איך שחבורת "סנהדרינק" נחתה בליסבון, היא גילתה שאולי אין לה מזוודות, אבל היי – לפחות יש כאן ברז הייניקן...
אני מניח שרבים מהגולשים כבר מכירים את הנוהל הזה של מערכת "סנהדרינק": לא עוזבים את הארץ בלי לשתות לפני ההמראה – ולא נוחתים בארץ היעד מבלי לשתות – עוד עם הטרולי ביד ולפני המונית, איזו בירה בבר שבשדה-התעופה, על אף שמחירה יהיה כמעט תמיד גבוה מאשר בעיר.
החלטנו הפעם לא לעשות מזה עניין גדול ובמקום זה הורדנו משהו כמו שני פיינטים לראש... (צילום: סנהדרינק)
כך היה גם הפעם כשנחתנו בליסבון, פורטוגל – והפעם היתה לכך גם סיבה טובה מאוד. בגלל איחור קל בטיסה לקונקשן שגם כך היה קצר, מיהרנו אל הגייט החדש – מה שאי-אפשר לומר על המזוודות שלנו... עוד בעלייה למטוס נאמר לנו שהמזוודות יגיעו באיחור ויימסרו לנו בעוד כמה שעות במלון, אבל עם הנחיתה בליסבון קיבלנו הודעה לפיה המזוודות תגענה בעוד שעה קלה – ושנחליט אם אנחנו מעדיפים לחכות להן בשדה או לקבל אותן מאוחר יותר למלון.
חיפשנו ברז-בירה קרוב, ושהבנו שיש, אז החלטנו לחכות. כבר נכתב כאן בעבר על הקמפיין של מותג הבירה ההולנדי הייניקן, שכחלק מהקונספט שלו OPEN YOUR WORLD, מאמץ מפעל ספורט יוקרתי כמו ליגת-האלופות. ובכן, כחלק מאותו קו שיווקי, מעניין לראות את המדיניות שלהם לגבי שדות-תעופה.
מה "פותח את העולם" יותר משדות-תעופה? וכך, לצד שילוט מאסיבי בשדות-תעופה רבים ברחבי העולם (גם בנתב"ג), מיתגה הייניקן לא מעט פאבים בנמלי-תעופה שונים ברחבי העולם. אז נכון שלו היינו נדרשים כאן למבחן "איכות המזיגה" של הפאב בשדה-התעופה בליסבון, היינו שומרים לעצמנו את התו, כי הבירה היתה קצת "שטוחה" – וחבל – כי הייניקן מדויקת שנמזגה כהלכה, היא משהו שכיף מאוד ללגום אחרי כמה שעות טיסה. אבל מאחר שהיינו כבר צמאים ללאגר עם איזה ביס קטן לצדו, החלטנו לא לעשות מזה עניין והורדנו משהו כמו שני פיינטים לראש. אני לא יודע אם כל העולם נפתח לנו, אבל לפחות הביקור בפורטוגל התחיל כמו שצריך.
* הייניקן פאב. שדה התעופה ליסבון, קומה 1 מעל טרמינל הנוחתים (בכיוון סוכנויות השכרת הרכב)