גלית ג'ראפי-דבירי בהמלצה חמה על סוף שבוע מטורף של בירה בבריסל שאנחנו במקומכם, היינו מתארגנים עליו כבר עכשיו...
הכל התחיל מזה שאחרי החופש הגדול הרגשתי שאני ממש צריכה חופשה, צריכה להתאוורר ודחוף ואז עלתה ההצעה, שאימצתי לעצמי ואני מיישמת כבר 5 שנים, וזה לא סופי. זה קורה בכיכר המרכזית של בריסל, מקום ציורי ויפהפה. מסתבר שבכל תחילת חודש ספטמבר לובשת הכיכר חג ומתקשטת בגדרות כשות שתוחמות דוכנים לבנים. כל הדוכנים זהים לחלוטין למעט השם שמתנוסס בחזית. מה בדוכנים אתם שואלים? האם קולות שקשוק הכוסות, צחוקים רועמים והמולת הקהל יכולה לרמוז?
ערמות של כוסות קוואק, קרמליט, דאוס, אורוול והופוס. מי שלא הבין שידלג... (צילומים: גלית ג'ראפי-דבירי)
קבלו את "Belgian Beer Weekend" - בינינו, מה יכול להיות יותר מושלם מזה? על בלגיה ובירה אני יכולה לכתוב בלי סוף. מדינה שמשופעת במותגי בירה שרתמה את הבירה - התורמת רבות להתפתחות הכלכלית של המדינה – לתפקיד שגרירתה הבינלאומית והפכה לאחת ממעצמות הבירה הגדולות ביותר. המאפיינים העיקריים של הבירות הבלגיות הם: אלכוהול גבוה בן 8% - זהו, כמובן, אחוז האלכוהול הנפוץ ביותר, אבל בהחלט יש גם יותר. מאפיין בולט נוסף הוא אי עמידה מובהקת בחוקי טוהר הבירה הגרמניים. כלומר, מלבד שימוש בלתת, כשות, שמרים ומים, ישנו שימוש, לעיתים אפילו פרוע, בתוספים שונים כגון: פירות, ירקות, תבלינים, סוכרים ומה לא..., שכל אוזניים גרמניות היו עולות באש לשמע מרכיבי המתכון.
אני מחזיקה בבית ספר בעובי של התנ"ך המכיל 1,517 מותגי בירה בלגיים, וגם זה לא סופי, כאשר הפסטיבל הוא התמצית. כאילו לקחו את הבירה מכל המדינה, סחטו אותה ומהתמצית יצרו את הפסטיבל. 44 מבשלות. כ-300 מותגים ו-0 דוכני אוכל במתחם קטן יחסית, מציגים בפסטיבל העמוס במבקרים מכל העולם. מדובר באירוע מאוד אינטנסיבי, שכולו פסטיבל בירה נטו. אין מוזיקה, אין אוכל, אין מקומות ישיבה ובקושי אפשר למצוא קצה של שולחן, וגם זה בעמידה. לא מדובר במתחם פיקניק, או אירוע לכל המשפחה, כמו שנתקלתי בפסטיבלי בירה אחרים. מי שלא אוהב בירה אין לו מה לחפש שם. אבל... עבור מי שאוהב בירה זהו גן-עדן שירד מהשמיים ונחת על הארץ.
עשרות מבשלות עומדות זו ליד זו במלבן סגור, כאשר לא ניתן להסתובב בין הדוכנים, אלא רק ללכת לאורך צלעות המלבן. יש אחידות ויזואלית ואין דוכן אחד מנוצנץ מרעהו. כאן הגודל לא קובע - בין אם מדובר במבשלה קטנה או בתאגיד ענק. אין היכלי תהילה ואין דוכנים מורמים מאחרים. כולם שווים! התצוגה יפהפייה על הרקע המרתק של בניין העירייה, בניין גילדת מבשלי הבירה ובניינים עתיקים נוספים. וכן חברים, הפסטיבל הזה הוא החלום הרטוב של אוהבי התיוגים בכל אפליקציות טעימת הבירה השונות. מגוון אינסופי של בירות, הכולל כל סגנון בירה שעולה בדעתכם. חלקן מבושלות במיוחד לאירוע.
