חיליק גורפינקל כבר מדמיין איך זה להיות זקן. הוא לא סגור שיזכור מה עושים עם הוויאגרה, אבל מה שבטוח את הבירה הוא לוקח אתו...
לפעמים, כשאני הולך לסופרמרקט, אני חושב איך אהיה כשאהיה זקן. בדרך-כלל אני עונה לעצמי, שכנראה לא אהיה זקן. אני לא מתנהג לעצמי מספיק יפה בכדי להזדקן בכבוד. מצד שני, כבוד אף פעם לא היה הקטע שלי בחיים. כך שלך תדע, אולי בכל זאת אזכה ל'שיבה טובה' (אני קצת מפקפק באמיתות המושג הזה, אם לא אכפת לכם.) זקנים עדיין ימשיכו ללבוש מכנסיים קצרים שמותחים עד הפטמות ועדיין ישתו גולדסטאר על המרפסת... (צילום: יח"צ) אני מדמיין את עצמי מחפש כסף קטן בארנק שאולי סוף- סוף יהיה לי. ארנק, זאת אומרת. כסף קטן יש לי תמיד (זה כל מה שיש לי). ואיך אעכב את כולם בתור בעודי פותח את קיפולי התלושים שקניתי במתנ"ס, אלה שאני היחידי בשכונה שלא קונה אותם עדיין. איך בידיים רועדות אנסה להפריד בין שני צדי שקית הניילון. בעצם את זה אני לא צריך לדמיין. כבר עכשיו זה קשה לי. ואיך אתלונן שהיה כתוב שזה שניים במחיר אחד אז למה אין הנחה. ואיך אחזיר בקבוקי גולדסטאר של חצי ליטר לקופה הראשית בשביל שקל שמונים. כי זה כל מה שיהיה לי כח לסחוב. שישה בקבוקים ריקים. אני מתפלל שכשאהיה זקן, יהיה לי עדיין כח, וחשק, ואישור, לשתות בקבוק גולדסטאר ביום. ושלא אעבור לבירה נשר מטעמי בריאות או חסכון. לא שנשר זה רע. אבל גולדסטאר, גולדסטאר שומר אותך גבר. זה מה שהם אומרים בפרסומת, לא? אני אשב על המרפסת בסתיו, הקורמורנים יעברו מעליי בשמיים במבנה החץ המהולל שלהם, אדומי החזה ישירו בחצר. כבר תהיה מעלית בבניין אחרי שבשנת 2035 יגמרו סוף-סוף את הפינוי-בינוי. אני אחזיר את השיניים התותבות לפה וכשאף אחד לא ישים לב, אנשנש קצת תפוצ'יפס קראנץ', או מה שלא ימציאו עד אז. המון דברים ישתנו. במקום טלפון חכם ישתילו לנו משהו בתוך הראש. במקום ויאגרה תהיה זקפה טלפתית. במקום אוכל טעים, גלולות מולקולריות שמדמות טעמים שמותר אפילו לסוכרתיים ובעלי כולסטרול גבוה לאכול. ישתו יינות מסין וויסקי מבלגיה, או להפך. רק דבר אחד לא ישתנה. זקנים עדיין ילבשו מכנסיים קצרים שמותחים עד הפטמות ועדיין ישתו גולדסטאר על המרפסת. אני מקווה. כי אחרת מה הטעם בכל זה. אז לפני שאתם באים לבלבל לי את המוח על כל מיני בירות בוטיק ובירות בלגיות ובירות חורף ובירות קיץ, גולדסטאר בבקבוק חצי ליטר שמחזירים לסופר כבר שתיתם, שמנדריקים?