי בירה ובכלל.

מומלץ סנהדרינק!

ANATI ביסטרו. כצנלסון 63, גבעתיים