ניר קיפניס חושב שמחאת מחירי הבירה בחופי ישראל מלמדת יותר על האופי שלנו ופחות על יוקר המחייה...
ניר קיפניסמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
ניר קיפניס חושב שמחאת מחירי הבירה בחופי ישראל מלמדת יותר על האופי שלנו ופחות על יוקר המחייה...
בירה בים ב-40 שקל? השתגעתם? ועוד כסף עבור כוסות חד-פעמיות? אוי לאוזניים שכך שומעות – כבר מחר אני על המטוס הראשון לגרמניה: הבירה שם לא רק זולה באופן דרמטי, אלא גם מגוונת וטובה יותר, נכון? אני מודה שלקח לי כמה ימים טובים עד שנפל לי הז'יטון, כאילו ביליתי עם חבר הכנסת הטרי אורן חזן בבורגוס: כמי שכל ביקור שלו בחוף הים מלווה לפחות בשלוש בירות, ציינתי לעצמי בעצב ששוב דופקים אותי...
אין בישראל קהל לבירה. צריכת הבירה שלנו תקועה כבר שנים באזור ה-14 ליטרים לנפש בשנה... (צילום: שאטרסטוק) אין בישראל קהל לבירה. צריכת הבירה שלנו תקועה כבר שנים באזור ה-14 ליטרים לנפש בשנה... (צילום: שאטרסטוק)
החשוד המידי הוא כמובן בעל המקום - שהרי, הוא ה"חזיר" שגובה מחירים מופקעים על הבירה. אותו הכי קל להאשים. העובדה שהוא משלם פרוטקשן - לא לארגוני הפשע, אלא לפשע המאורגן האמיתי בישראל - השלטון המקומי שעושק אותו בדמי שכירות מופקעים, לפעמים גם באחוזים ממחזור המכירות שלו ותמיד - בקנסות דרקוניים אם הזיז כיסא מתחום המושב שהוקצה לו או העמיד שמשיה במקום לא לו.
העובדה שעיקר פרנסתו תלויה בשלושה חודשים בשנה - כשכל "צוק איתן" (מצטער על השימוש במונח מקולקציית קיץ 2014, אבל טרם עדכנו אותנו איך יקראו למערכה על תקציב הביטחון בקיץ הקרוב) יכול לסכל גם את כבשת הרש הזאת, העובדה שרוב מקומות הבילוי על החוף מתקיימים אך בקושי, בעיקר מגלגול המחזור שלהם - כל אלה נשכחו ב"עליהום" על ה"חמדנים". ייאמר מיד: יש לא מעט בעלי מקומות חמדנים - גם בחוף הים, אבל להפיל את זה על מי שמרוויח מכוס בירה ב-40 שקל, פחות ממה שמרוויח בעל פאב "רגיל" מבירה ב-30 שקל, מלמד, במקרה הטוב, על חוסר הבנה.
מחירי הבירה בישראל גבוהים משמעותית מאשר ברוב המדינות בעולם - וכאשר משווים בין מחיר הפיינט לשכר החציוני, מתברר שאנחנו יכולים לטעון בקלות לכתר העולמי: בישראל של 2015 מוטב שתשתמש בסמים במקום לשתות בירה - לפחות מהבחינה התקציבית. יש מעט מאוד צדיקים בשרשרת שמתחילה עם שק השעורה ומסתיימת בכוס שלנו - וגם בעלי המקומות כמובן אינם צדיקים, אבל בין היצרנים/יבואנים, הממשלה עם ה"מס שוק אפור" שלה והלקוח הסופי - בעלי המקומות הם לבטח החוליה החלשה ביותר.
אתם יודעים מה? יותר משמציק לי מחיר הבירה, מציקה לי איכותה: בחלק גדול מהחופים אסור להגיש בירה בכוסות זכוכית, וכשמביאים בחשבון את הזמן שנדרש (בכל זאת: חול, שמש, מרחק גדול מהברז ועד לשפתיו של הלקוח) להגשת הבירה, מתקבל לרוב נוזל דלוח שהדרך היחידה להפוך אותו ל"לגים" היא להוסיף לו שקדי מרק.
וודאי תגידו - למה לך להתעצבן? הרי אפשר לקנות בירה במחיר זול יחסית בסופרמרקט, לקרר אותה במקרר הביתי ולהביא בצידנית אל הים, נכון? אז זהו - שלא. במסגרת מאבק הרשויות בשמחת החיים שלנו, כל מי ששותה משקה אלכוהולי ברשות הרבים, אפילו אם מדובר במשקה הכי עתיק והכי בריא שניתן להעלות על הדעת כמו בירה - עובר על החוק.
אלא שאפילו זה לא הסיפור, בינינו. הסיפור הוא אנחנו: למקרה שלא ידעתם, אין בישראל קהל לבירה. צריכת הבירה שלנו תקועה כבר שנים באזור ה-14 ליטרים לנפש בשנה - ואפילו ריבוי המותגים, שיפור אדיר בתוצרת המקומית (ממוצרים משופרים ומלהיבים בקרב היצרנים הגדולים ועד למבשלות הבוטיק) - לא הצליחו להגדיל את צריכת הבירה שלנו. יש בישראל יותר אוכלי אגוזי מקדמיה מאשר שתייני בירה - אבל אני מבטיח לכם נאמנה שגם לו מחר בבוקר היה מוכפל מחיר אגוזי המקדמיה, הסיכוי שהייתם שומעים על כך קטן יותר מהסיכוי למצוא אגוז מקדמיה שנפל לכם לחול על שפת הים.
אז מדוע סערה הארץ בעקבות "משבר מחירי הבירה בחופי הרחצה"? התשובה היא בגלל שאנחנו בכיינים: הישראלים אולי לא אוהבים מספיק בירה - אבל מה זה אוהבים להתלונן... ברגע שמשהו מריח כמו רווח שמישהו אחר עושה על חשבוננו, אנחנו עולים על בריקדות - גם אם מרבית המוחים לא יבדילו בין אייל ללאגר.
הנה גילוי שאני מקווה שלא יביא למעצרי: אני מפר את החוק ברגל גסה כמעט בכל שבת, ביותר ממובן אחד, בגלל חיבתי לבירה. זה מתחיל בשידול המלצרים להגיש לי את הבירה בכוס זכוכית ראויה, למרות האיסור – כששותפיי לפשע יודעים שהם יתוגמלו בטיפ נדיב... (אגב, מעולם לא שברתי כוס על החוף - הרי גם הילדים שלי מתרוצצים עליו!) וזה ממשיך - כשאין לי כח לשבת במקום מוסדר, בהבאה של בקבוקי בירה בתוך צידנית קטנה, תוך ניצול העובדה שהפקחים עסוקים במשחק שש-בש עם המציל.
אני לא קורא לכם לעבור על החוק חלילה (למרות שבמקום שבו הריבון נוהג כבריון, האזרחים הופכים בעל כורחם לעבריינים), אני רק אומר שאם אתם נמנים כמוני על מתי-המעט שבאמת אוהבים לשתות בירה, בעיקר בקיץ ובעיקר כשהם על החוף, עזבו את בעלי המקומות: אם ידכם משגת לשלם 40 שקל לבירה - תנו להם להתפרנס, ואם לא - עשו כמוני "והחרישו" בירה בצידנית: כל עוד לא תפעילו את מכונת-הקריוקי, אני מבטיח לא להלשין לפקח.
