עם מי הייתי רוצה לשתות בירה?

יאיר גת היה שמח לשתות בירה עם השתיין הגאון בוהומיל האראבל שכתב את הספר "מדברים ושותים"...

שני חברים קובעים ביום ראשון לטיסה בכדור פורח. הם מגיעים לאתר ההמראה ולא שוכחים לקחת איתם שניים-שלושה ארגזי בירה. הם מרחפים על השדות הירוקים של מערב צ'כיה, נושמים את האוויר הנקי, מאזינים לרוח ונהנים מהשקט. מדי כמה דקות הם פותחים עוד בקבוק. אחרי קצת פחות משעה, מתעוררת בעיה. השניים מלאים בבירה, אבל הטיסה בכדור פורח לא כוללת שירותים. 'זה לא כל-כך מסובך', אומר אחד מהם. הוא גורר את אחד מארגזי הבירה ונעמד עליו, בגובה שמאפשר לו לפתוח את הרוכסן מעבר לשפת הסל. החבר השני מצטרף למיזם ושניהם עושים את מה שהם עושים מגובה כמה עשרות מטרים...

רצה הגורל ובדיוק באותם רגעי שחרור, עובר כלי הטיס האיטי מעל כנסייה כפרית בסיומה של תפילת יום א'. המתפללים זוכים למקלחת חמימה ממרומים והחברים זוכים לחתיכת סיפור. אם הייתי יכול, הייתי שמח לשתות בירה עם אחד מהם: הסופר הצ'כי בוהומיל האראבל. על טיסת הריסוס הזו שמעתי מירוסלב, אחיינו של החבר של האראבל. אחרי כמה סיבובים של לאגר טרייה היישר מהמיכל, סיפרתי לו שאני מכיר ואוהב מאוד את הכתיבה של האראבל. "הוא היה חבר טוב של הדוד שלי", אמר ירוסלב, מזג עוד לאגר קטנה ונתן את הסיפור לעיל. 'שירתתי את מלך אנגליה' היא היצירה המוכרת ביותר של האראבל ואחת המצחיקות, אבל יש עוד לא מעט. אני הכי אוהב את 'בדידות רועשת מדי' - סיפור שהגיבור שלו הוא מפעיל מכבש נייר הידראולי שמציל יצירות ספרותיות מאובדנן, 'העיירה שבה נעצר הזמן' - זיכרונות של האראבל מעיירת ילדותו במלחמת העולם השנייה, שסיפור הטיסה בכדור פורח יכול היה להשתלב בו לא רע בכלל, 'חתונות בבית' וכמובן - 'מדברים ושותים'. זה כנראה מה שהיינו עושים אם היינו נפגשים. מה היינו שותים? כנראה שהיינו מזמינים כמה קנקנים של בירה, עם איזה שנאפס קטן. אולי אפילו היינו נגררים לבחרובקה. על מה היינו מדברים? נראה לי שהוא היה עושה את רוב העבודה. אבל דבר אחד בטוח, כשהיינו קמים מהשולחן, השתיין הגאון הזה, שישב עם וצלאב האבל, ביל קלינטון ומדלן אולברייט ב- U zlatého tygra, הבר הקבוע שלו בפארג, היה מקבל ממני חתיכת חיבוק.