מראה שכיח בפסטיבל הוא קבוצות חברים שקונים כוס בירה ומעבירים אותה בסבב בין כולם. הם לא טועים - זו הדרך היחידה לנסות להתמודד ולטעום מכל הטוב הזה. ואיך הוא מוגש...? תענוג! בכוסות רשמיות של כל מותג ומותג. אתם מבינים מה זה אומר? ערמות של כוסות קוואק (למביני עניין בלבד), כוסות קרמליט הקריסטליות, דאוס, אורוול, הופוס עם הכוס הקטנה לשמרים... הנשימה נעתקת רק ממגוון הכוסות. ומי שלא הבין מה שכתבתי פה, שידלג. אנחנו, בכל הביקורים שלנו בפסטיבל הזה, תמיד מקפידים לקחת החלטה אסטרטגית ושותים מותגים חדשים לא מוכרים ומהדורות מיוחדות. אבל בינינו, אין לנו אופי - החלטות לחוד ומציאות לחוד - בסוף תמיד מסיימים עם הבירה המוכרת והאהובה.
אחד הדברים הבולטים והיפים בפסטיבל, זה לראות ולהבין שכל הסביבה חוגגת. באזור מרכז העיר העתיקה והכיכר מתקיימות תהלוכות ססגוניות, החל מקבוצות אנשים במדים ותלבושות עתיקות השייכות לגילדות שונות של מבשלי בירה, ועד מצעד כרכרות עתיקות של המבשלות הממחישות לקהל איך בעצם היו מספקים את הבירה מהמבשלה לבתי הבירה. ומי שעומד בראש התהלוכה ופותח את האירועים ועומד במצעד המרכזי הוא ראש העיר (הלוואי עלינו...).
לפני הפתיחה הרשמית לקהל הרחב, מתקיימים מספר אירועים סגורים של מבשלי הבירה הבלגיים, בהם מוענקים תארי אבירות, כן, כן... אבירות(!) לאנשים שהתבלטו בפועלם למען הבירה הבלגית והם אורחי הכבוד המובלים בכרכרות שעורכות סיבוב דאווין בכיכר המרכזית לקול מצהלות הקהל. כל ההפנינג הססגוני והשמח הזה מתקיים בפני קהל שמגיע מכל העולם עם תלבושות אחידות, או בתחפושת של הבירה האהובה עליו. אנחנו תמיד נוהגים לחבור לקבוצת תיירים וחולקים אתם את המקום למרפקים בשולחן ומחליפים רשמים וטעימות. בקיצור, קשה, קשה...
איפה: בלגיה, הכיכר המרכזית של בריסל. מתי: סוף השבוע הראשון של חודש ספטמבר (שישי עד ראשון). כמה: הכניסה חינם. מחירי הבירה בין אירו לארבעה אירו. איך: בדוכנים שמחוץ למתחם הפסטיבל רוכשים פקקי כתר (9 פקקים ב-10 אירו) אתם "משלמים" עבור הבירה. בנוסף, יש לרכוש אסימון פיקדון עבור הכוס שמחירה 3 אירו, בכל פעם שתקבלו כוס תתנו תמורתה את האסימון וכשתחזירו את הכוס תקבלו אסימון חזרה. המארגנים מדגישים כי האסימון הוא לפיקדון בלבד ואינו נותן את הזכות לרכוש את הכוס (זהירות, בודקים תיקים ביציאה...). שעות פתיחה: שישי 16:00-20:00, שבת 11:00-19:00, ראשון 11:00-18:00 (הקופות נסגרות כשעה וחצי לפני סגירת הפסטיבל). למה: מאות בירות בלגיות שונות ומשונות. מעבר לבירה: כלום! אך מכיוון שהפסטיבל הוא במרכז העיר אפשר ליהנות מכל בתי-הקפה והמזללות שבאזור שמספקות מענה לריפוד הקיבה. חשוב לדעת: האירוע הפך להיות מבוקש מאוד ולכן ייתכן כי המתחם יהיה סגור זמנית לכניסת קהל נוסף. מניסיון אישי - מומלץ מאוד להגיע בשעות הפתיחה. גם פחות צפוף וגם אין תורים בכניסה, אבל בקופות יש! לצורך כך נפתחות הקופות כבר בחמישי אחר הצהרים לרכישה מוקדמת של פקקים.