בירגיקס נהנים יותר: בירגיק בר

גלית ג'ראפי-דבירי בילתה כמה ערבים ב'בירגיק בר' – החלום הרטוב של כל מי שמגדיר את עצמו כבירגיק. היה מאתגר. שלא לומר מופרע ביותר...

רק נחתנו בפראג וישר התחלנו לפנטז על כוס בירה טובה. קרה קצת פחות, כי בחוץ היה קר למות, 4 מעלות עם קו קטנצ'יק ליד. אז נכנסנו למלון, זרקנו את התיקים בחדר ומיד יצאנו לסיבוב כדי להעיר את הנפש מהקיפאון. האמת היא שממש לא צריך לחפש את הבירה בפראג, היא כבר תמצא אתכם. במסעדות, בארים, Brewpubs, מקומות תיירותיים גדולים, קשוחים, מחוספסים, קטנים ואינטימיים. צריכה של 160 ליטר לנפש, לא הולכת ברגל. היא רצה. ככה הגענו ל'בירגיק בר'...

הצ'כים אלופים בצריכת בירה (כן, אני יודעת שבחבל בוואריה צורכים 200 ליטר לאדם...), והיא חלק בלתי-נפרד מהתרבות שלהם. הבירה שם נשפכת כמו מים, אבל בהחלט זולה יותר ממים. נכון שכדי להחזיק שיא כזה קשה לעשות את זה עם IPA ואימפריאל סטאוט, זה חייב לבוא עם בירות לאגר יחסית קלות, ועד לא מזמן זה מה שאפשר היה למצוא בצ'כיה. 'פילזנר אורקוול', 'קוזל', 'סטארופרמן' - כל מי שמכיר יודע שהן בירות נהדרות, קלות לשתייה ולא מעיקות.

ואולי זאת הסיבה שיש מי שחושב שצ'כיה זו מדינה של שני סוגי בירות – 'פילזנר' ו'דונקל' - ושבכל פאב, גם אם יש בו מספר ברזים, כולם של פילזנר. אז לכבוד כל מי שחושב ככה רק שתדעו שבפראג יש הרבה Brewpubs שמבשלים את הבירה שלהם במקום ומגישים אותן לצד מנות אוכל מסורתיות. לא בהכרח מדובר בבירות מטורפות, אלא יותר במגוון לא מבוטל של בירות אייל ולאגרים מסורתיים קלאסיים, עשירות בטעמים ולפעמים גם באלכוהול. בכל מקום כזה יש לבירה את הטאץ' המיוחד שלה שמאפיין את המקום.

ויברציות בכל הגוף

ה-BeerGeek הוא בר מאוד מיוחד וקטן יחסית, המציע 32 ברזי בירה מתחלפים. בהחלט יש מצב שתיהנו כאן מכוס בירה ותרצו עוד אחת ואז תגלו שאזל, כמו שקרה לנו. חיפשנו אותה על הלוח ואין. השם שלה פשוט נמחק מלוח התפריט ובמקומה צצה בירה חדשה. אחד מאנשי הצוות של ה-BeerGeek סיפר לנו שבכל יום הם פותחים בין 5 ל-10 חביות חדשות שונות.

החבר'ה בבר מצהירים שהקראפט הוא האידיאולוגיה שלהם וכל מה שנמצא בבר - החל מהעיצוב, דרך התפריטים ועד הבירות, כמובן - הכל עבודת יד. מה שמוסיף לחוויית הישיבה, מעבר ל"קראפטיות", הוא חדר החביות שהוא בעצם מקרר עם קיר זכוכית שיושבי הבר יכולים לראות דרכו את ההתרחשות בתוך החדר ובעצם להיות חלק מתהליך החלפת החביות, וזה קורה בקצב די מהיר. מדובר במחזה שעשוי לגרום לכל בירגיק ויברציות נעימות בכל הגוף.

מאתגרות או מפרעות

אז איך מתמודדים עם כל הטוב הזה? אפשרות ראשונה היא לבחור בפינצטה את הבירות שאתם רוצים לשתות. בביקור הראשון הלכתי אל הלא נודע ובחרתי את הבירות הכי פחות מוכרות לי, כאלה שנראה שהכי יאתגרו את החך שלי - אלכוהול מעל 10%, צבעוניות ומתובלות. באפשרות זו תמיד נשארים עם טעם של עוד.

האפשרות השנייה היא, מסלול טעימות, אבל ממש לא כזה שאתם מכירים. זה התברר לי רק בביקורי השני, כשהזמנו שני מסלולי טעימה לארבעה אנשים. במקום שמתהדר בשפע כזה של ברזים וסגנונות נחתו לנו על השולחן 32 (!) כוסות טעימה כשבכל אחת בירה "מאתגרת" אחרת, ויש גם כאלה שיגידו "מופרעת". דממה והלם השתררו מסביב לשולחן. הראשון שהתעשת אמר "חברים, לעבודה", והתחלנו את המסע.

טעם של עוד

הכוסות מגיעות כשהן ממוספרות ולידן דף מקרא עם שם המבשלה, הבירה וכמה פרטים עליה. אין ספק שבמהלך הערב, הכמות הנדיבה שבכוסות החלה להשפיע על נושא השיחה ומנהל המשמרת שהבין שמדובר באנשי מקצוע נשאב לשיחה לתוך הלילה על כשות, שמרים, טמפרטורות תסיסה ותהליכי ייצור. כשאחד החבר'ה זרק לאוויר שיושבים בשולחן שופטים בתחרויות בירה, אז ממש נפרץ הסכר ובירות נוספות הגיעו לשולחן כדי שנחווה עליהן את דעתנו. אין מה להגיד, בירה מחברת בין אנשים.

למה כן: בר מיוחד שפתוח עד השעות הקטנות של הלילה. מבחר ע-נ-ק של בירות בוטיק מקומיות וזרות. חוויה.

למה לא: אין סיבה שלא, אלא אם אתם ממש נעולים על לאגרים קלים.

ליד הבירה: בקטנה. כנפי עוף עם מבחר רטבים. פלטת גבינות ונקניקים, וגם זה רק עד שעה מסוימת.

אוירה: מקום נעים ונחמד. בהחלט המקום לדבר ערב שלם על בירה.

קהל יעד: בעיקר צעירים אוהבי בירות בוטיק.

איפה: Vinohradská 62, Praha 3, Prague.

מתי: כל יום מ-15:00 עד 02:00 (לא להתבלבל עם החנות שלהם שנמצאת לא רחוק).