מירה איתן כועסת על זה שרק חודש אחד בשנה יש לה לגיטימציה הלכתית לשתות. כאילו שבשאר השנה היא נשארת מה-זה צמאה...
העם היהודי הוא עם סובל, זה ידוע, אבל יש חודש אחד בשנה וחג אחד שהעם הסובל הזה מצווה לשמוח ולשתות בו ללא הכרה, חודש אדר. משנכנס אדם מרבין בשמחה וימי פורים אמורים להיות שמחים עד כדי כך שהשמחה הגדולה מקרינה למשך חודש שלם. וכידוע, משקאות אלכוהוליים הם אלה שעוזרים להוסיף שמחה.
הנאות הגוף ממש לא פסולות ומומלץ להשתמש בהן כדי להגיע לשמחה... (צילומים: יח"צ, freeimages.com)
במגילת אסתר נאמר שימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". "אין שמחה אלא בבשר ויין", הוא מושג מקובל ביהדות, שמקורו בתלמוד הבבלי, הגורס שיש להגיע לשמחה על-ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם. הפתגם הזה משקף בעצם את התפיסה העממית והארצית של היהדות, שהנאות הגוף אינן פסולות אם הן מועלות על נס, ומומלץ מאוד להשתמש בהן כדי להגיע לשמחה. אז לשתות כולנו פה אוהבים, וכל אחד מכיר את המשקה שלו. העניין הוא שלעתים גם המשקאות מגיעים בתחפושת, אז בואו ניזכר בכמה מהם:
הוודקה הומצאה כבר לפני מאות שנים וידוע לכל שאין לה ריח, טעם וצבע. והנה בשנים האחרונות אנחנו עדים למה שנקרא 'ווודקה בטעמים', או יותר נכון וודקה בניחוחות של פירות, תבלינים ואחרים. כמעט לכל יצרניות הוודקה הגדולות יש מגוון גדול של וודקה מסוג זה, ביניהן: סמירנוף, אבסולוט, סטוליצ'ניה, פינלנדיה, גריי גוס, ואן גוך ואחרים, המהדרות בתחפושות צבעוניות וריחניות. אגב, הוודקה האהובה עלי ביותר, זוברובקה, מחופשת גם היא, עם עשב הביזון שנמצא בתוכה ויוצר לנו משקה אקזוטי ומיוחד לחלוטין.
ב'גריי גוס' וב'סירוק' אוהבים כנראה יותר את פורים. הם מייצרים וודקה בצרפת, שזה כבר קצת שונה, והוודקה שלהם אינה עשויה מדגנים או מתפוחי-אדמה - כמו שאנחנו מכירים, אלא היא עשויה מענבים. וודקה נוספת שמצאתי אצלי בבית בתחפושת אמיתית היא Legend of Kremlin, הנמכרת באריזה דמוית ספר שחור ועב כרס, שיכול לשבת יפה בספריה הביתית, בלי שתצטרכו לחשוש שמישהו ינחש מה צופן הספר בחובו וישתה בחשאי את הוודקה שלכם.
ויסקי שעוטה על עצמו טעמים אחרים וגלימות שונות אפשר מפעם לפעם גם למצוא. לאחרונה הגיע לארץ מקנדה מותג חדש בשם TAP 357 - ויסקי בטעם מייפל המשלב בין טעמי שיפון קנדי מחוספס למייפל מתוק שמעדן אותו. למי שקשה להתחבר לטעמי הוויסקי ולמי שאוהב את הטעם המתוק ורוצה בכל זאת להיחשב כשותה ויסקי, הרי לפניכם 'ויסקי למתחילים'. אבל גם בעולם הברנדי אפשר למצוא משקאות מחופשים: מיוקוב, שהוא קוניאק עם וניל, ומשקה נוסף, שחביב לעתים כדז'סטיף הוא קסנטה, קוניאק אגסים שוודי.
לעומת זאת, הקוקטיילים הם משקאות המחופשים כל השנה. לא אתן לכם מתכוני קוקטיילים הפעם, אך אני חייבת לציין כי את מתכון הוודקה המחופשת המוזר ביותר מצאתי בספרו של ונדיקט ירופייב (וניצ'קה), מוסקבה פטושקי, שהוא ספר חובה לכל שתיין וחובב אלכוהול בצד ביקורת חברתית נוקבת. וניצ'קה מציע "לערבב לימונדה, צמחי ורבנה ולבנדר, מי גילוח 'אצטרובל האורן', לק לציפורניים ומי פה". ולכל השתיינים ולשומרי חג פורים כהלכתו, פורים שמח ושתוי כהלכה, וכמו שאמר משורר הברים צ'רלס בוקובסקי: "כשאתה שותה העולם עדיין קיים, אך הוא לא לופת אותך בגרון"...