סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'פקה פקה' ברחובות…
אחת לכמה חודשים מגיע חבר טוב לביקור מולדת. הבילוי הראשון שלנו יחד זה לחפש פאב, לשבת לשתות, לספר, להתעדכן ולתת לאלכוהול לחלחל ולסודות לצאת. השבוע הוא הגיע ויצאנו לסיבוב רגלי ברחוב הראשי של רחובות. אחת מהמחלות המשותפות שלנו הוא רכב דו-גלגלי, לכן כשראינו את החצי וספה החבוטה מציצה מעל הכניסה של בר 'פקה פקה' הבנו שכאן אנחנו עוצרים לשתות הערב.
העפתי מבט שואל לעבר הברמן וישר קיבלתי ממנו תשובה. וכאן, רבותיי, הוא קנה אותי... (צלם: תומר כורם)
'פקה פקה' הוא פאב שכונתי ארוך וצר יחסית. המקום הקטן מפוצץ בפינות ישיבה מיוחדות ובחוץ יש מרפסת מקורה. איך שאתה נכנס אתה מיד מתפוצץ באנרגיות חיוביות. עמדנו שנייה בכניסה ומיד הגיעה אלינו מארחת עם חיוך מקיר לקיר. פעם ראשונה שאני כאן וכבר אני מרגיש שהגעתי למקום עם וייב טוב.
מתיישבים על הבר. משמאל פינות ישיבה וציורי גרפיטי ומאחורינו העיר ניו יורק פרוסה לה לאורך הקיר. שני מקרנים משדרים משחקי כדורגל בשני קצות הפאב. מוזיקה ישראלית מתנגנת ברקע ואנחנו מאושרים. "כן חברים, מה בשבילכם?", מגיע הברמן ושואל. "מה יש מהחבית", אני שואל וזורק הצצה לעבר מתקן המזיגה כדי לראות מה יש למקום להציע.
הבר מתהדר ב-4 ברזים: גולדסטאר רגיל, גולדסטאר אנפילטרד, הייניקן ופאולנר, ולצדם מגוון רחב של בירות בבקבוק. בעוד אנו מהרהרים במה להתחיל, שואל הברמן: "אז מה בא לכם, חצי בקטנה או ישיבה של שתייה ארוכה", וישר מציע מסלול שתייה לרוויה בסך 69 שקל. הקיץ כבר בפתח, הערב נעים יש לנו שיחה ארוכה על שנה שעברה וחלפה לה, וצמא של גמל שלא ראה נווה מדבר קרוב לחודש. חיוך, קריצה ואנחנו על המסלול.
"אז במה מתחילים", זורק לעברנו הברמן. "לפי הסדר: גולדסטאר, אחר כך אנפילטרד, הייניקן, פאולנר וחוזר חלילה". בעוד הוא מגיש לנו את הכוסות הראשונות, אני כבר מסמן לו להתחיל למזוג את הבאות בתור. כוסות מונפות לחיים ונעלם החצי הראשון. בחצי השני כבר התחלתי לבדוק את הכוסות. הכוסות נקיות להפליא, הבירה קרה ומוגזת במידה (לאנפילטרד משום מה היה חסר קצת גיזוז), הטעמים נקיים והבירה מוגשת בכוסות ממותגות על גבי מפיות של הבר, חוץ מהפאולנר שמוגשת בכוס של הייניקן.
מבט על הבר מגלה לי כוסות ממותגות של פאולנר. מבט שואל לעבר הברמן וישר קיבלתי התשובה. וכאן, רבותיי, הוא קנה אותי. "אני אסביר לך. יש לי כאן מתקן שטיפה ידני מיוחד אך ורק לכוסות הבירה, והכוסות של הפאולנר לא נשטפות בו היטב. אני מעדיף מיתוג אחר בכוס מושלמת". בזמן ההסבר הוא גם מראה לי אך הוא שוטף את הכוסות: במתקן שטיפה ליד ברז המזיגה יש מברשת עם סבון, הכוס עוברת קרצוף ולאחר מכן טבילה ושטיפה במים. כל כוס עוברת בדיקה, ובמידה והיא נקיה דיה היא עוברת למתקן הייבוש שם היא תמתין בסבלנות עד אשר תיקרא לברז להרוות את צמאונו של הלקוח הבא. היחס והדאגה לניקיון הכוסות לניקיון העמדה והברזים הוא מושלם – שאפו!
שיחה ארוכה אל תוך הלילה. אלכוהול שזורם לעברנו ללא הפסק. כוסות נקיות. אוירה מלאה אנרגיות חיוביות. מוזיקה טובה ולבסוף גם חשבון לא בשמיים. עכשיו רק נשאר לצעוד הביתה שמחים ובעיקר כבר לא צמאים. אז מה היה לנו כאן?
מזיגה: עמדות המזיגה נקיות, הבירות טובות ונמזגות לפי הכללים.
הגשה: למעט הפאולנר, הבירות מוגשות בכוסות ממותגות, אך על גבי מפיות במקום תחתיות.
איכות: הבירות מרגישות טריות וטעימות. באנפילטרד היתה חסרה קצת הגזה, אבל לא ברמה שפגמה בחוויה. הבירות מגיעות עם ראש קצף יפה, אם כי ללא שובל של תחרה בלגית. למרות שבחרנו במסלול שתיים ללא הגבלה בדקתי את כמות הבירה בכוסות והיא אכן מדויקת - חצי ליטר לא כולל את ראש הקצף. השוס הגדול כאן הוא בבקרה על איכות הבירות, ניקיון עמדת המזיגה ובעיקר ניקיון הכוסות.
טעימות: הבירה מגיעה ללא נשנושים כלשהם על חשבון הבית, אך המקום מציע תפריט נחמד ללוות אתו את הבירה.
חוויה: מקום קטנטן ומזמין, מלא בפינות ישיבה נעימות, בר ארוך מעץ ועשרות בקבוקים וכוסות תלויים מסביב, מוזיקה טובה ואנרגיות מטורפות. בהחלט מקום להעביר בו ערב של בירה ועל הדרך לצפות במשחק כדורגל.
ציון סופי: פאב שכונתי קטן ומזמין, נעים וכייפי עם בירה טובה ומוזיקה נעימה. אני בטוח שאחזור לכאן עוד הרבה.
מומלץ סנהדרינק!
פקה פקה. הרצל 209, רחובות