רוצים לשבת מול הטלוויזיה עם בקבוק בירה ביד שהכנתם לבד? הנה איך עושים את זה. אז קדימה, תתחילו לבשל...
בואו נצא מנקודת מוצא נדיבה שלא הקמצנות מלשחרר כמה שקלים בסופר או מכמה עשרות בבר, היא העניין פה. נלך על הכיף והמגניבות כמניעים עיקריים של התשוקה ליצירת בירה ביתית. ואחרי שסגרנו את פינת המוטיבציה, ניגש לחלק הפשוט יותר, כלומר, איך עושים את זה, קיבינימט? ובכן, כדי להפוך את התהליך לידידותי למשתמש, פנינו לחבר מועצת סנהדרינק, הבירולוג גדי דבירי ממרכז הבירה 'בירדי' בתל-אביב, בבקשה לספק לנו מידע בסיסי, שלדבריו עשוי להפוך כל אחד מכם לבשלן בירה. בסיסי, כן...
חם שבא למות ולא בא לכם לרדת לפיצוציה? תעשו לכם בירה בבית וסגרו עניין... (צילומים: freeimages.com) הציוד (ניתן לרכוש ערכה מוכנה) סיר בנפח 10 ליטר, לפחות נשם (אביזר המיועד לשחרור אדים כלואים) דלי תסיסה בנפח 20 ליטר עם קדח לברז מקל למילוי בקבוקים עם צינור העברה בקבוקים לאחסון הבירה מכסה עם קדח לנשם ברזי פלסטיק פקקי כתר פוקק
מה צריך?
גרעיני לתת גרוסים (לצבע ולטעם) שמרי בירה יבשים כופתיות כשות רכז לתת נוזלי סוכר תירס
מה עושים? מחממים מים ל-70 מעלות. מוסיפים את גרעיני הלתת הגרוס (בתוך שקית רשת) ומשרים במשך 30 דקות. מעלים את הטמפרטורה ל-80 מעלות ומוציאים את הגרעינים. הרתחה: מחכים שהנוזל יגיע לנקודת הרתיחה שלו – ומורידים מהאש. מוסיפים את רכז הלתת ומחזירים לבישול במשך שעה נוספת, עם הכשות. לפני סיום הבישול אפשר להוסיף תבלינים (גרגירי כוסברה, קליפות תפוזי קירסאו ועוד). התססה: מקררים את הנוזל, מעבירים למכל התססה ומוסיפים שמרי בירה. תהליך ההתססה נמשך שבוע, בטמפרטורה של 23-16 מעלות. סימן לסיום ההתססה: הבועות שעולות בנשם המחובר למכל ההתססה עושות את זה בקצב של פחות מבועה לדקה. לאחר התסיסה, מוסיפים כמות קטנה של סוכר לבירה (לגיזוז) ומבקבקים. מחכים שבועיים. עכשיו אפשר לשתות...