עונת הדובדבנים: קסטיל רוז'

חברי מועצת סנהדרינק תכננו לעלות לרמת-הגולן לקטיף דובדבנים, רק שמזג-האוויר העצבני הטיל וטו חזק. בסוף הם מצאו את עצמם מתפננים ב'טורקיז' על בריזה של ים עם קסטיל רוז' ביד...

חודש יולי הגיע אלינו השנה מצויד בלהביור, כך אירע שמעט הדובדבנים שנותרו על העצים במטע של הדרוזי לא שרדו עד שנבוא לקטוף אותם – ונאלצנו ללכת על הפשרה הכי נעימה וטעימה שאנחנו מכירים: מסעדת 'טורקיז'. לא זול, נכון, אבל תראו לי עוד מקום שבו הצוות הנשי הכי יפה בארץ (אני מקווה שעדיין מותר להחמיא ליופי נשי מבלי להיאסר...), מטפל בך במסירות אין קץ על רקע חוף הים כשמסביב נשמעת רק מוזיקה חרישית, חיכוכים של רולקס בברייטלינג אגב לחיצת-ידיים בין שני חברים וקולות החפירה של כורות-הזהב בשולחנות הסמוכים...

המטרה שלשמה רצינו לעלות לרמת-הגולן היתה לסיים את עונת הדובדבנים בסטייל – עם פרי טרי מהעץ ובקבוק של בירת הדובדבנים הכי טעימה שאנחנו מכירים ביד. רק שבסוף נאלצנו להתפשר, אבל לקחנו את הבאסה בסבבה: כי כשהקיץ מתחיל ככה, יש לו יתרונות משלו.

לפני כמעט שנתיים ביקרנו במבשלת 'קסטיל' הממוקמת מרחק נסיעה קצר מהעיר היפה גנט שבחלק הפלמי של בלגיה. ביקרנו אז במבשלה הישנה – שבדיוק הפסיקה לייצר וישר ממנה עברנו למבשלה החדשה שהקמתה, בעלות של עשרות מיליוני אירו, בדיוק נשלמה. באותה נסיעה אמנם נחשפנו למגוון הבירות שמייצרת המבשלה, אבל מעל כולם בלט ה"בסט-סלר" שלה: ה"קסטיל רוז'".

זה הזמן להודות שרוב הזמן אנחנו אנשים של גינס וגולדסטאר שבקיץ נמלטים למחוזות הפילזנר – ומסוגלים מדי פעם להתרענן עם איזה IPA כשותי ומריר, אבל למרות סלידתנו ממתיקות, הרי שאיכות היא איכות, ו"קסטיל רוז'" היא בירה איכותית. אבל קודם כל היא בירת "אייל" טובה. כלומר, השלד שלה חזק דיו כדי לשאת על גבו את ה"טוויסט בעלילה" שמביאים הדובדבנים, ואגב האחרונים: לא רכז ולא תמצית, לא סירופ ולא נעליים: הדובדבנים שמוספים לקסטיל רוז' הם אך ורק פירות אמיתיים. התוצאה היא טעם חמוץ-מתוק, במתיקות עדינה ועם 8% אלכוהול, רוצה לומר – הבירה הדובדבנית הזאת היא לא תמימה כמו שהיא נראית בשלוק הראשון (...).

וככה ישבנו לנו בצהרי היום, מביטים אל הים, מנשנשים דובדבנים "על הקרח", לוגמים "קסטיל רוז'" ונשבעים לעלות לגולן בעונת-הדובדבנים הבאה, כבר במאי – כשמזג-האוויר עוד אפשרי...