הערכת מזיגת בירה: פועה

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'פועה' ביפו…

את פועה ז"ל הכרתי מזמן. ממש מזמן. עוד בימים ששוק הפשפשים ביפו היה רק שוק עם חנויות קטנות שמכרו כל מיני פריטים "כאילו ישנים" במחירים מופקעים, לתיירים שלא ידעו מה זה להתמקח, ובמחירים זולים לאלה שידעו את מלאכת המיקוח, ולצדם רוכלים שסחרו במוצרים מיד שנייה שהציגו לראווה את מרכולתם על-גבי דוכנים מאולתרים או שמיכה שנפרשה על הכביש. אם הייתם צמאים או רעבים במהלך הקניות היו לכם שתי אפשרויות: לצאת לכיוון רחוב יפת וכיכר השעון ולחפש לעצמכם מסעדת פועלים, או להסתפק בקיוסק שהיה בשולי השוק.

פועה, שהיתה לה חנות פרחים בשוק, זיהתה את המחסור והקימה צמוד לחנות שלה בית-קפה. בית-הקפה רוהט בפריטים שמצאה בשוק והיה מעין פנינה מעודנת בשוק המחוספס והמיוזע. הרבה גבות הורמו אל מול המעשה: בית-קפה באמצע שוק? איך זה מסתדר? אבל למרות כל התהיות וצקצוקי הלשון, בית-הקפה של פועה שגשג ופרח והיווה אבן שואבת לבליינים. מאז עבר השוק "מתיחת פנים", האזור התפתח, וצעירים רבים שעברו לגור בסמיכות לשוק נתנו זריקת עידוד לסצנת מקומות הבילוי שבשוק. לפני כשנה וחצי נפטרה פועה, בפתאומיות, אך בית-הקפה שלה ממשיך לפעול. כיום כבר משופע שוק הפשפשים בבתי-קפה, מסעדות וברים.

האווירה ב'פועה' משוחררת, לא רשמית ומעונבת, וזה כולל גם את הצוות הגדול שממש לא מתנהג בצורה רשמית - מה שתורם לאווירה הנינוחה שבמקום המאפשרת ללקוח להתנתק מאווירת השוק ההומה שבחוץ. היצע הבירה בברזים כולל 'סן מיגל' בהירה ו'מלכה' אדמונית ובבקבוקים 'גולדסטאר' ובירה 'טייבה'. אז מה היה לנו שם?

מזיגה: עמדת המזיגה היתה נקייה. המזיגה עצמה לא הייתה דקדקנית, אך גם לא רשלנית, ובסך הכל בסדר.

הגשה: הבירה מוגשת בכוסות קפואות המאוחסנות במקפיא. זה המקום להסביר שלא מומלץ למזוג בירה לכוס קפואה. הפרשי הטמפרטורה וגבישי הקרח המיקרוסקופיים שמצטברים על הכוס גורמים לבעיות בקצף הבירה ולמזיגה לא חלקה. כדי לקרר את הכוס לפני המזיגה יש לשטפה במים קרים מאוד. יש מתקנים ייעודיים לכך הממוקמים כחלק ממגש הטפטופים שמתחת לברזי הבירה, מתקנים המשפריצים מים קרים לתוך הכוס מיד לפני המזיגה. תחתית לכוסות הבירה לא נראתה באזור. הכוסות לא היו מלוכלכות, אך כל הבירות, גם בירה מלכה, הוגשו בכוס 'ג'וקר' של 'סאן מיגל'. בקבוק הבירה שהזמנו הגיע עם כוס שמתאימה יותר למיץ או מים מאשר לבירה.

איכות: הבירות היו טריות והוגשו בטמפרטורה מתאימה. הקצף קצת לקה בחסר והתפוגג מהר.

טעימות: התפריט ב'פועה' מאוד מגוון ומכיל היצע לא קטן, לרעבים וגם לפחות רעבים. יפה. בכל זאת, מדובר בבית-קפה ולא בפאב.

חוויה: המקום חביב, נעים ורגוע, הצוות שירותי ואדיב, והבירה והאוכל טעימים מאוד. בריחה מבורכת מהחום המשוגע של השוק בחוץ.

ציון סופי: משום מה בהרבה מסעדות ובתי-קפה המחזיקים ברז בירה אין הקפדה על מזיגה והגשה מקצועית של בירה. ככל הנראה המחשבה היא שכאן זה לא פאב ולכן לא צריך להקפיד. חבל, כי מניסיוני, במסעדה או בית-קפה שמוזגים בירה על פי כל הכללים ההנאה והחוויה מהבירה הרבה יותר טובה ומשליכה גם על השאר. הבירה היתה קרירה ומרעננת, אך החוויה לא היתה מושלמת, הוויזואליות נפגעה ובמקביל פגעה בהנאה, הרי אף אחד לא היה מעלה על דעתו שלא לצלחת את המנות בצורה יפה ומעוררת תיאבון, אז למה לא לעשות כך גם עם הבירה?

אז נכון, בפועה לא מתעללים בבירה והבירה שאתם מקבלים סבירה וטובה, אך מצד שני גם לא מקפידים על מזיגה נכונה ולכן פועה אינו ראוי לקבל את תו איכות המזיגה. במידה ובביקורנו בעתיד ניווכח שהליקויים תוקנו, נשמח מאוד להעניק למקום את תו איכות מזיגה של סנהדרינק.

פועה. רבי יוחנן 8, שוק הפשפשים, יפו